לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
המדינה גובה מס גבוה על מכוניות ועל בנזין, אבל תחבורה ציבורית יעילה עוד אין
רק אתמול אחר הצהריים, כחצי יממה לאחר פרסום מחיר הבנזין, נדמה היה שהאסימונים החלו ליפול בלשכת נתניהו, ובכירי משרדי ראש הממשלה והאוצר התכנסו כדי למצוא דרכים להקל את רוע הגזירה.
לכולם ברור שככל שאירופה וארה"ב יהדקו את טבעת החנק הפיננסית על איראן כך מחיר חבית
למדינה קשה לוותר על ביצת הזהב
בתוך כך, מחלקת המחקר של הכנסת הגישה אתמול לוועדת הכלכלה סקירה מקיפה על שיעורי מיסוי בנזין בישראל, לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה־הכהן. עיון במסמך מעלה עד כמה חדה השפעת המיסוי על הבנזין על הכנסות המדינה. לפי מחברי המסמך, בין 2008 ל־2010 ההכנסות ממיסוי דלק בפועל היו גבוהות בהשוואה לתחזית ההכנסות - כ־12.9 מיליארד שקל ב־2008, כ־12.7 מיליארד שקל ב־2009 וכ־14.6 מיליארד שקל ב־2010.
המסקנה: המדינה גם אוכלת את העוגה וגם משאירה אותה שלמה: מחיר המכוניות גבוה (מס רכישה בגובה 83% לעומת 40% ממוצע באירופה) ומחיר הבנזין גבוה, אבל תחבורה ציבורית יעילה עוד אין.
הפתרונות שעלו נפסלו
בצד השני של המשכן החלו חברי הכנסת החרוצים לשלוף מהמגירה תוכניות ישנות להקלה בנטל המס. אחת מהן היתה ביטול המע"מ על הבנזין לתקופה קצובה, הצעה שכבר עלתה ביולי 2008 ובאוגוסט 2011, ונזנחה כלאחר שבאה.
למדינה לא נותרו יותר מדי כדורים במחסנית הפתרונות: חלק מהאפשרויות שעלו במשרד ראש הממשלה - וירדו מיד - כללו העלאה של המע"מ בחצי אחוז, מהלך שאולי היה מיטיב עם בעלי המכוניות אבל היה פוגע בכלל האוכלוסייה, בעיקר בעשירונים התחתונים.
פתרון אחר שנשקל היה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, כך גילה שלשום מנכ"ל משרד האוצר דורון כהן בוועידת "כלכליסט", אך גם הוא נפסל.
בנושא המס מסבירים במשרד האוצר שוויתור על מס, כל מס, מחייב השלמתו מסעיף אחר, אחרת המדינה ניזוקה. לפיכך, הקלה מיידית על רוע הגזירה והורדת מחיר הבנזין לרף של 7 שקלים, משמעה ויתור על הכנסות של יותר מ־3.36 מיליארד שקל בשנה (לפי מפתח האוצר: 1 אגורת מס = הכנסות של 40 מיליון שקל). ויתור על סכום נכבד כזה, ודאי בימים של "חינוך חינם לגיל הרך", "מאבק האחיות" או "יישום מסקנות ועדת טרכטנברג" - פשוט לא בא בחשבון.
