בארץ

פרשנות

עם תוכנית משרד האנרגיה - אין לישראל סיכוי להפחית את הפליטות

מומחים ופעילי סביבה שביקרו את התוכנית שחשף היום המשרד, המיועדת למשק הישראלי, אמרו כי יעדיה נמוכים מדי בהשוואה למדינות אחרות, וכי היא חלקית ומימושה מוטל בספק. מנהל גרינפיס: "מדובר בלא יותר מתרגיל חנופה של ישראל לממשל ביידן"

עומר כביר 23:4318.04.21

מומחים ופעילי סביבה מבקרים את התוכנית שחשף היום משרד האנרגיה להפחתת פליטות גזי החממה במשק האנרגיה הישראלי, וטוענים שהיעדים שלה נמוכים מאוד ביחס למדינות אחרות, ושהתוכנית עצמה חלקית ולא מכסה את כל ההיבטים הנדרשים.

 

"מדובר בלא יותר מתרגיל חנופה של ישראל לממשל ביידן לקראת ועידת האקלים שתיפתח ביום חמישי", אמר מנהל גרינפיס ישראל, ד"ר יונתן אייקנבאום.

 

 

 

התוכנית מציבה יעד של הפחתת פליטות גזי החממה במשק האנרגיה ב־30% עד 2030 וב־80% עד 2050. זאת, בהשוואה לפליטות שנרשמו ב־2015. ואולם, לדברי ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות ורגולציה סביבתית וראשת התוכנית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית של האוניברסיטה הפתוחה, הבחירה בשנה זו בעייתית. "בשנה הזו ישראל ייצרה חשמל בעיקר באמצעות תחנות פחמיות (52% מסך ייצור החשמל), ולכן זו שנה נוחה כשנה ממנה מודדים הפחתה", אמרה ל"כלכליסט".

 

ג'ו ביידן. תרגיל של ישראל בחנופה ג'ו ביידן. תרגיל של ישראל בחנופה צילום: רויטרס

 

 

"זו לא שנה שמקובל לבחור. שנת הבסיס באירופה היא 1990. בישראל, בגלל גידול האוכלוסייה, ככל שמושכים את שנת הבסיס קדימה קל להראות הפחתה כי ב־2015 גדלה צריכת החשמל בישראל כמעט פי 3 ביחס ל־1990. מעבר להיקף הייצור שגדל, בשנים האחרונות נסגרו מרבית התחנות הפחמיות והגז הטבעי נכנס כמקור כמעט בלעדי. עצם השימוש בגז טבעי במקום פחם מייצר חיסכון בפליטות של כמחצית הפחמן בטונות ביחס לכל מגה־ווט חשמל מיוצר".

 

היבט אחר הוא היעדים עצמם, שנמוכים דרמטית ביחס ליעדים של מדינות אחרות. האיחוד האירופי, למשל, התחייב לצמצום של 50% עד 2030 ואיזון מלא עד 2050. יעדים אלו גם סומנו על ידי מדעני אקלים כיעדים הדרושים על מנת להגביל את ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, מה שיאפשר להימנע מההשלכות החמורות ביותר של משבר האקלים.

אייקנבאום ציין גם כי "חשוב להבחין בין יעדים לטווח ארוך למה שקורה באופן מיידי. למשל, יש רשות גז אבל אין רשות לאנרגיות מתחדשות ולכן אין אפשרות לממש את היעדים האלו. משרד האנרגיה רוצה לפתח את הגז ואת הנפט, ולא את השמש. ישראל 2021 היא מדינה בזבזנית באנרגיה. במציאות, משרד האנרגיה לוטש עיניים לפיתוח עשרות קידוחים נוספים של גז ונפט בים התיכון, דבר שישחרר כמויות עתק של גזי חממה וינציח את השימוש בדלקי מאובנים".

 

בעיה נוספת היא שהתוכנית עצמה מוגבלת למשק האנרגיה בלבד. "עד 2050 האיחוד האירופי, ומדינות אחרות, התחייבו לאפס פליטות נטו. כאן מדברים על 80% הפחתת פליטות במשק החשמל בלבד, לא למשק לכולו. לפי המדיניות הזו, משק החשמל יהווה ב־2050 50% מפליטות הפחמן. אין עדיין התמודדות עם פליטות מסקטורים אחרים כמו תחבורה, לפחות לפי המסמך הזה", אמרה קרסין.

 

אייקנבאום הוסיף שהבעיה נעוצה בכך שמדובר בתוכנית שפותחה ללא המשרד להגנת הסביבה: "אחרי חודשים ארוכים בהם משרד האנרגיה תוקע את תוכנית המעבר לכלכלה דלת פחמן של המשרד להגנת הסביבה, הוא נזכר להעביר יעדים משלו דווקא בשבוע בו מתקיימת ועידה בינלאומית. משרד האנרגיה חותר תחת סמכותו של המשרד להגנת הסביבה ובכך מפגין מצג נוסף של חוסר תפקוד של ממשלת ישראל. יש להפסיק את הקרקס ולעשות סדר במדיניות האקלים".

 

 

מימין: יובל שטייניץ וגילה גמליאל מימין: יובל שטייניץ וגילה גמליאל צילום: יריב כץ, אבי מועלם

 

מענה מקיף יותר הציג אתמול המשרד להגנת הסביבה, בדמות תזכיר הצעת חוק אקלים, שמוצג להערות הציבור. הצעת חוק זו אמורה להיות הבסיס לגיבוש מדיניות אקלים מקיפה. ואולם, גם היא לוקה בחסר בהיבטים רבים. כך, למשל, היא קובעת יעד נמוך של הפחתה של 73% מפליטות גזי החממה עד 2049, ושוב עושה זאת בהשוואה ל־2015.

 

הצעת החוק אמנם מחייבת גיבוש תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בתחבורה, תעשייה, פסולת, שלטון מקומי ועוד, אך קובעת שזו תאושר עד סוף 2025, כמעט 4 שנים מהיום. על מנת לעמוד ביעד של הפחתת הפליטות ב־30% עד 2030, יש להתחיל במהלך אגרסיבי כבר עתה, ולא להמתין עד לאמצע העשור. אם ישראל לא תתחיל כבר עתה בגיבוש מהלכים והעברת תקציבים משמעותיים למעבר לאנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית ועוד אין למדינה שום סיכוי להפחית את פליטות גזי החממה שלה באופן משמעותי עד תום העשור.

x