משפט

אשכנזי ומזרחי עשו תאונה, נחשו מי יקבל פיצוי גבוה יותר

מחקר שבחן מאות פסקי דין שדנו בפיצויים לנפגעי תאונות דרכים חושף ממצאים מטרידים: אף שכולם משלמים עבור הפוליסה תשלום דומה, גברים אשכנזים יקבלו עד 40% יותר פיצוי, בגלל פערי השכר הבסיסיים ביניהם. עורכות המחקר: "בתי המשפט לא יוצרים את הפערים, אבל הם מנציחים אותם"

אודי עציון 08:2712.04.21

מכונית אחת יוצאת מחיפה ומכונית אחת מתל אביב. בראשונה אשכנזי, מזרחי וערבי. בשנייה נוהגת אישה מזרחית, ולצידה אשכנזייה וערבייה. באמצע הדרך מתנגשות שתי המכוניות - זו בזו, ובמציאות. זה נשמע כמו התחלה של עוד בדיחה עדתית, אבל מחקר פורץ דרך בדק מה יקרה לששת הטיפוסים האלה כאשר בית המשפט יצטרך לדון בפיצויים שיקבל כל אחד ואחת מהם ומהן על השפעת התאונה על חייו, ועל הפגיעה בכושר ההשתכרות שלהם. ומתברר שההבדלים בין הפיצויים שיקבלו כל אחד מאלה שנפגעו באותה תאונה יהיו כנראה גדולים מאוד.

 

עורכות המחקר, פרופ' יפעת ביטון, חוקרת שוויון ונשיאת המכללה האקדמית אחווה, וד"ר תמר קריכלי כץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב, בדקו 1,000 פסקי דין שדנו בפיצויים על פגיעה בתאונות דרכים בין השנים 1978 ל־2018. מתוכם נבחרו 364 תיקים שבהם אפשר היה לזהות בבירור את מוצאם העדתי של התובעים שתבעו את חברת הביטוח אחרי התאונה, ושופטים היו צריכים להכריע מה יהיה גודל הפיצוי שיקבלו.

 

התוצאה: פערים גדולים בין אשכנזים למזרחים, קטנים יותר בין יהודים לערבים, והקטנים ביותר בין נשים לגברים. לפי המחקר, מאפייני הזהות משפיעים על גובה דמי הפיצוי. גברים יהודים ממוצא אשכנזי מקבלים את סכומי הפיצוי הגבוהים ביותר, לעומתם גברים ממוצא מזרחי יקבלו פחות. נשים לעומת גברים יקבלו פחות גם כן.

 

במחקר נעשה ניסיון לצמצם את המשתנים שיכולים לגרום להטיה ולכן הושוו תובעים בעלי אותו מקצוע ואותו שכר בהווה. התוצאות הראו כי המשכורת החודשית העתידית של יהודים ממוצא מזרחי שחושבה בבית המשפט, ולפיה בין היתר חושב הפיצוי, הייתה נמוכה ב־1,880 שקל מזו של יהודים אשכנזים. באשר לערבים, משכורתם העתידית הוערכה ב־2,256 שקל פחות מזו של יהודים אשכנזים. לבסוף, המשכורת החודשית של נשים הוערכה ב־582 שקל פחות מזו של גברים.

 

מדד הפוטנציאל

 

בישראל יש חוק מתקדם יחסית לפיצוי נפגעים בתאונות דרכים, וביטוח חובה שיממן אותו. על פי חוק הפיצויים הישראלי, שנחקק עוד ב־1975, אובדן הכנסות עתידי של נפגעי תאונות דרכים אמור להיות מחושב על פי הערכה של הכנסה עתידית חודשית של הנפגע, כפול אובדן יכולת ההכנסה החודשית שלו (אובדן כושר עבודה המחושב באחוזים) ומספר השנים שבהן הנפגע היה אמור להשתתף בשוק העבודה.

 

בתי המשפט, על מנת לקבוע את פוטנציאל ההשתכרות החודשית של הנפגע, מתבססים בחישוביהם על ההכנסה החודשית שלו טרם התאונה ולוקחים בחשבון את גילו לצורך הערכת מסלול הקריירה שלו. המחקר בחן אם בתי המשפט מתייחסים באופן שונה להשתכרותם העתידית הפוטנציאלית של יהודים ממוצא מזרחי, ערבים ונשים, וזאת בהשוואה לגברים יהודים ממוצא אשכנזי. במחקר כאמור נלקחו דוגמאות של נפגעים שמשתכרים שכר דומה, בעיסוקים זהים וגילים דומים, כך שהדבר היחידי שהבדיל ביניהם הוא הזהות האתנית, הלאום והמגדר - וכך אפשר היה לבדוק את השפעתם על הפסיקה.

 

תאונת דרכים, ארכיון. למצולמת אין קשר לכתבה תאונת דרכים, ארכיון. למצולמת אין קשר לכתבה צילום: עטא עוויסאת

 

 

המסקנות הרגישות והמטרידות הן שיש אפליה בפיצוי של תובעים שניזוקו בתאונות דרכים, אף שכולם משלמים דמי פוליסה שווים לחברות הביטוח. לפי החוקרות, זה נובע בין השאר משוק העבודה הישראלי שמשקף בבסיסו אפליה שמשפיעה על המשכורות הממוצעות של אשכנזים ושל מזרחים. מזרחים סובלים מתת־ייצוג במשרות הניהוליות ומעודף ייצוג במשרות צווארון כחול ושיעור העוני בקרב מזרחים גבוה פי שלושה מאשר בקרב אשכנזים, בעוד שיעור האבטלה בקרבם גבוה פי חמישה.

 

"בתי המשפט לא יוצרים את הפערים, אבל הם מנציחים אותם", אומרת פרופ' ביטון. "הגילוי המסעיר מבחינתי היה שגם כאשר בית משפט מעריך כמה יפסיד הנפגע בשנים הבאות, הוא עדיין רואה את הנפגע המזרחי והאשכנזי כשונים. אם אני אסע באוטו עם עורך דין ממוצא אשכנזי, ושנינו נהיה מעורבים בתאונה, הוא יקבל פיצוי גבוה יותר, מתוך הנחה שבעתיד השכר שלו יגדל יותר מהשכר שלי".

 

איך וידאתן את הזהות העדתית במקרה של נפגעים יהודים? זה לא משהו שכתוב בתעודת הזהות.

ד"ר קריכלי כץ: "במשפטים שעוסקים בפיצויי תאונות דרכים, נדיר שהשופטים בכלל רואים בעיניים את התובעים. הדיונים מתנהלים בין עורכי הדין של הנפגעים לבין אלה של חברות הביטוח. ושם משפחה הוא הסימן הכי מובהק של עדתיות. לכן לקחנו בחשבון רק תיקים עם שמות מזרחיים ואשכנזיים מובהקים".

 

בהתאם לסטריאוטיפים

 

השתיים מסבירות במחקרן ששופטים, כיתר בני האדם, לוקים גם הם בהטיה בלתי מודעת, לכן אך טבעי שהטיות אלו יחלחלו לפסיקתם, ויספקו הגנה פחותה יותר במשפטים אזרחיים לאינדיבידואלים מקבוצות מיעוט. המערכת המשפטית מתעלמת מאפשרות של הטיה שכזו, ואינה מחילה שום מנגנון שיש בידו שיכול לסנן החוצה הטיות חבויות כאלה. התוצאה היא פגיעה בזכות להליך משפטי הוגן ולפיצוי הוגן. כל עוד חברי הקבוצות שנבחנו אינם מקבלים פיצוי בהתאם ליכולותיהם, אלא בהתאם לסטריאוטיפים המולבשים עליהם, מערכת הצדק חוטאת לעצמה ולהם.

 

ד"ר קריכלי כץ: "שופטים מסתכלים על תלושי השכר ומנסים לקבוע בסיס שכר להשתכרות עתידית. ובהחלטה הזאת יש לשופטים מקום לבטא את התפיסות והאמונות שלהם, לתוספות מעבר לתלוש השכר. הם יודעים למשל לזהות שסטודנטית מצטיינת לרפואה הייתה צפויה להשתכר בעתיד הרבה יותר מהשכר הנוכחי שלה, ומכניסים את זה לחישוב פיצויים שתקבל. יש להם מקום לבטא תפיסות ואמונות בחישוב שלהם. והתוספות אצל נפגעים מזרחים נמוכות יותר".

 

אתן מבקשות שהם יחילו העדפה מתקנת לנפגעים ממוצא מזרחי?

פרופ' ביטון: "השאלה היא לא אם התיקון צריך להתחיל מבתי המשפט, אלא החובה שלהם לתת יחס שווה. כרגע הם מחזקים את הדפוסים הבעייתיים בשוק העבודה. אני לא טוענת שמערכת המשפט באה להפלות מזרחים, אבל אם השופטים היו ערים לפערים הפסיקות היו שונות".

 

השתיים מסכמות את העבודה, ומציינות שלכשל הזה שני ראשים: פיצוי־חסר הניתן לאוכלוסיות מוחלשות, ופיצוי־יתר הניתן לאוכלוסיות פריבילגיות. "כשל זה מהווה, בראש ובראשונה, נורה אדומה למערכת המשפט. פתרון אפשרי הוא לתקן את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כך שיאפשר העלאה קבועה בהערכת שכר עתידי, ויחייב הנמקות מיוחדות במקרה שבו יש סטייה מ'כלל אצבע' זה. בנוסף, חשיפת כשל זה מעידה על צורך בהערכה מחדש של אופני הערכת הסיכונים של חברות ביטוח הרכב בישראל, מתוך מחויבותן, האקטוארית והמוסרית, לבטל את אותה הטיה שפסקי הדין מגלמים".

x