בארץ

מחיר המשבר בנמלים: מיליארד שקל בשלושה שבועות

הקנסות מבעלי הספינות, הפגיעה בייצור ובייצוא: בהתאחדות התעשיינים חישבו לראשונה את הנזק הכספי למשק שגורם פקק של 50 ספינות שממתינות ימים ארוכים באשדוד ובחיפה. במשרד התחבורה סיכמו עם נמלי אשדוד וחיפה על ניוד עובדים שאמור להאיץ את קצב הפריקה

אודי עציון 07:2911.04.21

המספרים שמאחורי הפקק בנמלים: פעם בחודש מגיעה לנמל אשדוד אוניית צובר עם פולי סויה למפעל סולבר, יצרן הסויה הגדול בארץ לרבים ממפעלי המזון בישראל. לפי הספר אמורה הפריקה לקחת 3-5 ימים. אבל כעת נאלצת האונייה לשהות 10 ימים מחוץ לנמל בהמתנה לפריקה, והפריקה עצמה אורכת 10 ימים נוספים בגלל מחסור בעובדים בנמל.

 

 

"בגלל העיכובים חברות הספנות הכפילו את מחירי ההמתנה, ועל כל יום נוסף מעבר לחמישה הימים המתוכננים אני צריך לשלם לקברניט הספינה 30 אלף דולר", מספר טל שמעון, מנכ"ל סולבר. "בפעם האחרונה שילמתי 150 אלף דולר נוספים, ובקצב שהעיכובים גוברים, בפעם הבאה אשלם יותר, עוד עלות נוספת שמוטלת עלינו ובסוף תייקר את התוצרת שלנו ותשפיע על מחירי המזון בארץ. וסויה זה חומר בוטני, בקיץ החם הוא לא יוכל לעמוד בהמתנה הארוכה והאיכות שלו תיפגם".

 

נמל חיפה נמל חיפה צילום: אריאל ורהפטיג

 

סולבר לא לבד. מבדיקת אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים עולה כי נזקי זמני ההמתנה והפריקה האיטית בנמלי אשדוד וחיפה, שהחריפו בחודש האחרון בגלל מחסור בעובדים ושטחי אחסון בנמלים, עלו לתעשייה המקומית רק בשלושת השבועות האחרונים בכמעט מיליארד שקל: 960 מיליון שקל.

 

החישוב הזה כולל את העלות הישירה של תשלום ההיטלים לאוניות המעוכבות, סחורה שפג תוקפה בזמן ההמתנה, מפעלים שמאטים או עוצרים ייצור בגלל חומרי גלם שלא הגיעו בזמן, והעלויות הנוספות שבהם יצטרכו לשאת מפעלים שהסחורה המיועדת להם נפרקה בנמלים אחרים במזרח התיכון לאחר שספינות סירבו לעגון באשדוד בחיפה, לעצור את מסען לשבוע עד שבועיים, ובכך לעכב את שאר לוח הזמנים שלהן. העלות היומית לתעשיינים כבר עומדת על 50 מיליון שקל, וצפויה לגדול ל-75 מיליון שקל בקצב שבו גדלים העיכובים.

 

הפקק פוגע גם ביצואנים. מפעל רומולד למוצרי פלסטיק מעפולה, היצואן הגדול בארץ בתחום, נאלץ להשבית את הייצור פעמיים מאז ינואר למספר ימים בכל פעם בגלל מחסור בחומרי גלם שנתקעו בנמלים. "גם ככה יש לנו עלויות גבוהות, אבל אני לא יכול לא לשלם לעובדים משכורת גם כשאין לי חומר גלם בשבילם לעבוד איתו", אומר המנכ"ל דב פרומוביץ'. "אני במפעל מאז 2004 ולא זוכר מצב כזה. נאלצתי להודיע ללקוחות בגרמניה ובג'מייקה שהאספקה מאיתנו תאחר בגלל המצב. הייתה לי מכולת חומרי גלם שנפרקה בפורט סעיד והיה קשה מאוד להביא אותה לארץ, כי למרות הסכם השלום עם מצרים והגבול המשותף אין ערוץ הובלה יבשתי. אני מכיר תעשיינים שבודקים שליחת משאיות במעבורות לנמלים בקפריסין וביוון כדי שיעמיסו סחורה שלהם שנפרקה שם מאוניות שסירבו לעגון כעת בארץ, וכך להביא אותה לישראל זה לא מצב נורמלי והוא לגמרי באחריות המדינה".

 

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, אומר ש"משרד התחבורה לא נכנס מתחת לאלונקה, ואנחנו נכנס השבוע ישיבה גדולה עם כל הגורמים בניסיון לעשות תיאומים שהמדינה לא עושה, ולשחרר את הפקק שמקשה עלינו לצאת ממשבר הקורונה. הסחר העולמי מתחזק ככל שהעולם מתחיל לצאת מהמשבר, מפעלים מזמינים חומרי גלם, גם כדי להקדים התייקרויות צפויות, ופוגשים נמלים שצמצמו את כוח האדם שלהם. בעולם מעריכים את המוצרים הישראלים, אבל לקוחות לא יחכו להם לנצח, ובפעם הבאה ירכשו מספקים שמסוגלים להעביר סחורה בזמן".

 

ח"כ עידן רול (יש עתיד) פנה בימים האחרונים לשרת התחבורה מירי רגב בדרישה שתתערב במשבר. "הפקק והמצוקה בנמלי הים גורם נזק של ממש למגזר העסקי, נזק המתגלגל פעמים רבות למשק כולו ולצרכנים ומוסיפים ליוקר המחייה, הגבוהה ממילא בישראל. אני מבקש את התערבותך האישית והמידית למציאת פתרונות יצירתיים לאירוע הלאומי המתחולל בים. לא מן הנמנע כי רק שילוב זרועות בין כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים, בשיתוף נציגי המגזר העסקי וגורמים נוספים ונכונות ליישום פתרונות יצירתיים יביאו להקלה בעומס הבלתי אפשרי".

 

במשרד התחבורה מעדיפים שלא להיכנס לתהליך המורכב של פתיחת הסכמי עבודה ופעילות שתאפשר קליטת עובדים זמניים, או הפעלת נמל המספנות בחיפה גם בשבתות, מחשש שהמהלך יביא לתביעות מצד מפעילות הנמלים הפרטיים החדשים באשדוד ובחיפה, שאמורים להתחיל לפעול בספטמבר, ולהגדיל משמעותית את היקף פריקת המכולות. במשרד בונים על סיכום שהושג בימים האחרונים על ניוד עובדים בין המחלקות בשני הנמלים, שיאיץ את קצב הפריקה.

x