בארץ

גוש הימין מציג: התוכנית לחילוץ נתניהו

בליכוד ובגוש הימין מגבשים שורת מהלכים שיאפשרו, אולי, "לבעוט" את נתניהו למעלה, למשכן הנשיא, ולעצור את משפטו. בדרך ייתכן שתאושר פסקת ההתגברות תוך גביית מחיר כבד מהדמוקרטיה - בשל סירובו של נתניהו לפרוש

צבי זרחיה 07:0211.04.21

המערכת הפוליטית רוחשת וגועשת סביב הקמתה של ממשלה חדשה, ובמקביל לכך מתגבשים מהלכים שהבשלתם עשויה להוביל להקפאת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לקדם את בחירתו לנשיאות וגם להעניק לו חנינה מראש בטרם הורשע. 

מדובר בקונסטרוקציה פוליטית מורכבת, שנועדה לקעקע את מעמדו של בית המשפט ולחזק את הכנסת ולמעשה גם את הממשלה. מהלכים כאלה – שלשם השגתם יידרשו שיתופי פעולה פרלמנטריים ודילים חוצי גושים – לא רק שיפגעו בבית המשפט אלא גם יסייעו במיוחד לנתניהו. גם אם התוצאה תשמח רבים יהיה זה דגל שחור למחיר הכבד מנשוא שהדמוקרטיה בישראל עלולה לשלם על סירובו של נתניהו לפרוש.

 

1. ביום שלישי שעבר, מיד עם כינונה של הכנסת ה־24, הגיש ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את הצעת חוק פסקת התגברות, שיאפשר לכנסת ברוב של 61 לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ, גם אם יש בו פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.  

מימין: רובי ריבלין, בנימין נתניהו ומשה גפני. כל האמצעים כשרים מימין: רובי ריבלין, בנימין נתניהו ומשה גפני. כל האמצעים כשרים צילום: אלכס קולומויסקי, טל אזולאי, עמית שעל, דור מנואל

 

יהדות התורה הודיעה שהעברת חוק זה היא תנאי ראשון להצטרפותה לקואליציה, כדי שניתן יהיה לחוקק מחדש את חוק הגיוס שנפסל על ידי בג"ץ. חוק הגיוס בוטל ב־2017 על ידי בג"ץ, שהעניק לממשלה פסק זמן של שנה לחקיקתו מחדש. מאז, בשל ארבע מערכות הבחירות, נעתר בג"ץ ודחה את מועד פקיעת החוק. כעת מבקשים ביהדות התורה ובש"ס לחוקקו מיד עם הקמת הקואליציה כדי לאפשר לממשלה לקבוע לחרדים יעדי גיוס נוחים. כמו כן, החרדים מתכוונים להסתייע בחוק פסקת התגברות על מנת למנוע הכרה בגיור שנעשה על ידי זרמים שונים, וזאת לאחר שבג"ץ קבע בחודש שעבר שעל המדינה להכיר בגיור רפורמי לקבלת אזרחות.

 

"על הנייר" יש כעת לנתניהו 59 חברי כנסת שתומכים בחוק פסקת התגברות והם נמנים על הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ימינה והציונות הדתית. בליכוד ובסיעות הימין מצפים לתמיכתם של שישה חברי הכנסת של תקווה חדשה.

 

יו"ר המפלגה גדעון סער אמר בחודש שעבר בוועידת התחזיות של "כלכליסט" כי "פסקת התגברות יכולה להיות חלק מחוק יסוד החקיקה שמסדיר את היחסים בין הרשויות. מצד אחד, מקבע את מה שקיים בכל הדמוקרטיות המערביות, שבית המשפט יכול לקיים ביקורת שיפוטית, חוקתית, על חקיקת הכנסת, ומצד שני מאפשר לכנסת ברוב מיוחס לחוקק חוק חדש".  

 

גורמים בליכוד ובסיעות הימין מקווים לגייס 2–3 ח"כים ערבים כדי להשיג רוב של 61 חברי כנסת לחקיקה כזאת. כדי לעודד אותם לתמוך בחוק – שיועיל בהמשך גם לנתניהו – לא מן הנמנע שיוגשו למפלגות הערביות פיתויים בדמות הקצאת תקציבים לחברה הערבית תמורת תמיכתם בחוק. החרדים מצפים שהח"כים הערבים יסייעו להם בעניין, במיוחד לנוכח מאמציו של גפני להשיג בוועדת

הכספים תקציבים למגזר הערבי.

 

2. חקיקת חוק פסקת התגברות עשויה לסלול את דרכו של נתניהו לנשיאות. לנוכח הקשיים בהקמת קואליציה על ידי נתניהו, במסדרונות הפוליטיים נבחנת מחדש האפשרות לבחירתו כנשיא הבא. הנשיא ראובן ריבלין, שסירב בשבוע שעבר להזמין את נתניהו לקבלת המנדט בטקס במשכן ואף לא השתתף בצילום המסורתי עם ראשי המפלגות ונשיאת בית המשפט העליון, יסיים את כהונתו ב־9 ביולי 2021. לפי החוק, הכנסת צריכה לבחור את מחליפו עד חודש לפני מועד סיום כהונתו. בכנסת העלו כמה תרחישים הקשורים במוסד הנשיאות – שכולם צפויים להשפיע על נתניהו.

 

הראשון: בחירתו של נתניהו כנשיא. חברי כנסת רבים מעוניינים שנתניהו יסיים את כהונתו כראש הממשלה ויפרוש מהזירה הפוליטית, ואחת הדרכים המוצעות הוא ״בעיטתו למעלה״ למשכן הנשיא. ואולם ההצבעה לנשיאות בקרב 120 חברי הכנסת היא חשאית, וגורמים בליכוד חוששים שאם לא יושג רוב לבחירתו נתניהו יתבזה. לכן מציעים בליכוד לשנות את החוק ולהפוך את ההצבעה לגלויה. באותו חוק, יוצע לקבוע שעם בחירתו של נתניהו לנשיאות ייפסק משפטו.

 

חקיקת חוק שיקפיא את המשפט הפלילי שמתנהל נגד נתניהו היא חקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית מאחר שהמשפט כבר החל. חקיקתו קודם לכן של חוק פסקת התגברות תקשור את ידיו של בג"ץ מלקבוע שיש להמשיך במשפט חרף בחירתו כנשיא, שכן הכנסת תוכל לחוקק את החוק מחדש אם ייפסל על ידי בג"ץ. אם נתניהו ייבחר כנשיא הוא יסיים את הכהונה בת שבע השנים בגיל 79 וספק אם משפטו יימשך.

 

השני: יו"ר הכנסת יריב לוין (ליכוד), שבשבוע שעבר מתח ביקורת על מערכת המשפט והפקידים, ימנע את בחירתו של הנשיא עד לסיום כהונתו של ריבלין. במקרה כזה, החל מפרישתו של ריבלין ישמש לוין כממלא מקום הנשיא ויוכל להעניק חנינה לנתניהו. לצורך כך, יצטרך נתניהו למנות שר משפטים שגם חתימתו נדרשת על החנינה. אם נתניהו בכל זאת ירכיב ממשלה ולא ייבחר יורש לריבלין, מינויו של שר המשפטים החדש (אמיר אוחנה או איילת שקד למשל) יותנה בהסכמתו למתן החנינה לנתניהו.

 

סיכוייו של התרחיש האחרון להתממש תלויים ברוב שיהיה בכנסת להישארותו של לוין כיו"ר הכנסת. למרות שלנתניהו 52 מנדטים שתומכים בכהונתו ועוד 7 של ימינה, בשלב זה בגוש השינוי לא התגבש רוב של 61 חברי כנסת להחלפתו של לוין. לשם כך תידרש תמיכתו של יו"ר רע"מ מנסור עבאס אלא שלעבאס יש ציר הידברות עם לוין והליכוד.

 

שיתוף הפעולה האחרון בין לוין לעבאס היה לפני כחצי שנה כאשר עבאס, כסגן יו"ר הכנסת, ניהל את הישיבה שאישרה בקריאה הטרומית הצעת חוק להקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות. ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) טען שהצבעתו לא נקלטה, וכי ביקש מראש לקיים הצבעה שמית. בסופו של דבר, לוין ביטל את ההצבעה ונערכה הצבעה חוזרת שבה נדחתה הצעת החוק. ההערכה היא שגם בשלב הזה עבאס יעדיף לגזור קופון פוליטי עבור בוחריו, ולא לתמוך בהחלפתו של לוין.

x