בארץ

יום השואה

"אבא קפא כשהבין היכן הייתי"

כאשר רולנד שטינברכר, ראש דסק פולין בחברת רפאל, ביקר במפעל הנשק הלאומי הפולני - הוא כלל לא שיער לעצמו עד כמה מצמרר הקשר המשפחתי שלו אל המקום: "אמא ואני היינו עובדי כפייה במפעל הזה שבו מייצרים עכשיו טילים ישראלים", גילה לו אביו שורד השואה בלחישה. רולנד סגר מעגל כשהעמיד אנדרטה לזכר אלפי העובדים שחייהם נגדעו באכזריות במפעל

אודי עציון 08:2308.04.21

רולנד שטינברכר מעולם לא ראה ככה את אביו, אדם: פניו היו מבוהלות ועיניו משדרות בלבול. זה קרה ב־2005, כשרולנד כיהן כראש דסק פולין בחברת "רפאל" ובדיוק שב ארצה מנסיעה ראשונה למפעל הנשק הלאומי הפולני "מסקו” בסקז'סקו קמינייה. רולנד חלק עם אביו, יליד פולין, את חוויותיו מנסיעתו החגיגית למפעל שחתם עם רפאל על חוזה לייצור מקומי של הטיל הישראלי נגד טנקים "ספייק".

 

מחשבות רבות חלפו בראשו של רולנד. כמי שעלה מפולין עם הוריו בגיל 11 הוא היה בטוח שנסיעת העסקים הזו ודאי תהווה סגירת מעגל משפחתית־היסטורית. אלא שהוא לא תיאר לעצמו עד כמה הקשר שלו למפעל הנשק הפולני שורשי ומצמרר.

 

 

אדם ופליציה שטינברכר ז"ל אדם ופליציה שטינברכר ז"ל

 

"שלא כהרגלו, אבא לא התלהב מהנסיעה שלי לפולין", סיפר רולנד, "הוא היה איש של מילים, וכל השנים כתב מאמרים רבים לעיתונות היידית בארץ, אבל הוא ואמא לא דיברו על השואה בבית, אולי רצו להגן עליי כבנם היחידי. כבר בביקור בפולין היה אפשר להתרשם כמה עתיק המפעל, שהוקם ב־1922, וסיפרו לי שצילמו בו חלקים מהסרט 'רשימת שינדלר'. כשחזרתי סיפרתי את זה לאבא. הוא התעכב על הפרטים ושאל היכן המפעל, וכשהבין - קפא. 'אמא ואני היינו עובדי כפייה במפעל הזה שבו מייצרים עכשיו טילים של רפאל', הוא סיפר לי בשקט בפעם הראשונה".

 

אדם ופליציה שטינברכר ז"ל חיו כזוג צעיר בעיירה צ'נסטוחובה כשהנאצים פלשו לפולין ב־1939. הנאצים ריכזו עשרות אלפי יהודים בגטו שהקימו בעיר, ורבים מהם נשלחו לעבוד במפעל התחמושת "האס", שגויס לשרת את מכונת המלחמה הנאצית. "אבא סיפר שהם הועסקו בייצור חומרים כימיים מסוכנים", סיפר רולנד, "כשהנאצים היו נכנסים לאולמות הייצור - הם עטו מסכות גז. ליהודים לא נתנו".  

האנדרטה שהעמיד רולנד שטינברכר במפעל האנדרטה שהעמיד רולנד שטינברכר במפעל

 

הפועלים המעטים ששרדו את עבודת הפרך במפעל הועברו ב־1944 למחנות ריכוז. הוריו של רולנד הגיעו לבוכנוולד שבגרמניה, ממנו שוחררו בידי חיילי צבא ארה"ב באפריל 1945. בני הזוג שטינברכר עברו מגרמניה לפריז, שבו לפולין, וב־1958 הגשימו חלום ועלו עם בנם לארץ. הם נפטרו בשיבה טובה בשנות ה־90 שלהם.

 

המפעל, שהעסיק אלפי עובדי כפייה יהודים ואחרים בימי הכיבוש הנאצי, שינה את שמו בימי השלטון הקומוניסטי ושרד גם את התפרקות ברית המועצות והפיכתה של פולין למדינה עצמאית. ב־16 השנים האחרונות ייצר אלפי טילים שתוכננו בישראל ומשמשים כעת את צבא פולין להגנה במקרה של ניסיון פלישה זר נוסף.

 

רולנד שטינברכר (משמאל, בחליפה האפורה) עם צוות מפעל הנשק הפולני רולנד שטינברכר (משמאל, בחליפה האפורה) עם צוות מפעל הנשק הפולני צילום: מסקו

 

 

במוזיאון הקטן של המפעל ניצבת אנדרטה לזכר הקורבנות, שבנה הפסל סעדיה בהט, בעצמו ניצול שואה ועובד רפאל לשעבר. בראש פסל הזיכרון הוצב מגן דוד ובתחתית דמעה. "יד זיכרון לאלפי הפועלים היהודים שחייהם נגדעו באכזריות על אדמה זו בידי מכונת המלחמה הנאצית", נכתב בעברית, פולנית ואנגלית על הפסל שהוקם ביוזמת רולנד, ובמימון רפאל.

 

"בגלל שאני דובר פולנית ובקשר עם הרבה אנשים מהממסד הפולני - אני נחשף שוב ושוב להערכה של אנשי פולין לישראל", אומר רולנד, "הם לא שוכחים את ההיסטוריה. בכל ביקור רשמי בארץ הם מבקרים ביד ושם, וגם בביקורים יותר טכניים ומסחריים הם מיד שואלים אם אנחנו יכולים לעזור להם להגיע למוזיאון לזיכרון השואה".
x