בארץ

בנק ישראל: ייתכן שיהיה צורך להעלות מסים כדי לצאת מהמשבר

על פי סקירה של בנק ישראל לשנת 2020, הפגיעה בהכנסות משקי הבית ובתעסוקה הייתה חמורה במיוחד בעשירוני הביניים ולא בעשירונים הנמוכים ביותר. על פי הדו"ח, בעת היציאה מהמשבר חשוב יהיה להפסיק תוכניות סיוע ופיצוי או לצמצמן, כך שלא יפגעו בתמריץ לעבוד ולא ינציחו את קיומם של עסקים לא יעילים

אתי אפללו 12:0031.03.21

בנק ישראל מפרסם היום את הדו"ח השנתי ל-2020, ובו סקירה נרחבת על השלכות הקורונה על המשק. בשורה התחתונה, מציינים בדו"ח, ישנה שונות ניכרת בין מגזרים במשק ובחברה הן במידת הפגיעה הכלכלית והן בפגיעה בהיבטים אחרים של הרווחה, והמגפה הבליטה חולשות של רשת הביטחון הכלכלית-חברתית ופערים בין מגזרים.

 

 

 

 

על פי הדו"ח, אישור תקציב המדינה לשנת 2021 חיוני כדי לקבוע סדרי עדיפויות וליישם תוכניות להאצת הצמיחה, בייחוד בתחומי ההון האנושי ההשקעה בתשתיות התחבורה הציבורית, התקשורת, האנרגיה ואיכות הסביבה.

 

עסקים סגורים. הפגיעה בהכנסות משקי הבית ובתעסוקה הייתה חמורה במיוחד בעשירוני הביניים ולא בעשירונים הנמוכים ביותר עסקים סגורים. הפגיעה בהכנסות משקי הבית ובתעסוקה הייתה חמורה במיוחד בעשירוני הביניים ולא בעשירונים הנמוכים ביותר צילום: אוראל כהן

 

עוד עולה, כי השונות בפגיעה הכלכלית נבעה במידה רבה ממאפייני הענפים שספגו את עיקר הפגיעה. ענפים אלה מתאפיינים בריבוי עובדים בעלי שכר נמוך והפגיעה בתעסוקת עובדים אלה הייתה חריפה במיוחד. הפגיעה בענפים אלה גרמה גם פגיעה נרחבת בעסקים קטנים ובעצמאים. הפגיעה בהכנסות משקי הבית ובתעסוקה הייתה חמורה במיוחד בעשירוני הביניים ולא בעשירונים הנמוכים ביותר. "תוכניות הסיוע הנרחבות שהפעילה הממשלה הקלו על משקי הבית ועל העסקים. עם זאת, המשבר הדגיש את חשיבות ביסוסה של רשת ביטחון כלכלית הניתנת לפריסה מהירה בעת הצורך ומאפשרת להגיש סיוע מהיר, הממוקד בנפגעי המשבר", מציינים בדו"ח.

 

 

הדו"ח מציין כי פגיעה לא אחידה ניכרה גם ביחס לרווחה הלא-כלכלית, כך, בלטה פגיעת הריחוק החברתי אצל הקשישים, הפגיעה ברווחת משקי הבית בעלי ההכנסה הנמוכה הועצמה בשל צפיפות דיור וזמינות פחותה של מחשבים. המשבר, יצר גם "שסע דיגיטלי", שכן מצד אחד הוא הזניק את השימוש בטכנולוגיות מקוונות לפעילות מרחוק במגוון תחומים, בהם עבודה, לימודים, אספקת שירותים מסחריים וציבוריים, קניות וקשרים חברתיים, דבר שהפחית את הפגיעה בכלכלה וברווחה, אך התרחבות הפעילות המקוונת הבליטה פערים ניכרים לפי הכנסה, השכלה, ענפים, מקצועות, גיל ומגזר.

 

 

הדו"ח מונה את האתגרים של ישראל ביציאה מהמשבר, ומציין כי היא תלויה גם בשיעור ההתחסנות, אך גם בריסון המגפה בעולם ובהתאוששות הכלכלית העולמית, שתאיץ את הפעילות הכלכלית בישראל."עם היציאה מהמשבר תידרש התאמה משמעותית של המדיניות הפיסקלית כדי להבטיח תוואי פוחת על פני זמן של יחס החוב הציבורי לתוצר. לשם כך לא יהיה די בדעיכת ההוצאות המיוחדות הקשורות למשבר", מציינים בדו"ח.

 

הגירעון המבני הגדול והמתרחב ערב המשבר מלמד כי תתחייבנה התאמות נוספות במדיניות: "לנוכח רמתה הנמוכה יחסית של ההוצאה הציבורית האזרחית (ללא ריבית) והפחתת שיעורי המס בשנים שקדמו למשבר, וכן למטרת מימון החוב, אשר תפח במהלכו, ייתכן שיעלה הצורך בבוא העת גם להעלאה של שיעורי המס. יתר על כן, על המדיניות הפיסקלית לשוב ולהתנהל במסגרות סדורות ובהתאם לכללים פיסקליים ארוכי טווח כדי לשמר את אמינותה לאורך זמן ולתמוך בתהליכים של קביעת סדרי עדיפויות".

 

 

 

ב-2020, התוצר בישראל ירד ב-5.2%, כאשר את הפגיעה בתוצר הובילה ירידה חריגה של הצריכה הפרטית בשיעור של 5.9%, כאשר במקביל נרשמה עלייה של שיעור החיסכון. הפגיעה בתעסוקה הייתה חריפה בהרבה מהפגיעה בתוצר. עובדים רבים הוצאו לחל"ת, והאבטלה הרחבה זינקה ל-15.7% בממוצע שנתי, השיעור הגבוה ביותר מזה 50 שנה. תוכניות הסיוע שהפעילה הממשלה העלו את יחס החוב הציבורי לתוצר מ60% ל-72.6%.

 

בבנק ישראל מציינים כי גם המדיניות המוניטרית תידרש להתאים את היקף הכלים המיוחדים שהיא הפעילה בזמן המשבר ולשמר את האמון ביכולתה להשיג את יעדיה.

 

לפי הדו"ח, רבות מהתוכניות שהופעלו בעת המשבר נתנו עדיפות לשיקולי הסיוע והפיצוי על פני שיקולי יעילות ותמריצים. בעת היציאה מהמשבר חשוב יהיה להפסיק תוכניות אלה או לצמצמן ולהתאים את מאפייניהן כך שהם לא יפגעו בתמריץ לעבוד ולא ינציחו את קיומם של עסקים לא יעילים. "חשוב להתאים את קצב הסגת התוכניות לקצב ההתאוששות, בשל הנזקים הכרוכים בהקדמה או בעיכוב של הסגה זו. בחלק מהתוכניות כבר הוטמעו מנגנונים מסוג זה, כגון התניית דמי האבטלה בשיעור האבטלה במשק והתניית הסיוע לעסקים בשיעור ירידת הפדיון. הצורך בהתאמות נוגע גם לצעדי המדיניות שנועדו להקל על תנאי המימון".

 

 

התאוששות המשק תוביל לירידה בשיעור האבטלה, אך הוא עלול להישאר גבוה בהרבה מזה ששרר ערב המשבר בשל התייעלות העסקים, שינויים במבנה המשק, וקושי בהשתלבות מחדש בשוק העבודה. על כן, נדרשת מדיניות לשיפור ההון האנושי.

 

בנוסף, עם היציאה מהמשבר ישוב ויעלה הצורך להתמקד בבעיות היסוד של המשק, ובראשן הפריון הנמוך, פערי הפריון בין מגזרים ואי-השוויון: "הגדלת ההשקעה במשק ובפרט בחינוך, בתשתיות, ובראשן בתשתיות לתחבורה ציבורית, נדרשת אף היא לשם הגדלת הפריון בישראל. המשבר הדגיש גם את חשיבותן של תשתיות התקשורת. על כל אלה יש להוסיף את האתגר המתמשך של שימור קצב התחלות בנייה התואם את צורכי האוכלוסייה לאורך זמן".

x