$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

המדינה חייבת מיליארד שקל לתעשיית הביטחון

היעדר תקציב והעיכוב באישור התוכנית הרב־שנתית לצה"ל מונעים העברת כספים ממשרד הביטחון לתעשייה האווירית, אלביט ורפאל

אודי עציון 06:5930.03.21

משרד הביטחון חייב לתעשיות הביטחוניות בארץ כמיליארד שקל במצטבר, בתשלומים שהוא מעכב לתעשייה האווירית (תע"א), לאלביט ולרפאל. בשנה האחרונה צומצם החוב הממשלתי לשלוש החברות, אך הוא עדיין מעיק על התנהלותן הכספית.

 

היעדר תקציב מדינה זה שנתיים בשל סירובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר תקציב מדינה ל־2021, והעיכוב באישור התוכנית הרב־שנתית של צה"ל על רקע המתיחות בינו לבין שר הביטחון בני גנץ, מקשים על המשרד לשלם לתעשיות. זאת בזמן שצה"ל מבקש להמשיך ולהצטייד בחימוש ובאמצעי לחימה שונים, ולפתח דורות חדשים שלהם בתעשיות הביטחוניות.

 

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. המשרד הוא גם בעלים וגם לקוח מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. המשרד הוא גם בעלים וגם לקוח צילום: אריק חרמוני, משרד הביטחון

 

החברות אינן מפרטות את סך החובות של המשרד כלפיהן, אך הוא מוערך בכ־350 מיליון שקל לתע"א ולאלביט, וכ־300 מיליון שקל לרפאל הקטנה מהן.

 

החוב משפיע על התנהלותן הכספית של החברות שנאלצות לממן בעצמן את ההצטיידות של צה"ל עד שיגיעו התשלומים המאוחרים. מדובר בנקודה רגישה ביחסי החברות והמשרד, המורכבים ממילא. המשרד הוא הלקוח הגדול ביותר של שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות, אבל גם מהווה, ביחד עם רשות החברות הממשלתיות, הבעלים של שתיים מהן, תע"א ורפאל, וכל השלוש תלויות בו בכל עסקה ללקוחות זרים: המשרד קובע לאילו מדינות ביכולתן לשווק את המערכות שלהן ואילו גרסאות שלהן ניתן למכור. שלושתן ממתינות כעת, למשל, לקביעת מדיניות המשרד לגבי יצוא מערכות ביטחוניות למדינות המפרץ הפרסי, בעקבות החתימה על הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות ובחריין. מדובר באחד השווקים הגדולים בעולם בתחום, ואישור של המשרד יכול לפתוח בפני כל אחת מהחברות הכנסות של מאות מיליוני דולרים בשנה לשנים הבאות.

 

כך, למשל, אחד מפרויקטי הדגל של צה"ל, מערכת לאיסוף מודיעין עבור חיל האוויר, אגף המודיעין וזרוע היבשה, שמפתחות עבורו רפאל ואירונאוטיקס, ממומן כעת באמצעות הסטת תקציבים פנימית בצבא. הפיתוח, שהוגדר בידי הרמטכ"ל אביב כוכבי כאחת מפריצות הדרך החשובות של צה"ל לשנים הבאות, נזקק כעת לתקציבים הולכים וגדלים בהתאם להתקדמות הפיתוח, והצבא מתקשה לעמוד בעול הכספי ללא אישור תקציבים מסודרים.

 

הפרויקט נמשך, אבל הקצב הואט.

 

רפאל היא התעשייה הביטחונית עם התלות גדולה ביותר במשרד, שרוכש כ־55% מתוצרתה, מערכות כמו כיפת ברזל, מעיל רוח, טילי ספייק, וגם אמצעי לחימה מסווגים שרפאל היא הספק היחיד שלהם זה עשרות שנים. לתע"א ולאלביט תלות נמוכה יותר במשרד, שרכש ב־2020 כ־24% מהתוצרת של כל אחת מהן. מתע"א צה"ל רוכש כעת טילים, אמצעי מודיעין ומערכות רובוטיות, לצד מערכות מסווגות שהחברה מהווה ספק יחיד שלהן זה עשרות שנים. אלביט מספקת לצה"ל מל"טים, מערכת חץ דורבן להגנת רכב משוריין, מערכות מודיעין, חימושים ועוד.

 

ממשרד הביטחון נמסר: "אנו נמצאים בקשר רציף עם התעשיות הביטחוניות ופועלים בתיאום מלא איתן, להסדרת והקטנת ימי אשראי הספקים הקיים בפועל".

x