בארץ

ניתוח כלכליסט

אם יש 17 מיליון חיסונים עודפים למה צריך עוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירי משרד הבריאות מבקשים לרכוש עשרות מיליוני חיסונים נוספים בעלות של 3.5 מיליארד שקל. באוצר מתנגדים וטוענים כי מדובר בתכנון לתרחיש קיצון: "גם צה"ל לא נערך לתרחיש קצה כי אחרת לא היינו יכולים לממן חינוך, בריאות או תחבורה"

אדריאן פילוט 10:0130.03.21

ממשלת ישראל היתה צריכה לאשר אתמול העברת תקציב עתק של 7 מיליארד שקל נוספים לטובת היערכות משרד הבריאות להתמודדות עם מגפת הקורונה, במסגרת "קופסת הקורונה" התקציבית שכבר הגיעה ב־2020 ל־10.4 מיליארד שקל, כשבשנה הנוכחית הוקצו 8.9 מיליארד שקל נוספים, מעבר לתקציב הבריאות השוטף. מחצית מהסכום - 3.5 מיליארד שקל - יועדו להוצאה ספציפית וברורה: חיסונים. אלא שהמשבר הפוליטי המתמשך עצר – נכון לשעה זו - הקצאות כספים נוספים למען המלחמה נגד הקורונה.

 

 

 

אלא שהמלחמה הפוליטית, שרק החריפה אחרי קבלת תוצאות הבחירות, מסתירה מלחמה אחרת בתוך הממשלה: זו שמתחוללת בין משרד הבריאות, שדוגל בהשקעה נוספת ובהבטחה של חיסונים לשנים הבאות, לבין משרד האוצר, שם סבורים כי אין צורך – ודאי לא בשלב זה - "לבזבז" סכום עתק ברכישת כמות אדירה של חיסונים נוספים.

 

מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי צילום: אולפן כלכליסט

 

תמונת המצב הנוכחית היא שעד כה נרכשו כ־27 מיליון חיסונים משלוש חברות - פייזר, מודרנה ואסטרה זנקה - תמורת סכום לא מבוטל של 2.6 מיליארד שקל. עד כה קיבלו 5.2 מיליון ישראלים כ־9.9 מיליון חיסונים (כולם מחברת פייזר שכן הוחלט על אי שימוש בשאר החיסונים), קרי, ישנו עודף של 17 מיליון חיסונים. יש לציין כי שיעור המחוסנים במנה שנייה התייצב על כ־56% מהאוכלוסייה וכמעט לא השתנה מזה כשבועיים. מבצע החיסונים הביא את המשק למצב של שיפור מתמיד (ראו מסגרת), הביקוש נעצר ויש עודף היצע. לגבי פירוט של מאיזו חברה החיסונים שנותרו, כמה חיסונים יש מכל חברה ומה המחיר ששולם - הכל לוט בערפל. ממשלת ישראל מנהלת מדיניות של איפול חסר תקדים סביב הנושא והמצב הוחמר לאחרונה עת כל המעורבים במלאכה – לרבות פקידים - נאלצו לחתום על הסכם סודיות קשוח.

 

כעת, ראש הממשלה בנימין נתניהו דורש רכישת חיסונים נוספים בעלות של 3.5 מיליארד שקל אבל לא מוכן למסור פירוט למעט העובדה כי חלק מהחיסונים מיועדים גם לילדים (החיסון הוא אותו חיסון וכעת המינון נמצא בשלב ניסוי). "ההזמנה הגדולה הזו אמורה לשרת גם 'בוסטים' (סבבים נוספים של הגנה במידה שהנוגדנים נעלמים עם הזמן - א"פ), גם ילדים וגם עסקאות 'ביטוח' (רכישת חיסונים מכמה וכמה חברות במקרה שמסיבה כלשהי הניסוי של אחת החברות כושל - א"פ)", מסביר גורם במשרד הבריאות.

 

מנכ"ל חברת פייזר אלברט בורלא מנכ"ל חברת פייזר אלברט בורלא צילום: רויטרס

 

כמה חיסונים ניתן לרכוש עם 3.5 מיליארד שקל – שהם פי 1.75 יותר מההוצאה ההתחלתית? זו שאלת המיליון דולר. נתניהו דיבר על הצורך בעוד 36 מיליון חיסונים נוספים כדי להיות בטוחים. הערכות שונות דיברו על 50 מיליון חיסונים תמורת סכום זה ואילו גורמים בקיאים בנושא מציינים כי המספר הוא כמה עשרות מיליונים, אבל פחות מ־50.

 

כמה חיסונים נצטרך בעתיד

 

ניתן לתמצת את הדיון בדרגים המקצועיים בשאלה מדוע צריכים לרכוש כעת עוד כמה עשרות מיליוני חיסונים בסכום עתק, כאשר ישנו כרגע עודף של 17 מיליון חיסונים. במשרד האוצר לא רואים עין בעין עם בכירי משרד הבריאות. "לכאורה, אנו רוצים להבטיח את הכמויות העתידיות הן ב־2022 או 2023, למקרה שנצטרך. אלא שאנו לא יודעים כמה נצטרך: פעם אחת כל שנה? פעמיים בשנה? פעם כל שנתיים? הם רוצים לוודא שיש מספיק", מסבירים באוצר ולא מסתירים את התסכול. "במשרד הבריאות מסבירים שלאור העובדה ששבוע של סגר עלה למשק 3.5 מיליארד שקל אז הוצאה של סכום זהה עבור חיסונים היא סבירה. הם מסבירים לנו שזה 'ממש כלום'. יש כאן עניין של ניהול סיכונים ונראה כי את משרד הבריאות לא ממש מעניינות העובדות. הם לא רוצים לקחת את הסיכון. תנסה אתה לשכנע את מנכ"ל המשרד חזי לוי".

 

"למה הדבר דומה?", טוענים באוצר, "שצה"ל ידרוש תקצוב לתרחיש קיצון בו תיפול פצצה מאיראן ובמקביל ירדן ומצרים יפרו את הסכמי השלום ובאותו רגע יפתחו במתקפה על ישראל. אם תרחיש כזה יתמשש, אז לא יהיה משק, אז מה זה כבר סכום 'פעוט' של 5 או 10 מיליארד שקל להצטיידות לתרחיש כזה? הרי זה חוסך לך המון כסף. אם איומי הזוועה יתממשו, המחיר יהיה הרבה יותר גבוה. אלא שצה"ל מעולם לא נערך לכל תרחישי הקיצון הקיימים כי אחרת לא היינו יכולים לקיים כאן חינוך, בריאות, תחבורה, או חיים בכלל". ואותו גורם באוצר מסכם ותוהה: "האם מערכת הביטחון היתה שמחה להיערך לכל התרחישים הקיימים ולקבל את כל הכסף? ייתכן שכן. אנו גם יכולים לעשות אותו הדבר: להניח כי כל שנה יהיו מיתון וצמיחה שלילית, לעדכן את תחזית ההכנסות ממסים בהתאם, לגזור משם את הגירעון, וכדי לעמוד בו להסביר כי ההוצאה התקציבית חייבת להיות מאוד מאוד נמוכה".

 

 

אלא שאפילו על התמורה של ה־3.5 מיליארד שקל ישנה מחלוקת קשה בין המשרדים, כאשר השאלה המרכזית הינה האם נקבל מכל החברות האלו גם גרסאות משודרגות במקרה שישנם וריאנטים חדשים למחלה.

 

"ההימור שלנו ניצח בגדול"

 

סוגיה נוספת ולא פשוט חשובה היא האם ניתן יהיה לקבל חלק החזר כספי במידה שיתגלה שאין צורך ברכישת חיסונים נוספים. לממשלת ישראל ניסיון מאוד לא חיובי במקרה של רכש מנשימים - הוזמנו יותר מ־14 אלף מכשירים אלא שיכולת ההנשמה של ישראל ממילא לא עולה על 3,000 וכעת אין מה לעשות עם אותם מנשימים עודפים. באוצר חושבים שהלקח לא נלמד ומזהירים: "הכסף הלך. יש כאן הנחות מרחיקות לכת: שנצטרך הרבה 'בוסטים', למרות שיש סיכוי תיאורטי קלוש שכזה; ש־100% מכלל האוכלוסייה יתחסנו תמיד; ש־100% מהילדים ילכו להתחסן, כאשר אנו רואים ששיעור ההתחסנות יורד עם הגיל. האם יש סיכוי ש־100% מכלל ילדי ישראל יבואו להתחסן? יש סיכוי. האם הוא קטן? מאוד".

 

באוצר לא מתנגדים באופן גורף לרכישת חיסונים נוספים אלא מסבירים: "אנו נמצאים במצב בו עוד כחודשיים חברות התרופות יפרסמו את תוצאות הניסויים לגבי משך הזמן שהנוגדנים מספיקים. ממש בקרוב נדע אם זה מחזיק שנה או חצי שנה, ואז נדע כל כמה זמן צריך 'בוסט' לחיסון וכמה בוסטים בשנה נדרשים. בגלל שהמכפלות מאוד גדולות, היה אפשר לעשות קנייה מצומצמת יותר ולהמתין עוד חודשיים, ואז לחשב שוב. זה מה שאנו היינו עושים אם זה היה כסף פרטי שלנו".

 

אלא שבמשרד הבריאות לא נשארים חייבים ומתגאים בתוצאות הטובות בשטח שמדברות בעד עצמן. "האוצר משחק משחק מאוד לא הגון", אומר בכיר במשרד הבריאות. "בקיץ האחרון ביקשנו לרכוש חיסונים וכבר אז הם זלזלו בנו. אמרו 'בשביל מה צריכים את כל החיסונים האלו. אין שום הוכחה שמודרנה תצליח'. אנו במשרד הבריאות עשינו ניהול סיכונים, הצלחנו ובגדול. אנו הימרנו וההימור שלנו לא רק שניצח - אלא שניצח בגדול. כל מי שלא לא עשה כמונו הפסיד, ובגדול". לדבריו, "יש מתקפה עלינו שיש חיסונים לא מנוצלים. אף אחד לא חשב מה היה קורה כאן אם המצב היה הפוך ולא היינו רוכשים מספיק חיסונים. תאמין לי שאף אחד מאיתנו לא רוצה להחזיק חיסונים סתם. הטענה של האוצר ממש לא הוגנת ולא הגונה. הוזמנו מיליוני חיסונים ואין חיסונים סתם. אבל ככל שההסכמים יגיעו להבשלה, יתכן שיהיו פה חיסונים לא מנוצלים. מה נעשה איתם? נראה וננסה להעביר. אבל יש כאן הצלחה מסחררת".

 

במשרד הבריאות גם מצדיקים את האיפול הקיצוני שהוטל על כל נושא רכש החיסונים, שפתח פתח אדיר לספקולציות ולדיס־אינפורמציה: "העסקאות חסויות ואכן אף פעם בעבר לא החתימו אותנו על הסכמים כאלו. העניין הוא שהדלפה בהחלט יכולה להרוס. על מידע ששוחרר יכול לקום או ליפול דבר. מניסיוננו, כשלא לא שמרו על מידע, זה לא פעל לטובתנו. אנו קונים דברים יקרי ערך וחייבים לשמור על זה. אתה לא רוצה שעוד שנה נגיד: לא קנינו כי נפלט מידע כזה. חייבים לשמור על המידע".

x