בארץ

קוים להצבעה: כך התאדו קולות הליכוד בבחירות

ירידת הליכוד בבחירות התבטאה הן בירידה באחוזי ההצבעה והן באחוזי התמיכה במפלגה. במגזר היהודי הירידות החדות ביותר באחוזי ההצבעה נרשמו במעוזי ימין: 4% בערים שמצביעות מסורתית לליכוד ו־5% בערי הפיתוח. ימינה והציונות הדתית היו המרוויחות העיקריות מהיחלשות הליכוד בערים אלה

שחר אילן 07:1230.03.21

באיזו דרך שלא בודקים את זה, הבחירות האלו עמדו בסימן ירידה משמעותית לליכוד. הירידה הזו באה לידי ביטוי בשתי דרכים: הירידה באחוז ההצבעה של תומכיו והירידה באחוזי התמיכה במפלגה. כך עולה מניתוח תוצאות הבחירות של פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

 

לפי קניג, הירידה באחוזי ההצבעה במגזר היהודי נרשמה בייחוד במעוזי ימין: 4% בערים שמסורתית מצביעות לליכוד (באר שבע, אשדוד וכו'), 5% ביישוב פיתוח, 4% בערים חרדיות ו־2.5% בהתנחלויות. מה שאיזן את הירידה הזו היתה הירידה של 20% בהצבעת הערבים מ־65% ל־45% . ניתן לומר שקמפיין החיסונים של נתניהו במגזר היהודי לא הצליח או נחל הצלחה חלקית אבל קמפיין אבו יאיר להרדמת המגזר הערבי היה הצלחה גדולה. 

 

 

 

איך השפיעו על תוצאות המפלגות בקלפי המצביעים שנשארו בבית? 34%, כלומר כשליש, ממצביעי הרשימה המשותפת ב־2020 נשארו בבית וכן 9% ממצביעי הליכוד, 10% ממצביעי ישראל ביתנו, 7% ממצביעי ש"ס ו־4% מבוחרי יהדות התורה. כך עולה מניתוח מעברי הקולות של יזם ההייטק אריק גומנובסקי. הניתוח מאשר את ההערכה שרוב הירידה באחוזי ההצבעה הגיעה מהמגזר הערבי ומהימין ואלה איזנו אחד את השני. הוא גם מאשר את הטענות על הימנעות משמעותית בקרב העולים, אולי בגלל סרטון הוידאו של השרה לשעבר סופה לנדבר נגד יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.

 

 

בנוגע למעברי הקולות בין המפלגות, כמה מומחי נתונים, ביניהם גומנובסקי, ביצעו ניתוחי ביג דאטה של ההצבעות בקלפיות כדי לשרטט את המעברים הללו. על פי הניתוח של גומנובסקי הליכוד הפסיד קולות בעיקר לימינה (8%) ותקווה חדשה של סער (7%). תקווה חדשה קיבלה חצי מקולותיה מכחול לבן וחצי מהליכוד.

 

מתברר שרק 75%, שלושה רבעים ממצביעי הליכוד ב־2020, חזרו על הצבעתם בשבוע שעבר. כלומר: אחד מכל ארבעה מצביעי ליכוד בסבוב השלישי בחר לא לחזור על הצבעתו בסיבוב הרביעי. 7% ממצביעי הליכוד עברו לתקווה חדשה ו־7% הצביעו לימינה. כך עולה מסקר שערך מכון סמית בשבוע שעבר שכלל מדגם מייצג של 1,740 איש. על פי סמית בין עוזבי הליכוד יש כמות משמעותית של מרכז נוטה ימין ושל מסורתיים.

 

הליכוד, כך מעלה הסקר של סמית, איבד בין היתר כמנדט וחצי לכחול לבן ויש עתיד. עם זאת, הליכוד ומפלגות הגוש קיבלו בסך הכל כמנדט במגזר הערבי. לגבי התפרקות כחול לבן, סמית מעריך שהיא תרמה 4 מנדטים לתקווה חדשה של גדעון סער, מנדט אחד לישראל ביתנו, שני שליש מנדט בלבד לימינה של בנט ויותר ממנדט לליכוד. לעומת זאת שלושה מנדטים עברו מכחול לבן לעבודה ונתנו לה 42% מקולותיה.

 

יום הבחירות באשדוד. בין ערי הליכוד שבהן נרשמה ירידה באחוז ההצבעה יום הבחירות באשדוד. בין ערי הליכוד שבהן נרשמה ירידה באחוז ההצבעה צילום: גדי קבלו

 

מעניין במיוחד הממצא של גומנובסקי שלפיו רשימת הציונות הדתית לקחה 61% מקולות ימינה של הבחירות הקודמות (שכללה גם את הבית היהודי והאיחוד הלאומי) ואילו ימינה החדשה רק 39%. ימינה הנוכחית, קובע גומנובסקי, קיבלה קרוב לשני שליש מקולותיה מהליכוד ומכחול לבן. סקר סמית העלה תוצאות שונות שלפיהן 51% ממצביעי ימינה נשארו עם בנט וכשליש עברו לציונות הדתית.

 

ההחלטה של המפלגות הגדולות בשני הצדדים להעדיף את הגוש על מספר המנדטים של המפלגה יצרה תופעה נרחבת של מפלגות בינוניות בשני הקצוות כאילו היה מדובר בהצבעה בשני פתקים. על פי הניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התמיכה במפלגות הדתיות לאומיות, ימינה והציונות הדתית, גדלה ביישובי הפיתוח פי 3 מ־4% ל־12% ובערי הלי�כוד מ־4% ל־10%.

 

קניג מציין שקמפיין נתניהו בעד הציונות הדתית עבד במיוחד בהתנחלויות. הליכוד ירד בהתנחלויות הלא חרדיות מ־39% ל־26% ואילו הציונות הדתית קיבלה 27% והפכה למפלגה הגדולה ביותר. במסגרת אותה תופעה של נדידת קולות מהמפלגות הגדולות לשוליים, עברו קולות רבים מכחול לבן לעבודה ומרצ. בתל אביב הן הכפילו את כוחן מ־14.5% ל־29%. בערי המרכז המבוססות הן עלו מ־10% ל־18%. בקיבוצים הן עלו מ־28% ל־44.5% והעבודה חזרה לראשונה אחרי כמה מערכות בחירות להיות המפלגה הגדולה בקיבוצים.

 

אחוז ההצבעה במגזר הערבי (ראו הרחבה במסגרת) עמד על 44.5%, הנמוך בהיסטוריה. השיא השלילי הקודם היה בבחירות אפריל 2019, עם 49%. גם אז הצביע הציבור הערבי ברגליים בגלל הפילוג ברשימה המשותפת. אלא שד"ר אריק רודנציקי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סבור שאחוז ההצבעה בפועל היה גבוה יותר והדבר מתבטא בין היתר בכמות גדולה יחסית של מעטפות כפולות. רודניצקי מציין שדווקא בתקופה שבה הקול הערבי מקבל חשיבות מכריעה כוחן של המפלגות הערביות נחלש ויותר מחצי מהמצביעים הערבים לא הגיעו לקלפי. זה נובע מכך שסדר היום של כן/לא ביבי מעניין את המצביע הערבי הרבה פחות משאלות כמו האלימות או חוק הלאום.

 

x