בארץ

התקציב הבא: הזדמנות אחרונה לצאת בשלום ממשבר הקורונה

אחרי עשור נטול רפורמות, תקציב המדינה יכול להיות נקודת מפנה ביציאה ממשבר הקורונה: רפורמות והשקעות יוכלו להזניק את הצמיחה שהפכה לצו השעה. 6 מומחים ממפים עבור כלכליסט סדר עדיפות לאומי חדש

אדריאן פילוט 06:2224.03.21

סקר "כלכליסט" ומכון מדגם שפורסם בשבוע שעבר הציף תובנה ציבורית מעניינת, ואולי אף מפתיעה. בתשובה לשאלה מה הנושא החשוב ביותר שהממשלה צריכה לטפל בו, ענו רוב הנשאלים (23.7%): העברת תקציב המדינה. במילים אחרות, נכון למרץ 2021 המשמעות של היעדר תקציב מדינה וחוק ההסדרים הנלווה, ברורה יותר מאי־פעם לאזרחי ישראל. הביקורת הציבורית על היעדר תכנון, שקיפות, ורפורמות - שקיבלה משנה תוקף על רקע המשבר הכלכלי החמור בתולדות ישראל - חלחלה, ורבים רוצים לראות שינוי בדיוק בגזרה הזו. אין עוררין, על כן, כי גיבוש תקציב – חוד החנית של המדיניות הממשלתית ליציאה מהמשבר – הוא המשימה הבוערת ביותר של הממשלה החדשה, בתקווה שתקום.

 

עוד לפני הקורונה הבחינה גב׳ כהן מחדרה בעומס בכבישים ובהיעדר תחבורה ציבורית, בכך שהמסים שהיא משלמת לא מנותבים לתשתיות, או לחינוך ילדיה או לקיצור תורים אצל רופאים מומחים. שהיא משלמת בסופר יותר כי משק החלב, הלול והחקלאות תחת פיקוח ממשלתי ושהסחורה שמגיעה דרך הנמל מתייקרת כי מערכת הנמלים הישראלית מנוהלת על ידי ועדי עובדים. ושאם יש לה עסק קטן היא נאלצת להתמודד עם המון בירוקטיה ורגולציה ובבואה לשלם מסים הממשק עם הרשויות לא יעיל ולא דיגיטלי דווקא בסטארט־אפ ניישן.

 

היא כדוגמא, ורבים אחרים, מבינים שהמציאות הזו צריכה להשתנות וכי דווקא שעת יציאה ממשבר היא הזדמנות טובה לשינויים מרחיקי לכת.

 

6 כלכלנים בכירים מיפו עבור "כלכליסט" את הסוגיות הבוערות ביותר על סדר יומה הכלכלי של ממשלת ישראל הבאה.

 

פרופ' מנואל טרכטנברג

"כשאומרים 'בואו נעשה תקציב מהר־מהר ונצא מהברוך הזה', זהו סימן לחוסר הבנה של גודל האתגר"

 

"המצב שאנו נמצאים בו כיום חסר תקדים. זה לא עוד משבר, אלא צירוף של כמה אירועי ענק שהתנקזו לנקודת זמן מסוימת״, אומר פרופ׳ מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב, שמונה באחרונה לראש המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. טרכטנברג כיהן בעבר כחבר כנסת וגם עמד בראש הוועדה הציבורית לשינוי כלכלי־חברתי שהוקמה בעקבות המחאה ב־2011. ״מצד אחד ניצב משבר הקורונה, שהוא משבר בריאותי־כלכלי בעל השלכות ארוכות טווח. מצד שני, אין לישראל תקציב מדינה כבר שנתיים וחצי וזה מצב חסר תקדים בחומרתו. לכל אלה מתווספת העובדה שהעולם עובר תמורות מרחיקות לכת שישפיעו על הכלכלה״.

 

פרופ' מנואל טרכטנברג פרופ' מנואל טרכטנברג צילום: תומי הרפז

 

״לכן״, מסביר טרכטנברג, ״כשאומרים ׳בואו נעשה תקציב מהר־מהר ונצא מהברוך הזה, זהו סימן לחוסר הבנה של גודל האתגר. זה לא שיש גירעון גבוה ואז מעלים מע"מ כמו פעם - וזהו״.

 

טרכטנברג בוחר להתחיל במה לא צריך לעשות בעת הזו. ״אסור לאשר תקציב דו־שנתי. אני מקווה שבעקבות הבחירות תקום ממשלה אבל זה לא יקרה לפני חודש מאי. את תקציב 2021 צריך יהיה להעביר במהרה כדי לאפשר למנגנון הממשלתי לחזור לחיים אחרי שנתיים וחצי של תרדמת. תקציב 2021 הוא תקציב פשוט שכבר הוכן על ידי משרד האוצר בספטמבר ואישורו הוא צעד טכני כדי לחזור לפעילות תקינה, להוציא נושא אחד שמצריך טיפול ותקצוב דחוף ומידי: ההכשרות המקצועיות. זה חייב להיות בולט. בתקציב 2022 צריכים להכין תוכנית עבודה אסטרטגית שממנה יגזר התקציב על בסיס מספר עקרונות עם 3 מערכות במרכזו: הביטחון, החינוך והבריאות. שלוש המערכות הקריטיות הללו פועלות כעת ללא תוכנית אב״, מסביר טרכטנברג. לגבי מערכת הביטחון, טרכטבנרג מזכיר כי "תר"ש תנופה - התוכנית הרב שנתית האחרונה של צה"ל - מעולם לא נדונה בממשלה והיא מוכנה כבר 3 שנים. אז צריך יהיה לעדכן אותה כי עבר הרבה זמן, ולהציג תוכנית חומש לצה"ל".

 

גם מערכת הבריאות זקוקה לתוכנית רב־שנתית. "בשנה האחרונה ראינו איך הרבה כספים הוזרמו למערכת הבריאות אך חלק ניכר מהם, אפילו רובם, יועדו לטיפול בקורונה ולאחר המשבר הם יעלמו. אז נחזור למקום שבו היינו ערב הקורונה - והוא מקום גרוע מכל הבחינות: מיטות אשפוז, רופאים, אחיות, ועוד. כדי להבריא את המערכת היא צריכה תוכנית אסטרטגית שמביטה קדימה, ושממנה יגזר התקציב. להבדיל ממערכת הבריאות", אומר טרכטנברג, שכיהן גם כראש המל"ג והות"ת, "מערכת החינוך נחשפה בכלל חולשותיה בתקופת הקורונה. זה הכה בנו כאגרוף בפרצוף. המצב שם הוא בכי רע, בבסיסו: מספר התלמידים בכיתה, מספר המורים, והתכנים הלא מעודכנים והלא מתואמים למאה ה־21. מבחינה ארגונית מדובר במערכת שהפכה למפלגצת רב־ראשית שאף שר חינוך לא מצליח להתמודד עימה. לכן, גם במערכת הזו יש צורך למהלך אסטרטגי ולא הזרמת קצת כסף פה ושם".

 

טרכטנברג מתייחס גם לסוגיית המסים, הגירעון והחוב וסבור כי "ב־2021 אסור לגעת במסים ואסור לבצע קיצוצים גדולים כי אנו בעיצומו של תהליך התאוששות. אבל בהמשך יהיה צורך להגדיל את התקבולים ממסים. ואני בכוונה לא מדבר על העלאת מסים אלא על הגדלת תקבולי מסים. ראשית, אסור לגעת במס הכנסה של יחידים. המס הזה כבר מגיע ל־50% עם מס יסף. אבל יש הרבה מאוד דברים שכן אפשר לעשות, בעיקר לתקן עיוותים עצומים שקיימים במערכת המס. אני רוצה להתייחס לאחד מהם: מס חברות. השיעור הסטטוטורי עומד על 23% אבל מי שמשלמות את השיעור הזה הן לרוב החברות הקטנות והבינוניות. מס חברות הוא מס סופר רגרסיבי ־ כשהגדולים משלמים מעט והקטנים הרבה יחסית לגודלם".

 

לדברי טרכטנברג, סקטור אחד שנפגע קשות בקורונה הוא עסקים קטנים ובינוניים. "אלה השקופים למרות שהם מעסיקים שיעור מאוד גדול של שכירים. אם יש משהו שחייבים לשים במרכז זה אותם. חייבים להפסיק את האפליה הבוטה נגדם", הוא מסכם.

 

פרופ' אבי בן בסט

"הפרמטרים המנחים לתקציב הבא צריכים להיות הדבקת פערים בהשקעה, יעילות והמרצת הכלכלה"

 

"הדבר הדחוף ביותר הוא תקציב. תקציב 2021 לא יהיה מוכן לפני יולי כך שהמחשבה צריכה להיות על תקציב 2022. במידה רבה 2021 היא שנה אבודה מבחינת מדיניות כלכלית״, אומר פרופ׳ אבי בן בסט לשעבר מנכ״ל משרד האוצר ומנהל בכיר של מחלקות המחקר ומטבע־חוץ בבנק ישראל.

 

בהתייחסותו לגירעון העתק של 2020 העומד על כ־12% תמ"ג הוא מסביר כי "ברובו הוא פועל יוצא של סגירת המשק לפעילות כלכלית בגלל הקורונה וככל שתתחדש הפעילות גם המסים יגדלו והגירעון יקטן. היעד שצריכים להגדיר הוא ביחס לגירעון המבני - הפער בין הוצאות הממשלה לבין ההכנסות שהיתה רושמת אילו המשק היה בתעסוקה מלאה. אסור שהגירעון הזה יעלה על 3% תמ"ג. זו המסגרת".

 

פרופ' אבי בן בסט פרופ' אבי בן בסט צילום: אלכס קולומויסקי

 

לגבי הרכב התקציב, 3 פרמטרים צריכים להנחות אותנו: צמצום פיגורים במקום שלא הוצאנו מספיק; התייעלות; ובנוסף, התקציב צריך לשקף אספקת שירותים יעילה בציבור אבל גם להמריץ את הפעיליות הכלכלית. לכן בן בסט מציב בראש הטבלה את ההשקעה בתשתיות. "הן לא רק משפרות רווחת הציבור אלא בעיקר תורמות ליעילות הסקטור הפרטי כי נמלים, לדוגמא, הם ספקי שירות בעיקר של הסקטור העסקי. ישראל נמצאת בהקשר זה בפיגור אדיר לעומת ה־OECD ולא רק במישור האיכותי שכן בשני העשורים האחרונים גם השקענו שם הרבה פחות — ליתר דיוק 1.5% תוצר פחות מממוצע ה־OECD. במחירים של היום מדובר על כ־20 מיליארד שקל לשנה. כלומר, כל שנה מאז שנת 2000, ממשלות ישראל השקיעו בתשתיות 20 מיליארד שקל פחות ממה שהשקיעו חברות ה־OECD. חייבים לסגור את הפער״.

 

גם בגזרת הבריאות בן בסט סבור כי ישנו פיגור בכל הפטרמטרים הרלונטיים בהשוואה ל־OECD — לרבות מספר הרופאים האחיות, המיטות והציוד. "יש מי שאומרים שהקורונה הוכיחה שלא צריך עוד תקצוב לבריאות כי המערכת תפקדה פנטסטי בקורונה״, אומר בן בסט ומכוון לאנשי האוצר. ״אבל זו טעות גדולה. מערכת הבריאות היתה מסורה מאוד בקורונה ועבדה מעבר לגבולות היכולת שלה כאשר צוותים קרסו מהעומס. אותה עבודה של אותם צוותים נעשתה במחיר כבד של דחיית טיפולים שגרתיים אחרים שיובילו לנזק בריאותי לציבור שנראה ונרגיש בעתיד קרוב. כך שההיפך הוא הנכון - התברר כי המערכת אינה ערוכה לא לטיפול בשעת חירום ולא לטיפול בשגרה. הצורך להעלאת מספר הרופאים, האחיות והמיטות זועק לשמיים״.

 

בן בסט סבור כי גם מערכת הביטחון צריכה להכנס מתחת לאלונקה. ״מדובר במערכת היחידה שזוכה לתקציב רב־שנתי ויש לה הבטחה קדימה לשיעור הגידול בתקציב. לעומת זאת, כל המערכות האזרחיות האחרות, זוכות לתקציב חד־שנתי כך שבשעת משבר כל נטל ההתאמה, כלומר הקיצוץ, נופל עליהן. לא יתכן כי הביטחון לא יהיה שותף לנשיאה בנטל הנדרשת כדי לצאת מהמשבר הכלכלי״.

 

בן בסט גם מוטרד מרמת ההכשרות המקצועיות: ״חשוב מאוד לספק הכשרה מקצועית בתחומים מתקדמים כמו מחשבים לאנשים שנפלטו משוק העבודה״. אך ניכר כי סוגיית החינוך הכי מטרידה בעיניו: "הקורונה חשפה הרבה בעיות במערכת הזו, בעיות ארוכות טווח ובעיקר 2 חמורות ביותר. ראשית, הצפיפות בכיתות. הבעיה השנייה שנחשפה במגפה הזו היא שלרבים מתלמידי ישראל - אין מחשב. מחשב הוא כלי קריטי גם אחרי החזרה לבית הספר ואנו מפגרים בתחום הזה מאוד גם אחרי המבצע של הממשלה לחלוקת המחשבים. וזאת בזמן שהמערכת צריכה לעבור לשימוש אינטנסיבי בכלי הזה כדי להעביר את התלמידים לעידן מודרני".

 

בכל הנוגע למיסוי גם בן בסט סבור שלא צריך לעלות את שיעורי המס הסטטוטוריים. "הדרך לשמור על יעד הגירעון היא לבטל פטורים שאין להם יעד כלכלי או חברתי אלא שמהווים בונוס לקבוצות לחץ. או הפטור ממס לקרנות השתלמות - עוד 5.5 מיליארד שקל. אלו סכומים אדירים. כולם חושבים ש'לכולם יש קרן השתלמות' אבל רק ל־34% מהעובדים יש אותה, בעיקר משני העשירונים העליונים".

 

פרופ' צבי אקשטיין

"הדבר החשוב באמת הוא הקמת משרד תעסוקה, גוף עצמאי עם תקציב נפרד, שיאחד את כל זרועות התעסוקה"

 

"ישנם כמה עקרונות בסיסיים: רפורמות קריטיות שיסייעו לא רק בטווח הארוך אלא גם בטווח הקצר עם אימפקט מיידי; בניית אמון מחדש בין הדרגים המקצועיים והדרגים הפוליטיים לרבות בתוך משרד האוצר, ובין האוצר ליתר משרדי הממשלה; הימנעות מהעלאת מסים לא ב־2021 וב־2022; ולא פחות חשוב: חזרה מהירה בשנתיים־שלוש הקרובות לרמות התעסוקה שהיו ערב המשבר", מסביר פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ודקאן בית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה.

 

פרופ' צבי אקשטיין פרופ' צבי אקשטיין צילום: אוראל כהן

 

אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל מדגיש פעם אחר פעם את הצורך בטיפול עמוק וברפורמות בתחום התעסוקה שנפגע אנושות במשבר האחרון והותיר את ישראל עם שיעור אבטלה רחב של כ־15.4%. "צריך לחזור מיידית - לאחר ההשתלטות על המגפה - למערכות התעסוקה שפעלו ערב המגפה לרבות חובת ההתייצבות בלשכות התעסוקה, הפסקת תשלום דמי אבטלה עבור חל״ת במודל הקיים. ככל שרמת התעסוקה עולה, צריך לחזור לתוואי תשלום דמי אבטלה כפי שהיה ערב המשבר. אבל הדבר החשוב באמת הוא הקמת משרד תעסוקה, גוף עצמאי עם תקציב נפרד, שיאחד את כל זרועות התעסוקה, את שירות התעסוקה, ויהיה בעל ראייה הוליסטית, שתשלב אבחון של האוכלוסיה המובטלת, כולל מי שנפלטו משוק העבודה, הכשרות והשמה. המשרד יצטרך לטפל במגזר הערבי והחרדי על רקע ירידה דרמטית בשיעורי התעסוקה בהם. זו אוכלוסייה שמצריכה חשיבה חדשה. בנוסף להתמקד באוכלוסיית הצעירים, בהכוונה, ובהכשרה מקצועית תוך שילוב המעסיקים, תוך שימוש בכל סל הכלים: משיטת הוואצ'רים ועד גיוס המכללות הטכנולוגיות".

 

הנושא הבוער השני לתפיסתו של אקשטיין היא הדיגיטציה: "ישראל בפיגור של בין 30% ל־50% בגזרה הזו וזה לא רק בהיבט של שירות לאזרח כמו תשלומי מסים ותשלומים ממשלתיים, אלא גם בנקאות, חינוך, ותחבורה. ובמיוחד טיפול ברגולציה. הורדת הבירוקטריה קריטית לצמיחה ואלו רפורמות שיעזרו להצמיח את המשק מחדש ולהעלות את הפריון ואת רמת התעסוקה. אלו שלושת התחומים הבוערים מבחינתי - תעסוקה, דיגיטציה ורגולציה", אומר אקשטיין.

 

סוגיה נוספת שאקשטיין שב ומדגיש הוא הפיגור בכל הקשור להשקעות בתשתיות פיזיות לרבות תחבורה ציבורית, "שם צריכים לתת פוש ולבצע השקעות ענק כדי לקדם מהר פרויקטים". בדומה לעמיתיו, גם אקשטיין מזהה בעיה גדולה במערכת החינוך: "חייבת להיות העברת סמכויות לשלטון המקומי. מערכת החינוך היא זו שתפקדה הכי גרוע בעת הקורונה. התברר כי השליטה המרכזית לא טובה. פה אין רפרומה מוכנה - אז צריכים להכין אותה".

 

אקשטיין, שעסק בסוגיות מיסוי, חוב וגירעון כמשנה לנגיד, דווקא רגוע במישור הזה: "אין חשש כרגע מהחוב ומהגירעון. כמובן שאסור להוציא כסף שאינו מיועד להשקעות שלא מגדילות פריון. בבעיית החוב והגירעון נטפל כשנצא לגמרי מהמגפה. רק אז נראה איפה התייצב יחס החוב תוצר ויש סיכוי לא קטן שאם ננהג נכון, נצמח השנה בקצב גבוהה, סביב 5%, ואם גם נשמור על גירעון סביר נגיע לחוב סביר שלא יעלה על 80% תמ"ג. עם חוב כזה בימים אלה, תוך הצגת רפורמות, נשמור על הדירוג שלנו. אם נציג רפורמות טובות שיעלו את הפריון ויחזירו תעסוקה יתכן שנוכל לחזור לתוואי החוב והגירעון בלי להעלות מסים".

 

ירום אריאב

"הבעיה החריפה ביותר במשק נעוצה בשיעורי האבטלה הגואים. יש לתת תמריצים לעובדים ולמעסיקים"

 

"התקציב של הממשלה החדשה יעמוד במרכזה של מדיניות כלכלית שצריכה להתמודד עם המשבר במשק. מדיניות זאת צריכה לעמוד על שלוש רגליים: צמצום האבטלה וחידוש הצמיחה, ניהול תקציבי אחראי עם אופק של כמה שנים קדימה ולבסוף ייזום וביצוע של מספר רפורמות משמעותיות שניתן להעבירן רק בזמן משבר עמוק", אומר ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים באוצר שמשלב ניסיון במגזר הציבורי והפרטי. לדבריו, "הבעיה החריפה ביותר במשק נעוצה בשיעורי האבטלה הגואים. טיפול תקציבי בבעיה זאת יבוא לידי ביטוי בהרחבה יוצאת דופן של מסגרות ההכשרה המקצועית וכן מערכת תמריצים חיוביים ושליליים שיתמרצו עובדים להשתלב בעבודה ומעסיקים לקלוט אותם. ברור כי המסגרת הנוכחית של דמי אבטלה בחל"ת צריכה להיפסק כמו גם דמי אבטלה נצחיים שמעודדים אבטלה כרונית. כניסת המובטלים למעגל העבודה ופתיחת הענפים שהיו סגורים בזמן הקורונה יעוררו את הצריכה הפרטית במשק ויתניעו את הצמיחה, אבל יש להגביר מומנטום זה באמצעות השקעות ציבוריות מתוקצבות של פרויקטי תשתית גדולים כדוגמת האצת העברת צה"ל לנגב, תשתיות תחבורה, אנרגיה חלופית, איכות סביבהותגבור התשתית המחקרית באוניברסיטאות".

 

ירום אריאב ירום אריאב צילום: יריב כץ

 

הרגל השנייה של המדיניות הכלכלית היא חזרה לניהול תקציבי אחראי. יש לבטל את קופסאות הקורונה שגרמו למעשה לאובדן רסן תקציבי ומתן צ'ק פתוח לממשלה. אם ניתן איכשהו להצדיק מצב זה בעיצומו של המשבר הבריאותי, אין לכך כל הצדקה ביציאה מהמשבר. הממשלה צריכה לסמן תוואי של התכנסות הגירעון לאורך מספר שנים וניהול תקציבי אחראי שגוזר סדר עדיפויות בהוצאה הציבורית. יש להפסיק באופן מיידי את חלוקת הכספים הקואליציוניים לחברי הכנסת שמובילים לשחיתות ציבורית ולעבוד על התייעלות המגזר הציבורי וצמצום מספר משרדי הממשלה".

 

הרגל האחרונה של המדיניות ״תבוא לידי ביטוי בחוק הסדרים נרחב ומחולל רפורמות. רגל זאת מצויה תחת הכותרת ׳איך לא לבזבז משבר טוב׳. יש הרבה מאוד שינויים חיוניים שניתן לבצעם רק בסיטואציה משברית. בצד שורה ארוכה של רפורמות להעלאת הפריון במשק והגברת התחרות, רפורמות שנמצאות כולן במגירות אגף התקציבים באוצר ומחכות לשעת כושר ליישומן, כדאי לציין גם כמה ׳מגה רפורמות׳ שביצוען יציב את המשק הישראלי במקום אחר".

 

אריאב מתייחס בקצרה לכמה רפורמות חיוניות. הראשונה, רפורמה משמעותית במערכת החינוך כמפתח להעלאת הפריון ולצמיחה העתידית. "ניתן לקחת את האלמנטים שהתגלו במשבר - הקטנת מספר התלמידים בכיתה והלמידה מרחוק, ולמנף אותם למהפכה בחינוך. בנוסף, יש להרחיב לימודי ליבה בחינוך החרדי", הוא מסביר. הרפורמה השנייה היא בשוק התעסוקה ובהכשרה המקצועית. לדבריו, "המשק חייב להיערך לשינויים הצפויים בביקוש לעובדים בענפים השונים. הרעיון המסדר הוא אימוץ רשת ביטחון חברתית כנגד גמישות העסקה וניידות עובדים. דגש מיוחד יינתן לעובדים ועובדות במגזר החרדי ובמגזר הערבי". הרפורמה המשמעותית האחרונה צריכה להתבצע במערכת המס הישראלית שלדבריו נבנתה "טלאי על טלאי" והיא כיום מסובכת, מורכבת ומהווה כר פורה לתכנוני מס והתחמקות מתשלום מס. "הרפורמה המוצעת תכלול גם ביטול מסיבי של פטורים שונים ופישוט של חוקי ותקנות המיסוי", מסכם אריאב.

 

פרופ' אשר בלס

"לקידום צמיחה יש לטפל בתשתיות. להאיץ הקמת כבישים, ובבנייה למגורים לבטל מס רכישה כדי להגדיל היצע"

 

״עומק המשבר הכלכלי השנה, אף שהיה מתון בישראל ביחס למקומות אחרים בעולם, מצדיק הגדלה מסוימת של הוצאות הממשלה גם במחיר של גירעון יחסית גדול בטווח הבינוני. שני עקרונות צריכים להנחות: פעולה בתחומים בהם ההוצאה מובילה לשיפור התוצר לנפש, שקצב גידולו מדשדש מזה עשור, ורפורמות שמטרתן צמצום עיוותים מעכבי צמיחה״, אומר פרופ׳ אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל.

 

פרופסור אשר בלס פרופסור אשר בלס צילום: אלכס קולומויסקי

 

״ראשית, תשתיות", הוא אומר. "ובכלל זה האצת בנייתם של כבישים, רכבות, מסלולים לאוטובוסים, ואופניים והכפלת התקציב השנתי למטרות אלה בחמש השנים הבאות. בתחום הבנייה למגורים, יש לבטל את מס הרכישה על דירות משום שהוא מהווה נטל משמעותי על נזילות השוק וניידות האוכלוסיה, ותוך כדי שפעל לסלק משקיעים מהשוק, צמצם את היצע הדירות ופגע בצמיחה. יש לבטל את גם את היטלי ההשבחה, שהם בבחינת מס כפול המרסן את ההיצע. על רקע ניסיון העבר וכדי לזרז את ההליכים, יש להעביר את מרכז הכובד מהוועדות לאדריכלים ולמתכננים, ולהקל ברשיונות לעובדים זרים״, אומר בלס.

 

גם הוצאות על חינוך ובריאות יתמכו בצמיחה עתידית. בכל הנוגע לחינוך אומר בלס כי נדרשות רפורמות מגילאי הגן ועד האוניברסיטה. ״יש להנהיג חינוך חינם אוניברסלי לגיל הרך שהוכח שפועל להרחבת הפריון לאורך זמן ולממן זאת על ידי ביטול חלקי של נקודות זיכוי למס עבור ילדים. יש לפעול גם לביטול או צמצום תשלומי הזנה והשתתפות הורים בבתי הספר. מתבקש להקים אוניברסיטה ובתי ספר מקצועיים בערים ערביות ולהקים בית ספר נוסף לרפואה או להרחיב בתי ספר קיימים תוך משיכה של סגל ישראלי מחו"ל״.

 

בעולם הבריאות סבור בלס כי יש דווקא לפעול לבנייתם של בתי חולים חדשים פרטיים, בדגש על תחרות בתמחור ובפעילות, ולצד זאת ולהנהיג התייעלות בקופות החולים, ולהרחיב את הרפורמות לקיצור תורים תוך תמרוץ עבור מעבר לטיפול מקוון.

 

״בנוסף״, אומר בלס, ״יש להעלות את השכר של חיילי החובה לשכר המינימום. מצב שבו ראשי משקי בית רבים נפגעים וילדיהם משרתים בצבא ללא תמורה, אינו סביר. מדיניות כזו תפעל לאורך זמן, להתייעלות בניהול כוח האדם בצה"ל וייתכן אף לשילובם של קבוצות שלא התגייסו בשיעורים רצויים עד כה״.

 

ומהיכן יגיעו מקורות המימון? ״כנגד הוצאות אלה״, אומר בלס, ״יש לבטל פטורים ממס. בפרט, יש לבטל את הפטור ממע"מ באילת, על פירות וירקות, ועל הוצאות תיירים בבתי מלון. כמו כן, ביטול הפטור ממס על הפרשות לקרנות השתלמות שכן מדובר בנושא שנולד מסיבות אנכרוניסטיות. אחר כך יש לרסן את הסקטור הציבורי. להנהיג תכנית לצמצום עובדי מדינה, ולהפחתות שכר, בין היתר בהתבסס על התובנות שנרכשו במשבר הנוכחי בקשר לנחיצותם של עובדים מסויימים״.

 

בכל הנוגע לפנסיות סבור בלאס כי יש להפסיק את הנפקתן של האג"ח המיועדות בריבית מסובסדת הניתנות לקרנות הפנסיה ויש להן נטל תצקיבי כבד. באשר לפנסיה התקציבית, הוא מציע להטיל מס יסף על גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית גבוהה או בפנסיה באמצעות הקרנות הוותיקות שזוכים לסבסוד ממשלתי משמעותי. כמו כן לפעול לצמצום של הפנסיה התקציבית (ופנסיית הגישור) של עובדים זכאים שטרם יצאו לפנסיה, ולהעלות בהדרגה של גיל הפרישה לנשים וגברים ל־68, ומנגד, להעלות בהדרגה את קצבאות הזקנה ב־1,000 ₪ בחודש לזוג.

 

הרפורמות הדחופות ביותר בראייתו של בלס נוגעות לייצור המקומי ולשמירה על תחרות גבוהה. ״יש לפעול לביטול העדפת תוצרת הארץ ורכש גומלין, צמצום מכסי מגן והסרת מכשולים לא מכסיים (NTB) המעלים את יוקר המחיה ואף מטילים עלות על הקופה הציבורית. שמירת מכסות ומגבלות אלה אינה חברתית״, קובע בלס.

x