$
בארץ

בחירות 2021

השסע ימין־שמאל גובר הפעם על הקיטוב בין חילונים לחרדים

בניגוד למערכות הבחירות הקודמות, בזו הנוכחית הגל האנטי־חרדי מקבל ביטוי מוגבל, בדמות צמיחת מפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן ל־7 מנדטים. המצביעים אמנם זועמים על החרדים - אבל בסוף מעדיפים להצביע נגד מי שמקבל את ההחלטות. כתבה רביעית בסדרה

שחר אילן 06:5517.03.21

 

כל כך הרבה סיבות נתנו ההנהגה החרדית, המפלגות החרדיות וגם הציבור שלהן לבוחר החילוני לגל הצבעה אנטי־חרדי. ובכל זאת, הגל הזה הולך כנראה להיות די קטן. לבוחר החילוני חשוב יותר להעיף את מי שנכנע לחרדים, כלומר נתניהו, מאשר את החרדים עצמם. אפילו ההבטחה של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן להשליך גם את המפלגות החרדיות וגם את נתניהו למזבלה הסעירה הרבה יותר את הפוליטיקאים החרדים מאשר את המצביעים החילונים. 

  

 לכתבות קודמות בסדרת המצביע הישראלי:

 

השאלה כמה שווים מצביעי הדת והמדינה, או אם תרצו מצביעי הזעם על החרדים, משתנה מבחירות לבחירות. ב־1992 הם הביאו לצומת של רפאל איתן 8 מנדטים. ב־2003 הם הביאו לשינוי של טומי לפיד 15 מנדטים. ב־2013 הם תרמו רבות ל־19 המנדטים של יש עתיד. הרשימה הזו מעלה את ההשערה שמדובר במחזוריות של פעם בעשור שבה הזעם על החרדים מקבל ביטוי בקלפי.

 

הזהירות של לפיד

 

בבחירות האלו רק ישראל ביתנו של ליברמן מעמידה את החרדים במרכז הקמפיין שלה ומשתמשת ברטוריקה בוטה נגדם דוגמת "ליברמן. סוף לשלטון החרדים". או "ישראל ביתנו חזקה תבטל את קצבאות האברכים ותעביר את הכסף מהבטלנים למי שמשרתים, עובדים ומשלמים מסים". ליברמן משקיע מאמץ גדול כדי להביא קולות של אנשי מרכז־שמאל שנרתעים ממנו. ואפילו הכריז שהוא מעדיף את יאיר גולן ממרצ על איתמר בן גביר. הבסיס של ליברמן שמורכב מעולים מבוגרים מוערך ב־4 מנדטים. כך שהתוצאות של 7 מנדטים של ליברמן בסקרים מעידות שהוא מצליח להשיג 4-3 מנדטים של זעם על החרדים. כך שנראה שאנשי שמאל ומרכז מתקשים להעביר להם את קולו.

 

מימין: יאיר לפיד, אריה דרעי ואביגדור ליברמן מימין: יאיר לפיד, אריה דרעי ואביגדור ליברמן צילומים: עמית שעל, אלכס קולומויסקי

 

השר לשעבר רוני מילוא, מנסיכי הליכוד הבולטים, משמש בבחירות האלו כראש הצוות האסטרטגי של ישראל ביתנו. מילוא אומר ש"כמה שהציבור הליברלי כועס על החרדים, יותר חשוב לו להחליף את ביבי". מילוא גם מסביר שחלק גדול של הכעס על הכניעה לחרדים מופנה לנתניהו. "סדר העדיפויות של כניעה וההוראות שהוא מקבל מליצמן ומדרעי ומהרב קנייבסקי, זה מקומם אנשים". עיקר מצביעי הדת והמדינה מתחלקים, לדבריו, בין ישראל ביתנו ליש עתיד. מילוא אומר שמשפחת לפיד, האב והבן, מזוהה עם מאבק בחרדים כבר יותר מ־20 שנה. בניגוד לליברמן, יש עתיד ממש לא מבליטה נושאי דת ומדינה בעיקר כדי לא לחסום קואליציה אפשרית עם החרדים. אתמול החריף מעט לפיד את הטון והכריז במסיבת עיתונאים: "נתניהו הוא בן ערובה של סחטנים וקיצוניים. הוא חייב שהם ייתנו לו חסינות, והוא ישלם. בכסף שלנו, בעתיד של הילדים שלנו".

 

"השבר ביחסים הוא מאוד קשה", אומר עורך אתר "המדד", הפרשן שמואל רוזנר, "אנשים רואים טלוויזיה בערב וכועסים על החרדים, אבל זה לא אומר שהם ישימו את הפתק שלהם על הנושא הזה. אם אתה מחליט שלא ביבי – אז יש דברים שיותר יעניינו אותך מהחרדים".

 

 

מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, ומנכ"ל ארגון חופש הדת "ישראל חופשית" בעבר, מיקי גיצין, אומר ש"אין סוגיות במערכת הבחירות הזו. הכן ביבי/לא ביבי לקח את כל הדיון הציבורי, וזה נכון גם לדת ומדינה". גיצין סבור, עם זאת, שהכניעה לחרדים החלישה את מחנה נתניהו ועלתה לו במנדטים.

 

גם הסקרים משקפים את העובדה שהמתח בין ימין לשמאל מאפיל על המתח חרדים־חילונים. עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון מפרסמת מדי שנה את "מדד הדת והמדינה". ב־2019 41% מהיהודים אמרו שהמתח בין הימין לשמאל הוא החמור ביותר לעומת 38% שאמרו זאת על הקרע בין חרדים לחילונים. דווקא ב־2020, בתקופת משבר הקורונה, הפער גדל מאוד ו־51% רואים בקרע הפוליטי את החמור ביותר לעומת 29% בלבד שרואים כך את הקרע החרדי־חילוני.

 

אלוני היתה מכירה את מרצ?

 

מי שוויתרו במידה רבה על הקולות האלה ומשלמות מחיר כבד הן מרצ והעבודה. קשה לזכור שבימי שולמית אלוני מרצ הובילה את המאבק האנטי־חרדי. זה קשור לאנטי־מיליטריזם של השמאל שכבר שנים מקשה עליו לשאת את דגל השוויון בנטל. זה קשור לשיתוף הפעולה עם החרדים בנושאים חברתיים.

 

מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, גיצין, שהיה חבר מועצת העיר תל אביב מטעם מרצ, מסביר ש"אם פעם מרצ היתה מפלגה חילונית, היום זו מפלגת שמאל, ושמאל, גם בעולם, לא יוצא נגד ציבורים. זו שאלה של פוליטיקלי קורקט. זה דבר שלא ייעשה היום". בתחילת הקמפיין מרצ פרסמה מודעה עם תמונה של הרב קנייבסקי והסיסמה "הם לא יחליטו". בעקבות הביקורת שספגה לא המשיכה. "זה נתפס מאוד לא לגיטימי", מסביר גיצין. הוא מסכים שיש פה ויתור על קולות אבל לא משוכנע שזה ויתור מאוד גדול. "אנשי המרכז הליברלי לא היו מצביעים למרצ גם ככה. יש סוגיות במרצ שיותר קשות להם לעיכול, כמו התמיכה בבית המשפט בהאג. מי שנשאר במרצ זה השמאל". מצד שני, בהתחשב במצב הקשה של מרצ על גבול אחוז החסימה יכול להיות שעוד חצי מנדט של מצביעי דת ומדינה זה מה שיכול להציל אותה.

 

x