משפט

10 שנות מאסר לאמיר ברמלי על הונאת משקיעים בהיקף של 340 מיליון שקל

כך פסק הבוקר השופט חאלד כבוב בגזר דינו של ברמלי, הבעלים והמנהל של החברות קרן קלע ורוביקון שקרסו, לאחר שהרשיע אותו בחודש אוקטובר בשורה של עבירות מרמה והונאה של משקיעים; כן הוטל עליו קנס בסך 400 אלף שקל; התובעת: "העונש נמוך מהעמדה שהצגנו, ואנו נלמד את גזר הדין"

תומר גנון 09:4825.02.21

שופט בית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, גזר הבוקר (ה') עונש של 10 שנות מאסר על אמיר ברמלי, הבעלים והמנהל של החברות קרן קלע ורוביקון שקרסו, ושהורשע בהונאת משקיעים. כן נגזר עליו קנס בסך של 400 אלף שקל. התובעת בתיק, חנה קורין, סגנית מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מסוי וכלכלה), ביקשה בשבוע שעבר להטיל על ברמלי באישום המרכזי עונש שינוע בין 16-12שנות מאסר, וקנס של 5 מיליון שקל.

 

 

  

בעודו  במעצר נפתחה נגדו חקירה נוספת בחשד שניסה לסחוט את כבוב, באמצעות איומים בנו עו"ד וואליד כבוב, על מנת שיפסול את עצמו מגזירת העונש. כבוב סירב, והעליון דחה ערעור של ברמלי על כך.  

 

"מדובר באדם חריף ושנון, הטיל קסם על סביבתו, מניפולטיבי", כתב כבוב בהכרעת הדין שנתנה בחודש אוקטובר, "היתה לו תוכנית לגייס מאות מילוני שקלים ממשקיעים לא מנוסים, והמצגים שלו היו הונאה, אחיזת עיניים, גניבת דעת".

 

 

אמיר ברמלי בבית המשפט אמיר ברמלי בבית המשפט צילום: עמית שעל

 

"גרסתו של ברמלי במשפט", המשיך כבוב, "לגבי ההשקעה והשימוש בכספים הייתה מתפתחת, מתגלגלת, מכילה סתירה רבות. שמעתי למעלה מ-170 עדים. התרשמתי שאף אחד מלבד ברמלי לא הבין איך התבצעה הפעילות. חוץ ממנו איש לא ידע מה נעשה בכספים. התנהלותו הייתה קלוקלת. כאשר הוצגו לא עובדות או מסמכים הוא ענה לא לעניין, התחמק, אמר שיספק מידע סותר. 18 מיליון שקל נמשכו לעסקים הפרטיים שלו".

 

 

השופט חאלד כבוב השופט חאלד כבוב צילום: אוראל כהן

 

כתב האישום שהוגש לפני כארבע וחצי שנים ייחס לברמלי עבירות של גניבה בידי מורשה בהיקף של למעלה מ-340 מיליון שקלים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס משקיעים ללא תשקיף, זיוף ועבירות הלבנת הון.

 

קרן קלע שבבעלות ברמלי, נקבע, גייסה מאות מיליוני שקלים ממאות משקיעים, ללא פרסום תשקיף כדין, תוך הבטחת תשואה חריגה כתוצאה מהשקעות בסיכון נמוך ותוך מסירת מצגים כוזבים בדבר אופי ההשקעה.

 

ברמלי, נטען, העביר את כספי המשקיעים לחברה הפרטית רוביקון שבבעלותו ושם השתמש בהם, בין היתר, לצורך רכישת חברות עתירות סיכון וכן לצרכיו האישיים. "משהעסקאות שביצעה רוביקון לא נשאו פרי והחברה סבלה מגירעונות והפסדים, שילם ברמלי את הריבית למשקיעים הקיימים מכספיהם של משקיעים נוספים שאותם גייס", נקבע.

 

התובעת, עו"ד חנה קורין, מסרה בתום הדיון: "העונש שנגזר היום על ברמלי הוא עונש משמעותי שמבטא גישה מחמירה כלפי הונאת משקיעים בשוק ההון. ברמלי רימה את המשקיעים בכך שהבטיח להם תשואות גבוהות וחסרות סיכון, ובפועל העביר את הכספים להשקעה במיזמים בסיכון גבוה ביותר, ושילם את הריביות המובטחות מכספי המשקיעים עצמם. ברמלי פעל ללא פיקוח, והפר את החובה לפרסם תשקיף. בית משפט קיבל את עמדת התביעה כי יש לשלוח מסר חשוב לכל יזם הסבור שהוא יכול לגייס כספים מן הציבור ללא אחריות, להתעלם מהחובות המוטלות עליו, ולמעול באמונם של משקיעים המעבירים לו את מיטב חסכונותיהם. לצד זאת, העונש שהוטל נמוך יותר מהעמדה שהצגנו, ונלמד את גזר הדין".

 

מרשות ניירות ערך נמסר: ״גזר הדין שניתן בתיק ברמלי הינו החמור ביותר שנגזר בתיקי ניירות ערך. חקירת הרשות בעניין הגיעה לסיומה בבית המשפט המחוזי שגזר עליו 10 שנות מאסר וקנס של מאות אלפי שקלים. מדובר בעונש משמעותי שמבטא גישה מחמירה כלפי הונאת משקיעים בשוק ההון. גזר הדין שולח מסר חשוב לכל יזם - כי גיוס כספים מהציבור חייב להיעשות על פי החוק, ביושר ובשקיפות. גזר הדין הוא מסר חשוב ומרתיע גם לציבור הרחב להיזהר ממיזמים לא מפוקחים והבטחות לתשואות מופרזות".

x