בארץ

מחקר: תוכנית הרמזור מקפחת את היישובים החלשים, ומגדילה את הפער מהחזקים

לפי מחקר של פרופ' ניהאיה דאוד מאוניברסיטת בן גוריון, כיוון שמצב היישוב בתוכנית הרמזור קובע את קצב פתיחת מוסדות החינוך בו, המשמעות היא שהתוכנית מרחיבה עוד יותר את הפערים החינוכיים, וגורמת לכך שדווקא התלמידים החלשים יותר ימשיכו להישאר בבית

שחר אילן 07:1523.02.21

יותר מחצי מהיישובים באשכולות החברתיים כלכליים 2–4 הם אדומים. זאת לעומת אפס יישובים אדומים באשכולות הגבוהים 8–10.

 

כיוון שמצב הישוב ברמזור קובע את קצב פתיחת מוסדות החינוך בו, המשמעות היא שהרמזור מרחיב עוד יותר את הפערים החינוכיים בין חזקים לחלשים, וגורם לכך שדווקא התלמידים החלשים יותר ימשיכו להישאר בבית.

 

כך מגלה מחקר חדש של פרופ' ניהאיה דאוד מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וחברה בצוותי המומחים של המשבר, ושל החוקרת דיינה פלקין.

 

 

המחקר בדק את הקשר בין מיקום ישובים באשכול החברתי כלכלי של הלמ"ס וברמזור של הקורנה. הנתונים מתייחסים לשבוע השני של חודש פברואר. עוד לפני משבר הקורונה, היו בישראל הפערים הגדולים ביותר בחינוך ב־OECD.

 

הלמידה מרחוק הגדילה מאוד את הפער בשל הפער הדיגיטלי שגרם לכך שתלמידים רבים אינם משתתפים בלמידה מרחוק או משתתפים בה באופן חלקי מאוד בשל העדר מחשבים או תשתית אינטרנט, וכן בשל העדר מקום לימודים בבתים צפופים. כעת מתברר שהרמזור מאריך את תקופת השהות של התלמידים החלשים בבתים.

ניהאיה דאוד. “צריך חשיבה אחרת” ניהאיה דאוד. “צריך חשיבה אחרת”

 

50%–58% מהישובים באשכולות הנמוכים 2–4 הם אדומים. מדובר באשכולות שבהם ישובי פריפריה וכן ישובים ערבים וחרדים. מדובר על יותר מכפול מהמצב באשכולות מעמד הביניים 5–7 שם 22% מהישובים אדומים. באשכולות המעמד הגבוה 8–10 אין כלל ישובים אדומים. באשכולות 2–7 הנמוכים והבינוניים, היו בשבוע השני של פברואר 80%–90% מהישובים אדומים וכתומים ביחד. מאידך, באשכולות 8–10 המבוססים אין כלל ישובים אדומים, ואחוז הישובים הכתומים נע בין 25% (אשכול 10) ל־57% (אשכול 8).

 

ובצד השני: באשכולות 8–10 43%–75% מהישובים ירוקים וצהובים, לעומת 8%–21% באשכולות 2–7. יוצא דופן הוא האשכול הראשון והנמוך ביותר שבו בעיקר ישובים בדואיים וחרדים. 67% מהישובים בו ירוקים וצהובים ורק 33% אדומים. דאוד מציינת שבישובים אלה היו תנודות גדולות מאדום לירוק לכל אורך המשבר.

לדבריה, בתהליך פתיחת המשק, "הישובים האדומים יצטרכו להמשיך לחיות תחת מגבלות רבות, בתי הספר יישארו סגורים וילדיהם ימשיכו ללמוד מרחוק". לכן העובדה שמדובר בעיקר בישובים חלשים, משמעותה שהמשך הסגירה שלהם תרחיב את הפער.

 

את הבעיה מחמירה עוד יותר העובדה שגם קצב ההתחסנות נמוך הרבה יותר בישובים חלשים. שעור המחוסנים במנת חיסון שניה באשכול העשירי עמד בשבוע השני של פברואר על 50%, פי 14 מאשר באשכול הראשון, שבו השיעור עומד על 3.5% בלבד. זאת בין היתר בגלל העדר מודעות וכן מרחקים גדולים לתחנות החיסון. בציבור החרדי והערבי הדבר נגרם גם בשל בעיית אמון קשה בשלטון.

 

הדבר מאט את קצב יציאת ישובים באשכולות הנמוכים ממעמדם כאדומים. גם משום שאחוז החיסונים הנמוך גורם לירידה איטית יותר בתחלואה. וגם כי משרד הבריאות מעניק נקודות נוספות ברמזור לישובים מחסונים.

 

הרמזור של החזקים הרבה יותר ירוק הרמזור של החזקים הרבה יותר ירוק

 

דאוד מציינת כי הפערים הכלליים חברתיים בבריאות אינם תופעה חדשה. לפי נתונים של משרד הבריאות, שעורי התמותה והתחלואה גבוהים יותר בקביעות בישובים באשכולות חברתיים כלכליים נמוכים יותר. לדבריה, במשבר הקורונה הישובים הערבים מרוכזים מרבית הזמן בצבע אדום וכתום, והוא העצים את הפערים בינם לבין שאר האוכלוסייה.

 

דאוד מבקרת את העובדה שהרמזור קובע “את צבע הישוב באופן אוניברסאלי לפי רמת התחלואה שלו בקורונה ולפי רמת ההתחסנות, ומתעלם מהאשכול החברתי־כלכלי. אין זה ראוי שכל הישובים החלשים והחזקים כלכלית צריכים להציג נתונים דומים מבחינת התחלואה, כדי להפוך ל’ירוקים’".

 

היא מסבירה ש"הקושי בישובים באשכולות חברתיים־כלכליים נמוכים, לא נלקח בחשבון ולכן הם יתקשו מאד להפוך ל’ירוקים’ ולהשיג רמת תחלואה וחיסונים דומה לאשכולות הגבוהים". לטענתה, "יש לזכות ישובים באשכולות נמוכים יותר בניקוד במסגרת תוכנית הרמזור. יציאה ממשבר הקורונה מחייבת חשיבה אחרת עליהם". 

x