בארץ

הכישלון בניהול הגל השלישי מעמיק את הפגיעה במשק

גם המומחים משפשפים עיניים: מספר החולים המאומתים אחרי 5 שבועות של סגר גבוה ב־50% לעומת תחילתו. הסיבות: הווריאנט הבריטי שלא נבלם בזמן על ידי הממשלה והמשמעת הציבורית המתרופפת. היום תאושר הארכת הסגר שעולה למשק 4 מיליארד שקל לשבוע

אדריאן פילוט, עירית אבישר ודורון ברויטמן 06:5128.01.21

"הירידה בתחלואה בסגר הנוכחי היא חד־משמעית איטית יותר, כפי שמשתקף ממכלול הנתונים. מה שמטריד במיוחד הוא הירידה האיטית במספר החולים הקשים כי זה הפרמטר שמשפיע על העומס בבתי החולים, וככל שהוא יתמשך השחיקה של צוותי הרפואה תהיה גדולה יותר, וזו בעיה". במילים האלה מתמצת פרויקטור הקורונה וראש תוכנית ״מגן ישראל״ פרופ' נחמן אש, את המציאות העגומה כפי שהיא משתקפת ללא שינוי, שבועות ארוכים, בנתוני התחלואה של משרד הבריאות. בשיחה עם "כלכליסט" מודה אש כי "הירידה בתחלואה נמוכה מאוד גם לעומת התחזיות שלנו. הפעם, הן פשוט לא פגעו״.

 

 

 

הסגר השלישי נמשך נכון לבוקר הזה 5 שבועות בדיוק, ועוד היד נטויה. הממשלה אמורה להתכנס היום להארכת הסגר ולהכריז גם על סגירת המעברים היבשתיים. אגף הכלכלנית הראשית באוצר מעריך כי אובדן התוצר למשק מדי שבוע, במתכונת הסגר הנוכחית - לא כולל סגירת נתב״ג - נעה בין 3.5 מיליארד שקל ל־4 מיליארד שקל. בעוד שבנק ישראל אומד את הפגיעה נמוך יותר, ב־3 מיליארד שקל עד 3.5 מיליארד שקל בשבוע.

 

 

ישראל נכנסה לסגר ב־27 בדצמבר עם מקדם הדבקה של כ־1.25 שהתקרב ל־1 עם הידוק הסגר וסגירת מערכת החינוך ב־7 בינואר. מאז ירד והתייצב בימים האחרונים המקדם על 0.91. ממוצע החולים היומי עמד עם תחילת הסגר על קצת פחות מ־4,000 חולים, טיפס ל־8,327 חולים כשבוע לאחר הידוק הסגר. כלומר, בשלושת השבועות הראשונים של הסגר הוכפל מספר החולים. רק לפני כעשרה ימים החל המספר לרדת ועמד נכון ל־26 בינואר על 6,665 חולים - עלייה של יותר מ־50% במספר החולים היומי מתחילת הסגר.

 

"ככל שעוברים הימים מקפידים פחות"

 

אחת הסיבות שרבים מייחסים לה את היעדר ההצלחה של הסגר היא התרופפות במשמעת הציבורית בכל הנוגע לציות למגבלות. ישנם מי שמייחסים זאת לחוסר אמון בממשלה וישנם מי שיאמרו שמדובר בתגובה אנושית למגבלות מתמשכות שבאות והולכות במשך שנה. אחת האינדיקציות להיקף הפעילות במשק היא השימוש בכרטיסי אשראי. מנתוני חברת שב"א, האחראית על תשתית התשלומים בישראל, עולה כי בסגר השלישי נרשמה ירידה בשימוש בכרטיסי אשראי בתחומי הדלק והתחבורה. הנתונים משקפים תזוזה ופעילות לעומת רכישות אחרות שיכולות להתבצע גם באופן מקוון. אולם הנתונים גבוהים יותר לעומת סגרים קודמים. כך למשל, היקף התשלומים בצריכת דלק עומד מתחילת הסגר השלישי על 28 מיליון שקל בממוצע ליום. מדובר אמנם בצניחה של קרוב ל־40% לעומת נתוני 2019, אולם בנתון הגבוה ב־20% לעומת הסגר השני, וגבוה ב־46% לעומת הסגר הראשון, שהיה ההדוק ביותר.

 

 

שני הפרויקטורים. מימין :פרופ' רוני גמזו ופרופ' נחמן אש שני הפרויקטורים. מימין :פרופ' רוני גמזו ופרופ' נחמן אש צילום: דנה קופל, טל שחר

 

בתחום התחבורה הזינוק לעומת הסגר השני אפילו חד יותר ועומד על 65%. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שׁבחודש דצמבר האחרון נכנסה לתוקף רפורמה המאפשרת תשלום באוטובוסים באמצעות אפליקציית תשלומים אשר מבוססת על כרטיסי אשראי, שהובילה גם כן לעלייה מסויימת בשימוש בתשלום בכרטיסי אשראי בתחבורה.

 

דווקא נתוני "דוח הניידות בקהילה״ שמפרסמת גוגל מתחילת המשבר, ומתבססים על נתוני google maps לניטור שינויים בניידות לשישה יעדים: מקומות עבודה; מסחר ופנאי; חנויות מזון ובתי מרקחת; מרכזי תחבורה ציבורית; פארקים ציבוריים; ומגורים - מספרים סיפור מעט שונה. בהשוואה בין שלושת הסגרים ניכרת התרופפות במשמעת בין הסגר הראשון לסגר השני ולסגר השלישי אך ללא הבדל משמעותי בין הסגר השני לשלישי.

 

 

 

פרויקטור הקורונה אש אומר בתגובה כי נתונים אלה אינם חד־משמעיים ולאו דווקא מצביעים על ציות יחסי לכללי הסגר. "מבחינת תנועתיות אנחנו עוקבים גם ובודקים את הנתונים כל הזמן. הנתונים אינם חד־משמעיים ועלולים לבלבל כי חלקם מצביע על זהות גדולה יותר בין הסגרים וחלק על שונות".

 

אש מדגיש כי "כך או כך, הסגר הנוכחי והסגר הקודם, אינם דומים לסגר הראשון שהיה הדוק בהרבה. ישנם נתונים שמעידים על התרופפות בסגר הזה לעומת הקודם בחגי תשרי וגם בתחושה האישית שלי זה נראה לי פחות מוקפד. ככל שעוברים הימים, מקפידים פחות וזה חלק מהתמונה".

 

גם פרויקטור הקורונה לשעבר, פרופ׳ רוני גמזו, ששב לנהל את בית החולים איכילוב בתחילת נובמבר, מזהה התרופפות בציות. "האוירה השתנתה. אין בציבור אווירת סגר. אם תחזור אחורנית ותשחזר את הלך הרוח שהיה כאן בחגי תשרי הוא שידר דריכות, התמסרות, התכנסות של הציבור, מעין מאמץ משותף להורדת התחלואה. הרגשתי את זה באוויר. כעת אני לא רואה את זה ואני לא מפנה אצבע מאשימה - זהו תיאור מצב בלבד. סגר זו הקרבה. צריך להביא את הציבור למקום הזה כי החלטת ממשלה לבד לא יוצרת שינוי התנהגות משמעותי לכשעצמה. גם כאשר סוגרים מסחר וחינוך, זה לא תמיד מתכון לירידה מיידית בתחלואה כי בסוף מדובר בהחלטות אינדבידואליות של הפרט - את מי הוא פוגש, את מי לא. ואני חושב שברמה האינדבידואלית הציבור פחות מרגיש מחובר הפעם".

 

 

 

"חייבים לעצור את יבוא הווריאנטים"

 

אבל מעבר למידת הציות של הציבור לסגר ישנו קונצנזוס כי אחת הסיבות לתחלואה העיקשת שמסרבת לרדת למרות הסגר ומבצע החיסונים הנרחב - היא נוכחותן של מוטציות שהתפשטו כמו אש בשדה קוצים. הפרויקטור אש אומר כי ״למצב העניינים הנוכחי גרמו במידה רבה וריאנטים של הווירוס, לרבות הבריטי, שאחראי ל־50%־70% מהתחלואה, לרבות במגזר החרדי. הווריאנט הזה יותר נפוץ שם ומתפתח במהירות. לפי הנתונים הידועים הווריאנט הבריטי מעלה את ה־R, מקדם ההדבקה, ב־40%־50%. כלומר אם בשלב הזה של הסגר ניתן היה לצפות למקדם של 0.65 והווריאנט מעלה את ההדבקה ב־40% מגיעים למקדם הדבקה של 0.9. לכן הווריאנט הזה לכשעצמו יכול להסביר את מקדם ההדבקה בסגר השלישי בתום 5 שבועות של מגבלות לעומת התקופה המקבילה בסגר השני״.

 

בשבועות האחרונים נשמעה בקורת ציבורית רבה על העיכובים והזיגזוגים של הממשלה בסגירת נתב״ג גם כשכבר היה ברור שהמוטציות של וירוס הקורונה מתפשטות בעולם וייבואן לישראל על ידי השבים מחו״ל הוא רק עניין של זמן. מעבר לדבריו של אש על הדומיננטיות של הווריאנט הבריטי בישראל כיום, רק אתמול פרסם משרד הבריאות הודעה שלפיה בישראל התגלו בינתיים 30 מקרים של הווריאנט הדרום אפריקאי. אש מסביר כי "תרומתו של נמל התעופה לרמת תחלואה היא קטנה וכי עיקר החשיבות בסגירת נתב״ג היא בהפחתת יבוא הווריאנטים, שאותם חייבים לעצור״.

 

 

ירושלים בימי הקורונה ירושלים בימי הקורונה צילום: איי אף פי

 

בהקשר הזה צריך לזכור שהקורונה יובאה לישראל מלכתחילה דרך שער הכניסה היחיד אליה - נתב״ג. המקרים הראשונים בתחילת מרץ התגלו לאחר שנוסע חזר חולה מאיטליה. הטיסות מאיטליה הופסקו כמה ימים אחר כך אבל אז כבר היה מאוחר מדי. על הטעות של אי־סגירת השער בזמן חזרה ממשלת ישראל וביתר שאת פעמיים נוספות. בפעם הראשונה, לאורך הסגר השני בחודשים ספטמבר-אוקטובר וגם אחריו, השמיים לא נסגרו בלחץ המפלגות החרדיות. התוצאה היתה שבאוקטובר נכנסו לישראל כ־122 אלף נוסעים ובנובמבר כ־82 אלף נוספים. על פי הנתונים מאז פרוץ המשבר שיעור החולים שמגיעים מחו"ל נע סביב 1.2% מכלל הנוסעים. בחישוב גס מדובר על כ־2,688 בני אדם.

 

הפעם השנייה שישראל חזרה על הטעות היתה בתחילת דצמבר. הממשלה לא רק שלא סגרה את נתב"ג אלא עודדה ישראלים לצאת לחו"ל בעקבות הסכמי השלום שנחתמו עם איחוד האמירויות. מתחילת דצמבר ועד היום נכנסו לישראל כ־160 אלף בני אדם. כפי שפורסם בעבר ב"כלכליסט", כ־1,562 מהם היו חולי קורונה, שליש מהם מדובאי.

 

הטעות השנייה של ממשלת ישראל, מסתבר, היתה קריטית במיוחד שכן במהלך דצמבר הודיעו הרשויות בבריטניה כי וריאנט של הקורונה, אלים ומדבק יותר מהזן המקורי, משתולל במדינה. כמה ימים מאוחר יותר הגיעו דיווחים על וריאנט מברזיל ומדרום אפריקה. הזנים החדשים של הקורונה מצאו את דרכם לישראל והדרך היחידה שלהם לעשות את זה היתה דרך נתב״ג.

 

"סגר אפקטיבי החל אחרי סגירת החינוך"

 

הפרופ׳ אלי וקסמן, ראש צוות המומחים של מכון ויצמן שעוקב אחרי המגפה מאז תחילתה ומייעץ גם לממשלה אומר כי למשנתו ישראל אינה מסיימת 5 שבועות של סגר אלא 3 שבועות בלבד. ״צריך להתחיל לספור את הסגר הנוכחי מאז סגירתה של מערכת החינוך ב־7 בינואר שמהווה חלק משמעותי מהתפשטות המחלה. זו היתה טעות לא לסגור אותה מלכתחילה. הסגר השלישי, האפקטיבי, התחיל רק אחרי סגירת מערכת החינוך".

 

ואכן, אחד המאפיינים הבולטים של גל התחלואה הנוכחי הוא עלייה דרמטית במספר החולים המאומתים בקרב ילדים (18-0). מאז ה־27 בדצמבר עם ההכרזה הראשונית על כניסה לסגר, שכאמור בשבועיים הראשונים שלו נותרה מערכת החינוך פתוחה, ועד ה־15 בינואר המועד האחרון אליו מתייחסים נתוני משרד הבריאות, התגלו כ־56 אלף ילדים חולים. מדובר על 2,949 ילדים שנמצאו חיוביים לקורונה בכל אחד מימי הסגר. בתקופת הסגר השני עמד מספרם על 1,383 ליום ובתקופת הסגר הראשון על 54 ילדים ליום. בתקופת הסגר השלישי שיעור הבדיקות החיוביות בקרב הילדים עומד על כ־21%. בולטת בעיקר התחלואה הגבוהה במחוז ירושלים שם שיעור הבדיקות החיוביות עומד על 38.5% לעומת שיעור של 19%-14% בשאר המחוזות. במילים אחרות, כל ילד שלישי שנבדק במחוז ירושלים נמצא חיובי לקורונה.

 

x