$
Duns 100
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

שי באב”ד: "הממשלה החזיקה את התקציב כבן ערובה פוליטי"

באב”ד, מנכ”ל האוצר הקודם, מאשים את הממשלה ב”חוסר תפקוד” וב”שיקולים זרים” שכבר שנתיים מונעים תקציב מדינה. טל קדם, מנכ”ל הראל פיננסים, נותן תחזית לשוק ההון: “יהיה תיקון של סקטורים, לא של שוק”

צלי גרינברג 08:1925.01.21

 


 

העימות בין שר האוצר ישראל כ"ץ לבין בכירי משרדו לשעבר — המנכ”לית קרן טרנר והממונה על התקציבים שאול מרידור - ממשיך להסעיר את הרוחות. שי באב"ד, המנכ"ל שקדם לטרנר, טוען שבפרישתם הם החלישו הדרג המקצועי, ומאשים את הפוליטיקאים שמולם עבדו בהחלשת הכלכלה הישראלית.

 

 

בפורום שוק ההון של דן אנד ברדסטריט, שנערך אתמול בזום, אמר באב"ד: "זו פעם ראשונה בהיסטוריה של ישראל שאין תקציב מדינה כבר כמעט שנתיים, והאחראית לכך היא הממשלה. הממשלה לא תפקדה והחזיקה את התקציב כבן ערובה פוליטי, וכל מחנה מפיל את השיקולים הפוליטיים הזרים על מישהו אחר". באב"ד הכחיש הצטרפות למפלגת “מקצוענים” כלשהי".

בניין הבורסה לני”ע בתל אביב. בשוק ההון אופטימים בנוגע ל־2021 בניין הבורסה לני”ע בתל אביב. בשוק ההון אופטימים בנוגע ל־2021 צילום: אוראל כהן

 

באב"ד לא חסך ביקורת גם מבכירי האוצר שפרשו: "כשנתקלים בדברים לא חוקיים, על הדרג המקצועי לפנות ישירות ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה, ולא לעשות סיבוב תקשורתי. אותו סיבוב תקשורתי גורם לאובדן המקצועיות והאמינות שלהם ומכניס אותם לקלחת הפוליטית. חוץ מפופוליזם, שעוזר רק להעמקת השסע בעם, זה לא פותר שום דבר. כשאתה פקיד מכהן המשימה המרכזית שלך היא ליישם את המדיניות. חלק משומרי הסף התבלבלו בתפקיד שלהם. הם אומרים לעצמם שהם מבינים יותר מהשרים, ופועלים למסמס ולטרפד את החלטות השר, ואם זה לא מצליח אז מטנפים עליו. באוצר זה היה קורה חדשות לבקרים והוביל למשבר אמון בין הצדדים, ולמידור הדרג המקצועי. בסוף זה הוביל להחלטות שנעדרות בסיס מקצועי".

 

”היצע דולר בלתי מוגבל”

 

המשק הישראלי, לראיית באב"ד, יחזור לתעסוקה מלאה כבר במרץ־אפריל, בהנחה שהחיסון הקיים יצליח להתמודד גם עם המוטציות, "אך אם חלילה החיסון לא יוכל להתמודד עם המוטציות, נצטרך להתמודד עם המשך התפשטות המגפה ולחיות לצדה. לצורך כך יהיה צורך בממשלה שתדע להתמודד עם המגפה בריאותית וכלכלית וגם לדאוג לאכיפה".

 

מנגד, שוק ההון פחות הושפע ממשבר הקורונה, ובאב"ד רואה בכך “פלא”: “חלק מזה פשוט לא ניתן להסביר, אך החלק האחר נבע מכך שתעשיית ההייטק נפגעה פחות, לצד השקעות רבות שנעשו בתחום בישראל ובעולם. תעשייה שהיתה מנוע מרכזי של 2020". באב"ד הוסיף כי הכלכלה הישראלית "היתה חזקה ב־2020 בעוד ההתנהלות האמריקאית סביב הקורונה הייתה כושלת. עקב כך השקל התחזק מול הדולר. אבל שינויי הממשל בארה"ב יחזקו הכלכלה האמריקאית, שתתחיל להתאושש".

 

רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות, הסכים כי צמיחה בארצות הברית תחזק את הדולר מול השקל, וגם אמר כי רכישת 30 מיליארד דולר בידי בנק ישראל תהיה "צעד צעד שישפיע לאורך כל השנה".

 

מנגד, אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, טען כי "הכוחות שפועלים לטובת השקל ממשיכים להיות חזקים, ובעיקר יציבות היצוא הישראלי והמשך העניין שמגלים המשקיעים הזרים בישראל. הדולר ימשיך ככל הנראה להיחלש, ונשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן אף מדבר על הוספת 2 טריליון דולר".

 

רמי דרור, מנכ"ל הלמן־אלדובי בית השקעות, הוסיף: "ההזרמות האינסופיות של הבנק המרכזי האמריקאי הראו כי היצע הדולר בלתי מוגבל".

 

שי באב”ד. לא חוסך ביקורת גם מבכירי משרד האוצר שי באב”ד. לא חוסך ביקורת גם מבכירי משרד האוצר צילום: אוראל כהן

 

בשוק ההון צופים שגם המסחר במניות יתחזק וממשיכים להיות אופטימיים לגבי 2021. אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות: "האופטימיות היא על רקע המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים ועולם של ריביות ריאליות שליליות, שבמקרים מסוימים יישארו גם לטווח הארוך. יש שפע של נזילות וכספים שנמצאים בהמתנה. חלק ניכר מהכספים לא הופנו לביקוש אלא לחיסכון, וחלקו נווט לשווקים הפיננסיים. האפיק המנייתי הפיק מכך תשואות יפות, וזה להערכתנו עתיד להמשיך".

 

עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר ומנהל מחלקת שוק ההון במשרד עוה”ד פרל כהן צדק לצר ברץ: "התחומים שימשיכו להערכתי לעניין את השווקים והמשקיעים ב־2021 הם טכנולוגיה ואנרגיה ירוקה. חברות בתחומים אלו זיהו את הבורסה כאלטרנטיבה שמעניקה להם שוויים. גם תחומי הביומד והפארמה יצרטפו להערכתי יותר, וכל כל תחום שקיבל זרקור בקורונה יבחן יותר כניסה לשוק ההון המקומי או האמריקאי".

 

ירון דייגי, מנכ"ל הראל קרנות נאמנות: "כמות הכסף בחשבונות נמצאת בשיא של כל הזמנים, וכל עוד התשואות על האג"ח שליליות יחפשו אלטרנטיבות. להערכתנו כדאי להסיט השקעות גם לשווקים אחרים מלבד הטכנולוגיה בארה"ב, ובדגש על שווקים מתעוררים, שם רמות התמחור מעניינות".

 

בלי שורים ודובים

 

טל קדם, מנכ"ל הראל פיננסים, נתן הערת אזהרה: "אנו משוכנעים שיהיה תיקון או מימוש, אבל זה יהיה מימוש של סקטורים ולא של שוק. אי אפשר יהיה להגיד יותר שוק שורי או שוק דובי, אלא יימצאו סקטורים שיעבדו מעולה, ואחרים שיתממשו בצורה חזקה".

 

איל דבי, מנהל דסק מחקר מניות בלאומי שוקי הון, הוסיף כי בחינת החברות באמצעות המכפילים מטעה: "ההתארכות במכפילים נובעת בעיקר מירידה ברווחים, ואלו יחזרו עם חזרת הכלכלה. בחברות כדוגמת קמעונאיות מזון, שנחשבות יציבות עם סיכון נמוך ודפנסיביות, יש הרי סיבה להתארכות המכפיל והיא המשבר".

 

שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים: “מצד אחד אנחנו רואים כמות גדולה של עסקאות בשנה האחרונה בעיקר בתחומי הטכנולוגיה ומצד שני ראינו ירידה של כמחצית באקזיטים. הפיצוי הגיע בבורסה בדמות גל הנפקות שימשיך גם בשנה הקרובה וסביבת הריביות הנמוכה תאפשר לשוק להמשיך להתפתח. לגבי התמודדות החברות עם הקורונה, רואים תהליכי התייעלות עצמית וחברות שנהנות ממענקי האוצר".

 

משתתפים נוספים בפורום היו עו”ד אודי אפרון, שותף וראש מחלקת שוק ההון תאגידים וניירות ערך, מ.פירון ושות’ עורכי דין; אורן שקדי, סמנכ”ל כספים במימון ישיר; אייל אלחיאני, מייסד טריא; עו”ד אילנית לנדסמן יוגב, שותפה מנהלת תחום שוק ההון בהרצוג פוקס נאמן; אריה ביגר, שותף, פריידקס ושות’ רואי חשבון; עו”ד ארנון שגב, מייסד ושותף מנהל בארנון שגב ושות’ משרד עורכי דין; עו”ד גיא גיסין, שותף מנהל בגיא גיסין ושות’ משרד עורכי דין; גיא פישר, ראש חטיבת ההשקעות במגדל חברה לביטוח; ד”ר גל אביב, מנכ”ל בלנדר ישראל; עו”ד ורד אורן, שותפה במחלקת שוק ההון בפישר בכר חן וול אוריון ושות’; חסאן טופארה, מנהל האגף לפיתוח כלכלי ברשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי; עו”ד מנחם גורמן, שותף בכיר בשטיינמץ, הרינג גורמן ושות’ עורכי דין; ניסן דר, ראש תחום מימון ותשתיות ב־EY ישראל - קוסט פורר גבאי את קסירר; קובי שטיינמץ, שותף בשטיינמץ עמינח ושות’ UHY רואי חשבון; עו”ד שירי שחם, שותפה וראש מחלקת שוק ההון ביגאל ארנון ושות’; ושלומי תורג’מן, מנכ”ל, בי. טי. בי. מקשרים הלוואות בישראל.