שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מה פייזר עומדת לדעת עלינו?

אילו נתונים בדיוק תעביר מדינת ישראל לפייזר, האם הליך כזה מחייב חקיקה, ולמי שייך המידע הרפואי של אזרחי ישראל – לקופות החולים או למדינה? המידע הסטטיסטי שהתחייבה מדינת ישראל להעביר לפייזר בתמורה לחיסונים מעורר שאלות אתיות ומשפטיות מטרידות

אדריאן פילוט 06:5210.01.21

"אנו מנטרים באופן רציף את תוצאות מבצע החיסונים. הניטור כולל נתונים כלליים אודות נתוני התחלואה במגפה - מספר מאומתים, חולים קשים, נפטרים ומספר מחוסנים. ידע זה חשוב לצורך הבנת הנתונים לגבי השפעת החיסון על ההתמודדות עם המגפה. נתונים אלו משותפים עם הציבור על בסיס יומי, ואותו המידע יועבר גם לחברת פייזר", נכתב בהודעה דחופה לעיתונות שפרסם משרד הבריאות ביום חמישי בשעה עשר בערב.

ההודעה פורסמה מייד לאחר הנאום לאומה שנשא ראש הממשלה בנימין נתניהו ובו בישר על הגעתם של עוד מיליוני חיסונים שיבטיחו כי עד מרץ, כל מי שירצה להתחסן יוכל לעשות זאת. הנאום כלל גם אמירה של נתניהו, ספק פליטת פה, שהציתה מחלוקת: "ישראל תחלוק עם חברת פייזר, ישראל תחלוק עם האנושות כולה, את הנתונים הסטטיסטיים שיעזרו לפתח אסטרטגיות להביס את נגיף הקורונה".

חיסוני קורונה של קופת חולים כללית בירושלים חיסוני קורונה של קופת חולים כללית בירושלים צילום: אלכס קולומויסקי

 

מרכז חיסונים ובדיקות קורונה בכיכר רבין בתל אביב מרכז חיסונים ובדיקות קורונה בכיכר רבין בתל אביב צילום: יובל חן

 

 

באותו רגע החל מחול שדים שמסרב להירגע ובמרכזו שאלת השאלות: אילו נתונים בדיוק תעביר מדינת ישראל לפייזר. שכן מידע רפואי איכותי ומרוכז כמו זה שיש למדינת ישראל מסוגל להעניק יתרון אסטרגטי משמעותי וארוך טווח לכל חברת תרופות או טכנולוגיות רפואיות בעולם.

 

ל"כלכליסט" נודע כי בתחילת הדרך נשקל לחייב כל מתחסן לחתום על מסמך שמאפשר העברת מידע לפייזר. אך בסופו של דבר היוזמה בוטלה. בשלב זה המידע שנמצא במשרד הבריאות הוא מצומצם וכולל שם, גיל, סוג חיסון והיד המחוסנת.

 

"המידע שתקבל פייזר שווה מיליארדים"

 

כדי להבין את הקשר של הדיון החשוב הזה כדאי לחזור לדבריו של פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, המכהן היום כמנהל תוכנית "מניסוי לריפוי" של מכון ויצמן למדע. בראיון שהעניק לכנס "רפואה חכמה" של "כלכליסט" לפני כחודש, אמר ברבש כי אחד משני המהלכים החיונים ביותר שמגדירים את המהפכה הטכנולוגית בעולם הרפואה שהחלה ערב הקורונה והואצה על ידי המגפה הוא הבינה המלאכותית (AI) ולמידת מכונה (machine learning). "ההתפתחות הזו באה לידי ביטוי בשני רבדים: יכולת לנתח בסיסי נתונים ענקיים. נתונים אלו מעניקים יכולת ניבוי מצוינת לגבי התנהגות ותגובות של חולים במסגרת הדאטה־בייס. הטכנולוגיה מאפשר גם ניתוח תמונות. לדוגמה באמצעות ניתוח תמונה של רשתית עין, יחד עם מחלות רקע ונתונים סטטיסטיים נוספים, ניתן לזהות מגדר של מטופל. יש פה פתח לדברים מדהימים שהם כבר בדרך", אמר ברבש.

 

שר הבריאות יולי אדלשטיין ורה"מ בנימין נתניהו. "אנו מנטרים באופן רציף את המתחסנים" שר הבריאות יולי אדלשטיין ורה"מ בנימין נתניהו. "אנו מנטרים באופן רציף את המתחסנים" צילום: יואב דודקביץ, עמית שאבי

 

במסגרת המהפכה בטכנולוגיות עיבוד הנתונים, חומר הגלם היקר והמשמעותי הוא מידע איכותי ואמין, ובעולם הרפואה החדש בעל המידע הוא בעל הדעה והמאה, כי זהו הבסיס לפיתוח טכנולוגיות ותרופות חדשות. לא בכדי אחד הגורמים הבכירים ביותר במערכת קופות החולים אמר ל"כלכליסט" כי "אם פייזר תקבל את המידע הרפואי של ישראל תמורת חיסונים - ובחסות החיסונים - היא שיחקה אותה לגמרי. זה שווה מיליארדים". נציין כי פייזר, שיש לה נציגים בישראל לאורך שנים, מכירה היטב את תחום הבריאות המקומי.

 

בהקשר זה, גורם בכיר לשעבר במערכת הבריאות, מגדיר את מאגר המידע הרפואי של ישראל כך: "מדובר בנכס אסטרטגי לאומי ייחודי. אין עוד כזה בעולם", הוא קובע בשיחה עם "כלכליסט". הסיבות לכך מרובות: מדינה קטנה וסגורה יחסית, עם מגוון אתני וגילאי רחב אך בעיקר מנוהל על ידי ארבע סוכנויות (קופות חולים) שאוגרות את כל המידע הרפואי של כל אזרח ואזרח באמצעות מערכות יעילות, איכותיות וזמינות. עד כמה שזה יישמע מוזר עבור האוזן הישראלית, אין לדבר הכל כך שגור עבורנו אח ורע בעולם".

 

אותו גורם הגדיר את מעבר המידע המשמעותי הזה לחברה אחרת כ"שערוריה", והציב את התנאי החשוב ביותר בניהול הסוגיה הזו — שקיפות. "אני לא יודע מה נתנו או מה יתנו, אך ברור שחייבת להיות כאן שקיפות מלאה. ברור שמה שיש לישראל זה מידע ייחודי. לפייזר יש הרבה סיבות מדוע לבחור בישראל ולבקש את המידע. נתחיל בזה שאפשר לסמן מדינה שלמה ולהיווכח שהחיסון שלה סיים את המגפה והחזיר את הכלכלה למסלול. ולא סתם מדינה. מדינה מערבית עם מערכת בריאות הכי טובה בעולם".

 

שני גורמים בכירים במערכת הבריאות, שטוענים כי הם מכירים את פרטי ההסכם עם פייזר, מבהירים כי האפשרות להעביר תיקים רפואיים שלמים לחברת התרופות היא אופציה "מטורפת", היא איננה עומדת על הפרק והיא גם איננה ישימה.

 

עם זאת, אותו בכיר לשעבר מבקש לסייג במקצת את האמירות הגורפות ומוסיף: "הדבר יכול לעבור דרך חקיקה. אם מחוקקים חוק שהקופות חייבות להעביר את המידע - שזו שערורייה בפני עצמה - אז הן יהיו חייבות". במקרה כזה, בנוסף למורכבות סוגיית השווי והשיוך של המידע, תעלה סוגיה נוספת - הפרטיות, שבמקרה של מידע רפואי היא הרגישה ביותר שניתן להעלות על הדעת. וזאת על אף שבכל תרחיש של מסירת מידע לא מדובר על מעבר מידע הכולל פרטים מזהים לרבות שם, תעודת זהות או כתובת.

 

בנקודה זו נכנסות לתמונה שוב קופות החולים עם המחלוקת הלא פתורה שהן מנהלות זה שש שנים עם משרד הבריאות: למי שייך המידע הרפואי של אזרחי ישראל. קופות החולים שהן מוסדות ציבוריים אך לא ממשלתיים, טוענות בתוקף כי המידע שייך למטופלים, הן אלו שיצרו את אותו כ"נכס לאומי" והמידע ינוהל על ידיהן ורק על ידיהן. "אם יבקשו ממני מידע, אני אדרוש כסף בתמורה", אומר אחד ממנהלי קופות החולים. מצד שני, במשרד הבריאות טוענים כי הקופות מהוות גוף שנוצר על ידי המדינה כדי לספק שירותי בריאות ותקציב הקופות הוא חלק בלתי נפרד מתקציב המדינה לרבות סל הבריאות.

 

כאמור, הוויכוח הזה לא הגיע לפתרון וכעת הוא עלול להתלהט. נכון לכתיבת שורות אלו, אף גורם רשמי מטעם ממשלת ישראל או משרד הבריאות לא פנה למנהלי קופות החולים וביקש מידע רפואי, או השלמת מידע רפואי על המתחסנים. אבל כל הבכירים בקופות ששוחחו עם "כלכליסט" סבורים כי מדובר בעניין של זמן והם לא יופתעו לקבל את הפנייה בכל רגע נתון.

 

"זה ויכוח פילוסופי נצחי שלא הוכרע ובסופו של דבר משרד הבריאות מעולם לא הצליח לשכנע את הקופות להעביר את המידע", מסביר אותו בכיר לשעבר.

 

משרד הבריאות מתרסק, הקופות ממריאות

 

להשלמת התמונה חשוב להבין מה קרה במערכת היחסים בין קופות החולים למשרד הבריאות בחודשים האחרונים. מצד אחד, המשרד התפרק כאשר כל בכיר משמעותי בו פרש, נטש או עזב. לא זכור גל נטישות כזה בפרק זמן כה קצר. מצד שני, קופות החולים התחזקו, הוכיחו את עצמן, מצליחות לטפל ברוב נשאי הקורונה - יותר מ־95% מחולי הקורונה מטופלים בקהילה - וחיסנו בקצב המרשים ביותר בעולם כולו.

 

בשבוע האחרון היינו עדים ל"מיני מרד" של הקופות מול משרד הבריאות אחרי שהחליטו באופן עצמאי על תיעדוף מתן החיסונים שקבע משרד הבריאות. זאת לאחר שהחלו דיווחים על כך שקופות החולים קראו למבוטחים שלהן לבוא, בלי תור, להתחסן באזורים מסוימים אשר נותרו בהם בקבוקוני החיסון. מאחורי הקלעים הסבירו קופות החולים כי מבצע החיסון שאורגן על ידי הממשלה ומשרד הבריאות לא הצטיין גם הפעם, ובסופו של דבר נוצרו עודפי חיסונים שהיו חייבים להיזרק. על דעת עצמן, הן העדיפו לחסן מבוטחים בקבוצות תיעדוף נמוכות יותר מאשר לזרוק אותם - ובצדק.

 

לפיכך, קופות החולים ישחקו תפקיד מרכזי במעבר המידע. הגורם הבכיר לשעבר במערכת הבריאות מגדיר בשיחה עם "כלכליסט" את המחלוקת כך: "זה יכול להיות הכל או כלום. פוטנציאל לסיפור הרבה יותר גדול מהאיכונים של השב"כ או שלא יהיה סיפור'". כלומר, הכל תלוי באיזה מידע יועבר כשכל הגורמים מודעים לכך שהעיקר מתחבא בפרטים הקטנים.

 

אם אכן כל מה שיועבר לפייזר הוא מידע אגרגטיבי, מקובץ ומצרפי - אז אין דרמה גדולה. אם קופת חולים תאסוף בעצמה את המידע על כל המחוסנים עם סכרת לדוגמה, ותפלח בעצמה את אותה אוכלוסייה לפי תופעות לווי, יעילות החיסון, הידבקות בין המנה הראשונה לשנייה, ועוד - מדובר במידע סביר שניתן להעביר בלי בעיות גדולות ובלי דרישות משמעותיות מטעם הקופות. אך אם מדובר במידע גולמי יותר, שכולל פרטים נוספים על המחוסן ומידע רפואי עליו כגון מחלות רקע - זה כבר סיפור אחר וייתכן כי פייזר חתמה מול מדינת ישראל על עסקת חייה כי המידע הזה אכן שווה הרבה מאוד כסף.

כבר עתה מתנהל ויכוח בין הקופות למשרד בהקשר של העברת מידע אחר אשר קשור להפקת הדרכון הירוק. אותו מסמך המעיד על כך שהאזרח התחסן ושיאפשר לו כניסה למקומות ציבוריים רבים. בקופות חוששים כי המתכונת בה בחר המשרד לתפעל את הדרכון הירוק - באמצעות אפליקציה - מאפשרת מעקב אחרי אזרחים בדומה לאפלקציית מגן ישראל שנכשלה בדיוק באותה סיבה. חלק מהקופות כבר פנו לייעוץ המשפטי שלהן כדי לאמוד ולבדוק את ההשלכות של תביעות עתידיות נגד הקופות במידה ואכן יהיו כאלה.

 

המומחים חלוקים: מי יפקח על שקיפות ופרטיות המידע בישראל?

 

רכיב מרכזי בעסקה עם פייזר הוא המידע הסטטיסטי שישראל התחייבה להעביר לחברה בתמורה לחיסונים. מערכת הבריאות בישראל, בניגוד למערכת הבריאות בארה"ב ובמדינות אחרות, נחשבת למתקדמת בכל הנוגע למחשוב וניהול התיק הרפואי של האזרחים. זאת, הודות לקופות חולים שמשמשות כספק שירותי הבריאות המרכזי או הבלעדי של לקוחותיהן, ומנהלות בצורה מרוכזת את ההיסטוריה הרפואית שלהם. מדובר במאגר שבמדינות כמו ארה"ב, שם המערכת מבוזרת הרבה יותר, יכולים רק לקנא בו.

 

בעבור פייזר מידע זה הוא קריטי, שכן הוא מאפשר לעקוב לאורך זמן אחר התגובה של אוכלוסייה גדולה לחיסונים, ולפלח את הנתונים בהתאם למשתנים שונים באופן שלא ניתן לעשות עם מידע ממדינות אחרות. פילוחים אלו יכולים לגלות מידע חדש על היעילות של החיסונים בקבוצות אוכלוסייה שונות בהתאם למשתנים כמו גיל, מוצא, מצב רפואי ואפילו מעמד כלכלי.

 

ואולם, העברת המידע המדובר לחברה פרטית מעוררת סוגיות רבות בכל הנוגע לפרטיות האזרחים. הסוגיה הראשונה היא השקיפות סביב המהלך. "מי ימסור מידע - המדינה או הקופות? איזה מידע? מה זה 'סטטיסטי'?", כתב בטוויטר פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב וממומחי הפרטיות המובילים בישראל. "שקיפות קריטית, מטעמי חופש מידע וכדי לחזק את האמון הרעוע במדינה".

 

בירנהק הדגיש גם את חשיבות שמירת פרטיות המידע: "ברמה האישית, אנחנו לא רצים לספר לשכן על כל בעיה רפואית, זה נתפס כמידע אינטימי ואישי. ברמה החברתית, פרטיות המידע הרפואי חשובה כדי ליצור אמון בינינו לבין רופאינו והמערכת בכלל. בלי אמון, נתבייש, נסתיר מידע. בנוסף, משנצבר מידע, יש חשש שמישהו ישתמש בו לרעה: עובד בשרשרת שידליף מידע, האקרים משועממים או מדינת אויב; מפרסמים, חברות ביטוח וגם מעסיקים ישמחו לדעת מידע כזה".

 

המידע אמור לעבור אנונימיזציה, או התממה, הליך שבמסגרתו מוסר ממנו המידע המזהה. אבל לדברי בירנהק, גם הליך זה אינו מושלם. "אם ידווחו רק על מספר החיסונים, התפלגות גילאים ותופעות לוואי, אין בעיה. אבל, ככל שיימסר יותר מידע (גיל, מחלות רקע), יהיה קל יותר לגורם מעוניין לבצע זיהוי מחדש. מידע רפואי מותמם עם מידע אוכלוסין כללי מאפשר זיהוי מחדש די בקלות", הוא הסביר.

 

פרופ' יניב ארליך, לשעבר המדען הראשי של מיי הריטג' ומנכ"ל Eleven Therapeutics, חלק על דבריו של בירנהק והסביר שהמידע שיועבר לפייזר לא יאפשר זיהוי פרטים. "מידע סטטיסטי הוא אגרגרטיבי ולא מידע מותמם, והאופציות לזיהוי של אנשים מתוכו הן סופר־מוגבלות", השיב לו. "כן צריך שקיפות מהממשלה, לא צריך פאניקה".

 

ואולם, בירנהק העריך שגם בשימוש במידע מותמם יכולות להתעורר בעיות אתיות: "אשה דתית מאוד שחוותה הפלה טבעית. מה תרגיש כשתגלה שהשתמשו במידע הזה - באופן אנונימי לחלוטין - לקידום שיטות להפלות מלאכותיות? או להט"ב שמשתמשים במידע פסיכולוגי אנונימי שלו לשיפור טיפול המרה. איך ירגיש? התממה לא מכשירה הכל".

עומר כביר

x