$
בארץ

ישראל הולכת לבחירות והלגליזציה חוזרת לבוידעם

תזכיר החוק לקידומה כבר לא יזכה להגיע לקריאה ראשונה בכנסת, ואופק קידומה בעתיד מעורפל. חברות הקנאביס ממשיכות לאחוז בחלום, ובמזכרי הבנות

צלי גרינברג 19:5022.12.20
כנסת ישראל עתידה להתפזר היום (ג') ותקוות חברות הקנאביס הישראליות ללגליזציה מקומית שתעלה את כמות צרכני הקנאביס לכמיליון לעומת כ-76 אלף מטופלי קנאביס רפואי כיום, מתפזרת יחד עימה.

 

תזכיר חוק הלגליזציה שקידם שר המשפטים אבי ניסנקורן כבר לא יעבור לקריאה ראשונה בכנסת, ולכן גם לא יחול עליו 'דין רציפות' לכנסת הבאה. המשמעות היא שיהיה צורך להתחיל מחדש את כלל הפעולות שבוצעו לגביו בחצי השנה האחרונה ובהם קבלת אישור ועדת שרים ואישור בקריאה טרומית.

 

 

 

המלצות הועדה הבינמשרדית, שעמלה 4 חודשים לגיבושן והסתכמו בהמלצה ללגליזציה, אמנם יישארו, אך יהיה זה שר המשפטים הבא שיצטרך לאמצן. לא בטוח שזהותו או השתייכותו הפוליטית של זה האחרון תאפשר לו לקבלן כמו שהן, ואולי אף ירצה להקים ועדה בינמשרדית משלו.

 

השר החדש, כך מצטייר בעת זו, עתיד להגיע מקואליציה שונה שבשלב זה מתקבל הרושם כי תהיה בה נוכחות גדולה יותר של מתנגדי לגליזציה כמפלגת ימינה והחרדים.

 

שרן השכל. ניסתה לקדם את הלגליזציה שרן השכל. ניסתה לקדם את הלגליזציה צילום: אבי מועלם

 

מקדמי הלגליזציה, שהמוכרים שבהם הם חברי הכנסת שרן השכל ורם שפע, היו אלה שסייעו לפיזור הכנסת לאחר שפרשו ממפלגות הליכוד וכחול לבן, בהתאמה, והובילו בפועל לנסיגת הלגליזציה ממליאת הכנסת ה-23, ולסיכוי קלוש בהינתן הקואליציה המתגבשת להעברתה בכנסת ה-24.

 

לצד הלגליזציה, גם רפורמת ה-CBD (מרכיב בצמח הקנאביס שאינו פסיכו-אקטיבי) להחרגתו מפקודת הסמים המסוכנים והתרת הכנסתו למוצרי מזון ותמרוקים, נתקעת. בניגוד ללגליזציה, חברות הקנאביס כבר היו בטוחות שרפורמת ה-CBD תצא לדרך וחתמו על הזמנות יבוא מוצרים מחו"ל והיערכות המפעלים לייצור המוצרים.

 

זאת לאחר ששר הבריאות, יולי אדלשטיין, חתם על הצו להחרגת הרכיב לפני כשבועיים, אך ביום בו אמורה הייתה ועדת הבריאות של הכנסת לאשר את ההחרגה בשבוע שעבר, החליט משרד הבריאות למשוך אותה חזרה, כדי לבצע בה מספר תיקונים.

 

התיקונים נתבקשו על ידי סגן השר קיש, ובמסגרתם דרש לשנות את אחוז ה-CBD שניתן להכניס למוצרי המזון והתמרוקים מ-0.2% ל-0.3%, כנהוג בארה"ב, ולאחרונה גם באירופה, שביצעה מספר שינויי חקיקה בנושא. עבור שוק הקנאביס המשמעות היא בגיוון המוצרים שיוכלו לייצר ולייבא ארצה, המאפשרים להם שוק גדול יותר בהוספת אותם 0.1%.

 

שר הבריאות נתקל בהתנגדות מטעם מינהל המזון של משרדו, שביקש להשאיר את אחוזי ה-CBD על 0.2%, ככל הנראה בשל העבודה הנוספת שתידרש אל מול התקנים הקיימים לו כיום.

 

קיש גם דרש החזרת התמרוקים להחרגה עליה חתם אדלשטיין לקראת העלאתה להצבעה בוועדת הבריאות, ושהייתה חלק מרפורמת ה-CBD שלו. אך גם בנושא זה לא נתקבלה החלטה כלשהי.

 

כעת, גם אם תתקבל החלטה של השר, היא תידרש לעבור הצבעה בוועדת הבריאות של הכנסת הבאה. ועד הגעתה לשם, היא תידרש לעבור תחת ידיו של שר הבריאות הבא.

 

ועם פוטנציאל הלגליזציה, נמוג גם פוטנציאל שוק ה-CBD הישראלי שצפוי לעמוד בטווח של 300-475 מיליון דולר בתוך 5 שנים מיום ההחרגה. כך על פי דו"ח של חברת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל שהוכן עבור התאחדות התעשיינים בספטמבר האחרון.

 

עד לכינון הכנסת הבאה, וקבלת וודאות לגבי עתיד הלגליזציה, ימשיכו חברות הקנאביס לדווח על מזכרי הבנות שיגיעו לפרקם עם כניסתה, או יתפוררו עם מניעתה.

x