$
בארץ

הפקידים המיואשים מנסים למנוע את השבתת הממשלה

3 תיקונים שמציע האוצר לחוק התקציב ההמשכי יאפשרו לממשלה להמשיך לתפקד ויגדילו ב־11 מיליארד שקל את התקציב • חזרה לפרוטוקול הדיון שאישר את החוק מעלה שהחשש שהוא ינוצל לצרכים פוליטיים התממש

עמרי מילמן וצבי זרחיה 08:0306.12.20

28 שנים אחרי שתוקן חוק היסוד המסדיר את התקציב ההמשכי של הממשלה בהיעדר תקציב מאושר, החששות שעלו במסגרת אותו דיון תיאורטי לכאורה, התממשו, והממשלה הנוכחית נגררת לתקציב המשכי אינסופי. תזכיר החוק שהפיץ משרד האוצר המתקן את "חוק־יסוד: משק המדינה" קובע כי התקציב ההמשכי ב־2021 לא יהיה כזה שישבית קליל את עבודת הממשלה. אם יאושר תקציב 2021, הוא יעמוד על 426 מיליארד שקל, בין היתר לאור הגידול הדמוגרפי במדינה. תחת תקציב המשכי, משרדי הממשלה יפעלו עם פחות מ־400 מיליארד שקל.

 

תזכיר החוק מנסה לפעול במציאות בלתי אפשרית. ראשית, הוא מאפשר לאוצר לחלק כ־411 מיליארד שקל (בתוספת ממוצע מדד המחירים של שלוש השנים האחרונות) במקום 400 מיליארד שקל שהיה יכול לחלק במצב הקודם. שנית, הוא קובע כי תעשה הפרדה במסגרות התקציב בין תשלום החוב של הממשלה שזינק בעקבות משבר הקורונה, ובין הוצאות המשרדים הכפופות להגבלה של ה־1/12 מתקציב השנה שעברה. כך, הגידול בחוב לא ינגוס בהוצאות המשרדים כפי שיקרה אם לא ייעשה התיקון לחוק. ושלישית, משרדי הממשלה יוכלו לבצע רכש בהיקף מוגבל שהתשלום עבורו יינתן רק בשנה הבאה.

בנימין נתניהו ובני גנץ. התקציב הפך לבן ערובה פוליטי. באוצר מנסים למנוע קריסה בנימין נתניהו ובני גנץ. התקציב הפך לבן ערובה פוליטי. באוצר מנסים למנוע קריסה צילום: אלכס קולומויסקי

 

אותו תיקון חוק מבטא היטב את יאוש הפקידים ומעיד באפרוריותו המשפטית–פיסקאלית על מציאות חיינו המדהימה - איש אינו מתכוון לאשר תקציב מדינה בזמן הקרוב. בחקיקה המקורית היה כמובן איזון - התקציב ההמשכי אמור היה לאפשר לממשלה להמשיך לפעול עוד שלושה חודשים ללא תקציב, ואז היא נדרשת להתפזר. את האיזון הזה הפרו נתניהו וגנץ עם פשרת האוזר שאפשרה לממשלה ולכנסת להמשיך להתקיים ללא תקציב שבעה חודשים, עד סוף השנה למעשה.

 

ההזיה של 91 הפכה למציאות

 

ההוראות המחייבות את פיזור הכנסת אם לא מאושר תקציב תוך שלושה חודשים מתחילת השנה, ומתירות בזמן הביניים עבודה תחת תקציב המשכי, הוספו כרכיב שולי לתיקון "חוק־יסוד: הממשלה" משנות ה־90, כחלק מהניסיון הידוע להחיל בישראל שיטת בחירה ישירה לראשות הממשלה. המטרה הייתה לוודא שבמסגרת הפרדה החדשה בין הרשויות המבצעת למחוקקת, לא ישותק המינהל במקרה שהכנסת אינה מאשרת תקציב מדינה. הוראות אלה שרדו את ביטולה של שיטת הבחירה הישירה ב־2003. צלילה לדיוני ועדת החוקה בפברואר 1991, חושפת כי מה שמתרחש בימים אלו עלה כאפשרות מופרכת בדיונים ולא קיבל באמת מענה בחקיקה. נציגת האוצר אמרה בדיון כי "אפשר שהכנסת לא תקבל את החוק (חוק התקציב - ע"מ, צ"ז) במשך כל השנה, כי היא תגיד: יש חוק נגזר מהשנה הקודמת, וכך זה ימשיך להתגלגל. אני חושבת שצריך להיזהר מאד מכך... אני חושבת שמבחינה קונסטיטוציונית אין זה כל כך רצוי לראות באי קבלת חוק דבר שבשיגרה".

 

ח"כ לשעבר יצחק לוי מהמפד"ל, הציע לקבוע הגבלות ברורות יותר על הממשלה: "אינני חושב שאפשר להשאיר סעיף כזה פתוח. נכון שמדובר בחשש מאד רחוק, במצב נדיר, ואנו מקווים שכפי שלא קרה עד היום שלא הגישו חוק תקציב עד 1 באפריל, כך זה לא יקרה גם בעתיד. אף על פי כן, חוק יסוד צריך להתייחס לכל המצבים... המדינה אינה יכולה להתקיים בלי חוק תקציב".

 

הצעת החוק של האוצר, שהכרחית במצב שיצר נתניהו, מנסה לפחות למנוע קריסה לאומית כלכלית מוחלטת. תזכיר החוק מוודא שאם כבר נגזרה עלינו תקופה ארוכה נוספת מבלי שמשרדי הממשלה יכולים לגבש תוכניות עבודה, לקבוע סדרי עדיפויות ולהקצות משאבים, לפחות נשמור על הקיים. פקידי האוצר מונעים השבתה של השירותים הציבוריים אולם בכך גם נאלצים לפגוע במערכת התמרוצים של הכנסת להעביר תקציב. האיום הגדול ביותר של חוקי־היסוד על הכנסת היה פיזורה האוטומטי בהיעדר תקציב. בזה נתניהו כבר טיפל, בתמיכת גנץ.

 

דרישת החרדים: גם חוק גיוס

 

בגזרה הפוליטית נעשים ניסיונות לדחות את הבחירות. שר האוצר כץ יציג הערב לגנץ את עיקרי תקציב 2021 וחוק ההסדרים. כץ דורש לאשר תחילה את תקציב 2020 - שיעבור ברביעי הקרוב את אישור הממשלה, ובעוד שבועיים, לפני 23 בדצמבר, את אישור הכנסת. במקביל, כץ מציע שהממשלה תאשר ב־17 בדצמבר את תקציב 2021 והכנסת תאשרו בפברואר 2021. גנץ יגיד לכץ הערב בפגישתם: או תקציב או בחירות.

 

בין נתניהו לגנץ ניצבים החרדים הדורשים את אישור חוק הגיוס יחד עם תקציב 2020. יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני הודיע שלשום בכינוס מועצת גדולי התורה, כי "נעמוד בתוקף על כך שאם יגיע בסופו של דבר חוק התקציב יגיע איתו גם חוק הגיוס". בג"ץ האריך את תוקפו של חוק הגיוס רק עד מרץ 2021 והחרדים חוששים שלאחר הבחירות יתקשו לחוקק חוק כלבבם, במסגרתו הממשלה תוכל לשנות את יעדי הגיוס של האברכים. בכחול לבן מתנגדים לחוקק את חוק הגיוס, אם ממילא הולכים לבחירות, כדי לא להיראות כמי שנכנעו לחרדים ערב הבחירות. אלא שלגפני, המשמש כיו"ר ועדת הכספים, יש אפשרות לעכב את חקיקת התקציב, אם חוק הגיוס לא יחוקק. 

x