$
בארץ

ה-OECD: ישראל היא הוכחה לכך שהנזקים הכלכליים של הסגר השני לא נופלים מאלו של הראשון

בארגון אופטימיים הרבה יותר לנוכח החיסון לקורונה שבאופק והמדיניות הפרו-אקטיבית של הממשלות, ומעדכנים בהתאם את תחזיות הצמיחה - הן העולמית והן של ישראל - ל-4.25%- ב-2020; עם זאת, זו של ישראל ל-2021 הורדה ל-2% בלבד, וב-OECD מזהירים כי שוק העבודה יחזור לעצמו רק בתחילת 2023 וכי החוב יזנק ב-386 מיליארד שקל נוספים

אדריאן פילוט 11:5901.12.20

"בישראל, שם בוצע סגר מלא שני, ההוצאות בכרטיסי אשראי צנחו כמעט באותה מידה כמו במהלך הסגר הראשון, במיוחד בכל הקשור לפעילויות במשק שכבר נפגעו קשה עד אז - מה שמעלה את הסיכון לאבטלה גבוהה יותר ולגל של פשיטות רגל. הדבר מצביע על המידה שבה סגר מלא עלול להיות בעל השפעות שליליות מאוד על הפעילות הכלכלית - בדיוק כמו בגל הקורונה הראשון"; כך כותבים כלכלני ה-OECD בתחזית העולמית המעודכנת לשנת 2020 (גרסת נובמבר), אך לא בפרק על ישראל - אלא בפרק על הכלכלה העולמית, בו ישראל מוצגת כדוגמה למדינה שנפגעה כלכלית בעקבות סגר חוזר.

 

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושוק התקווה בת"א סגור, במהלך הסגר השני ראש הממשלה בנימין נתניהו ושוק התקווה בת"א סגור, במהלך הסגר השני צילום: ריאן פרויס, אלכס קולומויסקי

 

הגרסה המעודכנת של התחזית הכלכלית העולמית של ה-OECD היא אופטימית בהרבה מקודמותיה, על רקע ההתקדמות המהירה בפיתוח חיסון והתגובה המאוד מהירה של המדינות השונות למשבר, שנקטו במדיניות מרחיבה ותומכת. אותה אופטימיות באה לידי ביטוי גם בתחזית לגבי ישראל, כאשר הארגון עדכן את היקף הפגיעה בתוצר ב-2020 מ-6.3%- בתחזית הקודמת (אפריל), ל-4.2%- "בלבד" - מיתון זהה לזה שחוזים שם לכלכלה הגלובלית בכללותה, נמוך מזה של ארה"ב (3.7%-) וגבוה מזה של גוש היורו (7.5%-).

 

אלא, שעד כאן החדשות הטובות; לפי תחזיות כלכלני ה-OECD, קצב התאוששות של כלכלת ישראל יהיה איטי משמעותית מזה שנחזה באפריל (עלייה של 5%), וגם מזה שנאמד אתמול (ב') על ידי הכלכלנית הראשית של משרד האוצר (4.5%) - ושיעור הצמיחה ב-2021 צפוי לעמוד על 2.3% בלבד. רק ב-2022, ובעיקר במחצית השניה שלה, צפויה הצמיחה במשק הישראלי לחזור לשיעורים שהכרנו לפני משבר הקורונה ולגדול ב-4.2%-, על רקע עלייה הדרגתית מאוד של הביקושים ליצוא הישראלי.

 

לפי הארגון, רמות אבטלה דומות לאלו שהכרנו ערב המשבר נראה שוב אך ורק בתחילת 2023; כלומר, ייקח יותר משנתיים להתאושש ממשבר התעסוקה שהקורונה הנחיתה על המשק - וזאת בהנחה שהחיסון אכן ישפיע כבר בשנה הבאה. "הזינוק באבטלה, שהגיע באוקטובר ל-20%, והעלייה הצפויה בפשיטות הרגל בעקבותיה לאחר הסגר הכללי השני, יכבידו על התאוששות המשק, לרבות על הצריכה הפרטית ועל ההשקעות, וזאת למרות התמיכה הממשלתית במשקי בית ובחברות", כותבים כלכלני הארגון.

 

למרות שכלכלני ה-OECD מברכים על המדיניות המרחיבה הנדיבה מאוד של הממשלה, הם לא חוסכים בביקורת על חלק מפרטיה, לרבות על שיטת החל"ת שאומצה כאן ושלמרות הביקורות הרבות הממשלה מסרבת לתקן: "המדיניות המקרו-כלכלית צריכה להישאר תומכת. הארכת התמיכה יוצאי הדופן עד אמצע שנת 2021 תתקבל בברכה, אך מדיניות זו חייבת להיות מלווה בחיזוק ההכשרות המקצועיות וסיוע בחיפוש עבודה שיעזרו למובטלים לעבור למשרות חדשות", נכתב בדו"ח.

 

אחרי השבחים למדיניות הממשלתית, מגיע תחזית הגרעון והחוב, שהיא לא פחות ממטלטלת: לפי ה-OECD, הגרעון הממשלתי ב-2020 צפוי להגיע לרמות היסטוריות של 13% מהתמ"ג ושל כ-11% מהתמ"ג ב-2021, ו"לרדת" לרמה של 8% מהתמ"ג ב-2022, זאת לעומת גרעון של כ-4% מהתמ"ג ב-2019, שהיה בין הגבוהים ביותר במערב בשנה שעברה. לגבי החוב המספרים מזעזעים: מ-60% מהתמ"ג ב-2019, ל-75% מהתמ"ג ב-2020, ולכ-88% ב-2022 - קרי, זינוק של 28 נקודות אחוז תוצר תוך שלוש שנים, או במונחים מוחלטים לפי התמ"ג של 2019, תוספת של כ-386 מיליארד שקל לחוב הממשלתי.

 

נקודות האור לקראת התאוששות המאוחרת מגיעה מהסקטור החיצוני של המשק: לפי ה-OECD, היצוא הישראלי צפוי להתאושש בקצב נאה, כאשר השנה הוא יגדל ב-1% בלבד, אך כבר בשנה הבאה יגדל ב-2.7%, וב-4.4% כבר ב-2022; במקביל, על רקע המשך יצוא השירותים של סקטור ההייטק וההשקעות שסקטור זה מושך, החשבון השוטף של ישראל (חשבון המתאר כניסה ויציאה של מט"ח אל תוך ומחוץ למשק, א.פ) צפוי לחצות את ה-6% מהתמ"ג השנה ולהסתיים ברמה כזו (5.7% תמ"ג) הן ב-2021 והן ב-2022.
x