שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

נציבות שרות המדינה "שחררה" לשרים אלפי מינויים במשרדיהם

הנציבות משיקה מהפכה בתחום המינויים: משרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי החולים יוכלו לקבוע בעצמם משרות, תקנים, דרגות ומסלולי קידום. החשש הוא שהמהלך יהווה פתח למינויים פוליטיים

אדריאן פילוט 06:5529.11.20

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ מתכנן מהלך מהפכני בתחום כוח האדם והקצאת התקנים בשירות הציבורי. התוכנית, שנקראת "מתווה האצילה", כוללת את העברת סמכויות קביעת תקנים של כוח אדם בשירות המדינה מהנציבות לכל המשרדים, יחידות הסמך וכלל בתי החולים הממשלתיים. "אחד הנושאים המשמעותיים בחזוננו הוא צמצום רגולציה, הפחתת בירוקרטיה והגדלת הגמישות הניהולית", כתב הרשקוביץ בתוכנית שהגיעה לידי "כלכליסט".

 

לפי המתווה, עשרות סמכויות קריטיות בתחום התקנים יעברו מידי הנציב לידי סמנכ"ל כוח אדם של כל היחידות והמשרדים של כל גופי שירות המדינה, המונים כ־70 אלף עובדים, מחציתם במערכת הבריאות.

 

בין הסמכויות שיועברו מהנציבות למשרדים: יצירת יחידה ארגונית חדשה, שינוי כפיפות היחידה, ביטול יחידה ארגונית קיימת, עדכון שם יחידה ארגונית, עדכון מנהל יחידה ארגונית, יצירת, שדרוג, המרה, ביטול או שנמוך כל המשרות בשירות המדינה, לרבות שינוי שיוך של המשרה לעיסוק, קידום במסלול הקידום, שינוי שיוך משרה לעיסוק במסגרת מסלול הקידום, שינוי תואר משרה, שינוי סעיף תקציבי של המשרה, שינוי חלקיות משרה, החזרת משרה לתחילת מסלול הקידום, שינוי דרגות (שדרוג/שנמוך), שינוי דירוג, עדכון מטלות (התאמה מהותית של מטלות התפקיד), יצירת עיסוק חדש, שינוי תנאי סף, יצירת עיסוק עבור מתנדב/ סטודנט/ מתמחה, ביטול עיסוק קיים ועוד.

 

הגופים יחולקו לשלוש קבוצות מבחינת העברת הסמכויות: תקינה מלאה (כל הסמכויות עוברות), חלקית (רק חלק מהסמכויות עוברות) וקבוצה שתיוותר מחוץ לאצילת הסמכויות והבקשות לשינוי התקנים ימשיכו להיות חייבות באישור האחראי הרלבנטי בנציבות.

 

ל"כלכליסט" נודע כי מתוך 80 הגופים (משרדים, יחידות סמך ובתי חולים ממשלתיים) המרכיבים את שירות המדינה, מחציתם יקבלו כבר בחודש הבא את כלל הסמכויות. כשליש יקבלו סמכויות חלקיות והשאר ימתינו להתקדמות בתהליך.

 

"בהתאם למפורט בחוברת זו", כותב הרשקוביץ, "אנו מאשרים למעשה למשרדי ממשלה, יחידות הסמך והמרכזים הרפואיים הממשלתיים שיקבלו הסמכה מהנציבות, לבצע שינויי תקינה במסגרת תוכנית העבודה המשרדית במהלך השנה, וללא צורך בקבלת אישור פרטני נוסף של הנציבות לכל שינוי. זאת עבור מרבית המשרות הקיימות". הרשקוביץ מציין כי "הדבר מחייב אחריות, רגישות ומקצועיות רבה".

 

המתווה החדש הוא המשך טבעי של פיילוט שהחל בשנת 2017, שבו השתתפו 17 משרדי ממשלה ויחידות סמך ובמסגרתו התקיים תהליך העברת סמכויות בבתי החולים הממשלתיים. בעקבות דו"ח הבקרה שהכינה הנציבות על אותו פיילוט, ושהצביע על הצלחתו, הומלץ כעת על הצורך בהרחבת העברת הסמכויות להנהלות של משרדי הממשלה, יחידות הסמך והמרכזים הרפואיים הממשלתיים.

 

הנציבים לשעבר מברכים

 

"מדובר בתהליך נכון וחשוב של האצלת סמכויות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך בתחום התקינה שתיתן יותר עצמאות למשרדים ותאפשר את הגמישות הניהולית החיונית", אמר שמואל הולנדר, שכיהן כנציב שירות המדינה במהלך 15 שנה עד 2011. לדבריו, מדובר בתהליך טבעי שנמשך שנים רבות ובמסגרתו הועברו בהדרגה סמכויות שונות בתחום ניהול כוח האדם למשרדים לצורך שיפור וייעול השירות.

 

הולנדר סבור שיש להעמיק את התהליך: "אני מקווה שיחידות מטה ריכוזיות אחרות ילכו בעקבות הנציבות ויאצילו יותר סמכויות. למשל, אגף תקציבים באוצר, הממונה על השכר, החשב הכללי וכמובן משרד המשפטים". עם זאת, הולנדר מדגיש כי יש כאן פתח לפוליטיזציה מסוכנת של השירות הציבורי ואומר כי "על הנציבות להמשיך לפקח שהדברים האלו לא יקרו".

 

גם הנציב לשעבר משה דיין, שהחליף את הולנדר, סבור כי מדובר במהלך חיוני. "מדובר במהלך חשוב ומתבקש שלשם הצלחתו צריך שייעשה תוך יצירת מנגנוני בקרה, גיבוש תורה לניהול הון אנושי, מערכות מחשוב תומכות ועבודה על פי תוכניות מוסדרות", אמר. דיין הוסיף כי יישום המתווה "חייב להבטיח התנהלות מקצועית ומניעת השפעתם של שיקולים לא ענייניים".

 

רון צור, מנכ"ל קבוצת הייעוץ Sparks, ולשעבר ראש מטה יישום הרפורמה בשירות המדינה, אמר כי "הנציבות עושה צעד משמעותי בתהליך הפחתת הבירוקרטיה העודפת, תוך חיזוק עצמאות וגופי הביצוע בשירות המדינה, כפי שנקבע בדו"ח ועדת הרפורמה”.

 

לדבריו, המערכת הממשלתית עדיין רוויה בעודף בירוקרטיה, סרבול תהליכים וכפילויות ארגוניות רבות, המחייבות את המשך הפעילות להתייעלות ושיפור המערכת הממשלתית.

 

 

מירי רגב מירי רגב צילום: אוהד צויגנברג

 

 

צור סבור שהמהלך הזה אינו מהווה סכנה לפוליטיזציה "משום שהוא אינו ממוקד במינויים ישירות וממילא עיקר המינויים נעשים מתוך מועמדים פנימיים בשירות המדינה". החלטות סביב השכר ומספר המשרות נותרות עדיין במשרד האוצר.

 

העיתוי גרוע

 

דווקא בתקופה הקורונה, שבה משרדים ממשלתיים (אוצר, משפטים, בריאות ורווחה) ויחידות סמך כמור שות המסים והמוסד לביטוח לאומי הוכיחו כמה חשובה היעילות, הנחיצות של המשך הרפורמה בשירות המדינה מקבלת משנה תוקף.

 

אולם למרות החשיבות של המהלך – שכן הבירוקרטיה בשירות המדינה הוגדרה על ידי גופים ישראליים כמו בנק ישראל ועל ידי גופים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית וה־OECD כאחד המכשולים העיקריים של המשק הישראלי – הוא מגיע בעיתוי הגרוע ביותר שהיה ניתן להעלות על הדעת.

 

ראשית, המדינה נמצאת כבר בתוך קמפיין בחירות ויש סיכון בכך שהפוליטיקאים יקבלו סמכויות ליצירת משרות חדשות ולשינוי דרגים.

 

שנית, ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל מדיניות של החלשה מכוונת של הפקידות המקצועית במשרדי הממשלה, בין השאר באמצעות הקפאתם של מינויים קבועים ומתקפות אישיות ישירות על הפקידות, הן על ידו והן על ידי שלוחיו. כבר עתה ניתן להבחין במינויים פוליטיים מובהקים, כמו למשל כמה מינויים של מירי רגב במשרד התחבורה. הגם שמדובר במינויים"כשרים", הכישורים אינם ממש רלוונטיים ומה שקובע הם הקשרים והנאמנות לפוליטיקאי.

 

עם זאת אין מדובר דווקא במשרות בכירות ויוקרתיות עם שכר גבוהה, אלא על עשרות משרות פוטנציאליות שלא דורשות כמעט תנאי סף, השכר לא גבוה אך יציב ומובטח לנצח. דוגמה לכך הם המינויים שנעשו במשרד להגנת הסביבה בתקופת כהונתו של השר דאז צחי הנגבי.

 

בסוף 2003 פרסם מבקר המדינה דאז, השופט אליעזר גולדברג, דו"ח חריג בחריפותו נגד עשרות מינויים פוליטיים שביצע הנגבי, שניצל את סמכויותיו להכנסת פעילי ליכוד אל תוך המשרד. "ראש וראשון לאחראים לתופעה הפסולה של מינויים פוליטיים העולה מממצאי דו"ח זה הוא השר צחי הנגבי", כתב המבקר. "השר הביא, בין שבעצמו ובין שבאמצעות לשכתו, למינוים של עשרות עובדים לתפקידים במשרד לאיכות הסביבה ולשכירת שירותיהם של אחרים בשל השתייכותם או קרבתם למפלגתו. כך שימשו משרות לחלוקת טובות הנאה מקופת הציבור לבעלי זיקה פוליטית, תוך העדפת אינטרסים פוליטיים־אישיים על פני האינטרס הציבורי. זאת ועוד, יש שנוצרו במשרד 'משרות' רק כדי לספק תעסוקה לאנשי מפלגה או לקרוביהם; יש ששולמה תמורה, לעתים גבוהה, למי שכמעט לא עשה דבר; וכדי להגדיל את מספר המינויים נוצלו מסגרות העסקה שונות ומגוונות. נסיבות אלה, וכן היקף המינויים, מקנים חומרה מיוחדת לממצאי דו"ח זה".

 

 

דניאל הרשקוביץ דניאל הרשקוביץ צילום: אלכס קולומויסקי

 

בסוף הדו"ח מנקה גולדברג את נציבות שירות המדינה אך מפציר בה לנקוט את כל האמצעים כדי למנוע תופעה זו בעתיד.

 

פרשת המינויים הפוליטיים של הנגבי היא אירוע מכונן בסוגיית התקנים בשירות המדינה, וכעת אין ערב לכך שהיא לא תחזור על עצמה בעיקר באווירה הפוליטית־ציבורית שנוצרה. ובכל זאת, המתווה מבהיר בפירוש כי הליך העברת הסמכויות הוא לא רק הדרגתי אלא גם הפיך. כלומר, אם משרד או שר ינצלו אותו לרעה – ההליך ייפסק באותו משרד.

 

השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם נציב שירות המדינה הנוכחי, דניאל הרשקוביץ, יידע להוציא מידיו של שר מכהן את הסמכויות שהוא בעצמו נתן, אם וכאשר יבין שהן מנוצלות לרעה. בעניין זה הדעות חלוקות.

 

חלק סבורים כי הרשקוביץ הוא מקורבו של נתניהו ושהוא נציב חלש, שלא יעז להתעמת מולו או מול מקורביו. מנגד, ישנם גורמים, בעיקר בתוך הנציבות, שסבורים אחרת ומאמינים שבנושא הזה הוא יעמוד על שלו. דבר אחד בטוח: אם הרשקוביץ יעניק סמכויות אלו ולא יוודא שמירה על מינהל תקין, הוא יסכן את הרפורמה הכל כך חשובה הזו למשק ולמדינה ויחזיר את שירות המדינה שנים אחורה.

x