הנגיד: בתרחיש הפסימי, התוצר לא ישתקם גם עד 2025

"אם לא נדאג להכשרות של בני 50-40 שמובטלים כרגע, נאבד שנות עבודה רבות. מודל החל"ת התאים עם כניסתנו לסגר, וצריך להגמיש את המודל של חזרה לשוק העבודה", כך אמר היום (ב') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדיון בוועדת הכספים של הכנסת. עוד אמר כי בתרחיש הפסימי, בו השליטה בנגיף הקורונה היא נמוכה, התוצר לא ישתקם מהפגיעה בו גם עד 2025.

לשאלת יו"ר הוועדה משה גפני, לעמדתו לעניין הסגר, השיב ירון: "אני לא אפידמיולוג ולא בכדי הראיתי לכם את שרידות העסקים וחשיבות השימור של העסקים והם צריכים פעילות כלכלית רציפה לצד העניין הבריאותי. אנחנו חייבים לפתוח כמיטב יכולתנו כמה שאפשר בלי שהתחלואה תעלה, יש להמשיך לפתוח את הביג והקניונים ואת שאר הדברים, הדרך הזו תאפשר להיות יציבים ולחזור לפעילות".

לדברי הנגיד "בתרחיש האופטימי הגירעון יעמוד על 8% בשנת 2021 ובתרחיש הפסימי על 11%, לעומת 13% בשנת 2020".

לעניין יחס חוב-תוצר ציין ירון כי בתרחיש האופטימי הוא יעמוד בשנת 2020 על 73% ובשנת 2021 על 76%, בתרחיש הפסימי יעמוד השיעור על 75% ב-2020 ו-83% ב-2021. שיעור האבטלה הצפוי לדבריו ב-2021, יעמוד על 13.9% בתרחיש הפסימי ו-7.8% בתרחיש האופטימי. "פער התוצר בתרחיש שליטה נמוכה (בנגיף) שנגרם עקב הקורונה לא צפוי להיסגר גם עד 2025", ציין.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

להפריד ההוצאות הרגילות מההוצאות הקורונה

הנגיד המליץ לוועדת הכספים ולממשלה לאמץ את העקרונות בנוגע לתקציב לפיהם בשנת 2021 ההוצאות הרגילות יופרדו מההוצאות הישירות הנובעות מההתמודדות עם נגיף הקורונה, ועל פי ההוצאה. עוד הציע כי לא יקבע יעד גירעון לשנת 2021 אך כדי לשמור על המסגרות לא יופחת שיעור המס ללא הפחתה מקבילה של ההוצאות.

בנוגע לנומרטור, המחייב את הממשלה להתכנס למסגרת ההוצאות המותרת ומונע ממנה לקבל החלטות ללא מקור תקציבי, הנגיד מציע שלא יבוצעו התאמות לשנים הבאות אך במקביל "ייחסמו" החלטות שמגדילות את הוצאות הממשלה בעתיד ללא מקור תקציבי.

הפחתת החוב, לפי הנגיד צריכה להיות מעוגנת בחקיקה בתקציב 2022 באמצעות תקרת "הוצאה מותאמת" כתחליף למגבלת ההוצאה הקיימת.

בנוגע לאישרור הדירוג של ישראל על ידי S&P 500 אמר הנגיד כי "הדבר מראה את החוזק של המשק הישראלי, אך הודגשה הציפייה להתייצבות בתחום הפיסקאלי". בנוגע לתקציב אמר הנגיד כי "יש לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021. בשנים הבאות יש להתכנס למסגרות פיסקאליות רב-שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר".

סכום הבקשות להלוואות בערבות מדינה - 61 מיליארד שקל

בנוגע להלוואות בערבות מדינה אמר הנגיד כי "ברוב מדינות אירופה שיעור הערבות הממוצע גבוה מ 80%, כאשר בישראל המסלול בעל שיעור הערבות הגבוה ביותר, עומד על 60% בלבד. זו החלטה של האוצר בסופו של דבר, אנחנו משקפים להם מה שנראה כמגבלות מסוימות שלא בהכרח מאפשרות למערכת הזו לעבוד בצורה הכי חלקה, חלק מהחסמים ירדו ואני מצפה שבתקופה הקרובה, יותר ויותר עסקים יוכלו להיכנס".

לפי הנתונים שהציג עד כה הוגשו 95.9 אלף בקשות במסלול הרגיל (המעניק 15% ערבות) ואושרו 55.3 אלף בקשות. סכום הבקשות הגיע ל-61 מיליארד שקל ואושרו 19 מיליארד שקל בלבד.

יו"ר הוודעה גפני: "חלק גדול מהבקשות, בעיקר עסקים בסיכון לא מקבלים את ההלוואה ואת האשראי ואת הדרך להתמודד, אנחנו מדברים על 2020, שהקורונה בעיצומה, ולאנשים אין אוכל להביא הביתה לילדים".

ירון השיב: "היו לא מעט חסמים, עבדנו עם החשכ"ל היוצא וחלק מהם הורדו. אנחנו עדיין מנסים להוריד את החסמים כדי שיותר עסקים יהיו זכאים".