התקדמות בדיונים על מימון רכישות המטוסים של משרד הביטחון

בשלב זה התכנסו הצדדים לשלוש חלופות לגביהן צריך להכריע: החלופה הראשונה היא למעשה קיצוץ רוחבי על כלל משרדי הממשלה של בין 0.5% ל-3% בבסיס התקציב בכל שנה, כלומר קיצוץ שיילך ויגדל משנת 2022 (אז יתחיל הרכש) ויגיע לשיא ב-2025. אם יחליטו לממן רק את הרכישות שעכשיו על הפרק (ביניהן מטוס ה v-22) העלות תעמוד על כ-800 מיליון שקל ולכן קיצוץ רוחבי ברף הנמוך יספיק, אולם אם ירצו לממן את כל התוכנית של מערכת הביטחון העלות תגיע ל-8-9 מיליארד שקל והקיצוץ הרוחבי יידרש להיות ברף העליון של 3% מכלל תקציבי המשרדים הממשלתיים. מאחר והקיצוצים יחלו רק ב-2022, לממשלה הנוכחית יהיה קל יותר לקבל את ההחלטה שלא באמת תשפיע עליה כעת, אבל בוודאי תפגע בשירותים הממשלתיים העתידיים.

מימין שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר ישראל כץ צילום: דנה קופל, אבי מועלם

החלופה השנייה היא לקבוע כי משרד הביטחון ייקח על עצמו מחצית מהסכום כך שיתר משרדי הממשלה יידרשו לשאת בנטל של רק "מחצית מהסכום".

החלופה השלישית היא קופסה תקציבית למימון הדרישות של מערכת הביטחון. משמעות החלופה הזו היא מימון הדרישות של צה"ל דרך הגדלת הגרעון, מה שזוכה להתנגדות נחרצת מצד משרד האוצר.

בדיון האחרון שהתקיים ביום רביעי שעבר סוכם כי מערכת הביטחון תבחן את האפשרויות ויתכנסו לדיון חוזר בתקופה הקרובה יחד עם המל"ל ומשרד האוצר.