בארץ

מזכ"ל אש"ף סאיב עריקאת מת מקורונה בהדסה עין כרם

הבכיר הפלסטיני בן ה-65 מת כתוצאה מסיבוכי הנגיף. הוא טופל בביתו עד שמצבו הידרדר והוא הועבר לישראל לבקשת הרשות הפלסטינית. הוא היה בקבוצת סיכון מאז עבר השתלת ריאות. משנות ה-90 נחשב עריקאת לדמות המרכזית בסבבי המו"מ מול ישראל, ונחשב מקורב הן לערפאת והן לאבו מאזן

אליאור לוי, ynet 11:2210.11.20

מזכ"ל אש"ף סאיב עריקאת, שחלה בקורונה, הלך לעולמו בגיל 65 בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. הבכיר הפלסטיני הודיע ב-9 באוקטובר כי נדבק בנגיף וטופל בביתו. לאחר תשעה ימים הידרדר מצבו והוא פונה לבית החולים בישראל, לבקשת הרשות הפלסטינית, שם אושפז במחלקה לטיפול נמרץ. היום (שלישי) הודיעה תנועת פתח על מותו.

 

עריקאת סבל במהלך השנים מבעיות בריאותיות. ב-2012 הוא לקה בהתקף לב ואושפז בבית חולים ברמאללה. ב-2017 החל לעבור בחשאי טיפולים בישראל בעקבות מחלת ריאות קשה (פיברוזיס ריאתי). באותה תקופה הוא התקשה לדבר וללכת, ונעזר באופן יומיומי בבלון חמצן.

 

 

סעיב עריקאת סעיב עריקאת צילום: רויטרס

 

בשלב מסוים הוא נאלץ לעבור השתלת ריאות ונכנס לרשימת המתנה להשתלת ריאות בישראל או בארה"ב. חשיפת הסיפור ב-ynet עוררה סערה שבעקבותיה החליט עריקאת לוותר על האפשרות לעבור את ההליך בישראל, ולבסוף ביצע אותו בהצלחה בארה"ב. כעבור כמה חודשים הוא שב לשטחי הרשות הפלסטינית.

 

בשלושת העשורים האחרונים היה סאיב עריקאת נוכח בכל הצמתים הראשיים של הרשות הפלסטינית. הוא היה שם נרדף לתהליך השלום עם ישראל בשבתו בתפקיד הנושא והנותן באין-ספור סבבי המו"מ שהתקיימו בין הצדדים מימי יאסר ערפאת ועד היום. דמויות רבות - פלסטיניות, ישראליות ובינלאומיות - הופיעו והתחלפו בסבבי המשא ומתן משנות ה-90 ועד היום. עריקאת היה היחיד שנשאר בתפקיד מאז.

 

סאיב מוחמד סאלח עריקאת, נולד ב-1955 כשישי מבין שבעה אחים במשפחה אמידה בעיירה אבו דיס הצמודה לירושלים בעת שהייתה תחת ריבונות ירדנית. אביו היה איש עסקים שחי תקופה ארוכה ארה"ב.

 

כשהיה בן 17 עבר להתגורר בארה"ב, והשלים את לימודיו האקדמיים בסן פרנסיסקו בתחומי יחסים בינלאומיים ומדעי המדינה. את לימודי הדוקטורט שלו ביישוב סכסוכים השלים בבריטניה. לאחר מכן שב לגדה המערבית והחל ללמד באוניברסיטת א-נג'אח בשכם, ובמקביל עבד כעיתונאי הפלסטיני "אל-קודס". הוא היה נשוי והותיר אחריו ארבעה ילדים: שתי תאומות ושני בנים. הוא ומשפחתו התגוררו בעיר יריחו.

 

הקריירה המדינית של עריקאת החלה בוועידת מדריד ב-1991, שם שימש סגן ראש המשלחת הפלסטינית. לאחר מכן לקח בשיחות וושינגטון ב-1993-1992. שנה לאחר מכן מונה לתפקיד ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני. במהלך שנות ה-90 עריקאת נבחר להיות חבר במועצה המחוקקת הפלסטינית כנציג מחוז יריחו – מקום מגוריו.

 

הוא היה מקורב מאוד לערפאת ונחשב לאחד מנאמניו. לפיכך הוא לקח חלק מרכזי בשיחות קמפ דיוויד בשנת 2000 ובשיחות טאבה ב-2001. ערפאת סמך עליו עד כי הפך אותו למתרגם הרשמי שלו בשפה האנגלית.

 

שמר על מעמדו גם ליד אבו מאזן

 

אחרי מות ערפאת הרחיק אבו מאזן רבים מנאמניו הקרובים של קודמו ממעגל קבלת ההחלטות, אך עריקאת שמר על מעמדו ואף חיזק אותו עם השנים, והפך להיות אחד האנשים הקרובים ביותר והמשפיעים ביותר על הנשיא הפלסטיני הנוכחי. ב-2009 הוא שדרג את מעמדו ונבחר לחבר הוועד המרכזי של פת"ח, הגוף העליון של התנועה שבו חברים רק בכיריה.

 

באותה שנה נכנס עריקאת להיות גם חבר בוועד הפועל של אש"ף – הגוף המנהל את הארגון. ב-2015 החליף את יאסר עבד רבו בתפקיד מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף ושימש בתפקיד עד יום מותו.

 

בתחילת העשור ספג עריקאת מכה קשה למעמדו ולמוניטין שלו, אחרי שרשת אל-ג'זירה פרסמה תחקיר ארוך על שהתרחש בחדרים הסגורים בין צוותי המשא ומתן הישראלים והפלסטינים. התחקיר התבסס על מספר גדול של מסמכים מסווגים השייכים למחלקת המו"מ הפלסטינית שהודלפו. אלה חשפו הסכמות לוויתורים מפליגים של הפלסטינים על חלקים ממזרח ירושלים ועל פשרות גדולות בכל הנוגע לסוגיית הפליטים.

 

בעקבות ההדלפה, שמקורה ככל הנראה בכמה מעובדיו של עריקאת, הוא הודיע על התפטרותו מתפקידו כראש מחלקת המשא ומתן. אבל למרות זאת הוא המשיך לנהל את סבב שיחות המשא ומתן שהתקיימו עם ישראל בשנים שחלפו אחר כך.

 

אליטיסט, לא מועמד להנהגה

עריקאת דיבר אנגלית רהוטה והיה בעל יכולת הופעה מרשימה מול קהל. תכונות אלו הפכו אותו למסביר הפלסטיני מספר 1 ברשתות התקשורת הזרות הגדולות, כמו גם בישראל. בתחילת העשור הוא הרבה להופיע בכנסים מדיניים בישראל כדי להסביר את עמדת הרשות. הוא היה מיודד באופן אישי עם השרה לשעבר ציפי לבני, שעמדה במשך שנים בראש צוות המו"מ הישראלי. הוא גם היה דמות אהודה ומקובלת בקרב קהילות יהודיות בחו"ל והרבה להרצות שם.

 

עם זאת, עריקאת נחשב לאחד ממבקריה הנשכניים והעוקצניים ביותר של ממשלת ישראל בכל הנוגע למדיניותה כלפי הפלסטינים. הוא היה ממובילי הזרם בהנהגה הפלסטינית שסירב בתוקף להכיר בישראל כמדינה יהודית, משום שראה בה מלכודת בכל הנוגע לסוגיית הפליטים וכן לערביי ישראל.

 

על אף דבקותו בפתרון שתי המדינות על בסיס גבולות 1967, בעשור האחרון ניכר בדבריו כי התייאש ולא האמין עוד בתהליך שלום עם ממשלה בראשות בנימין נתניהו. לפיכך הוא דחף את הרשות הפלסטינית אל עבר המאבק הדיפלומטי, ההכרה במדינה פלסטינית באו"ם, ההצטרפות לארגונים בינלאומיים והחתימה על אמנות בינלאומיות, כמו גם הדרישה להשתמש במנגנון בית הדין הבינלאומי בהאג. עריקאת היה אדריכל הנאומים של אבו מאזן באו"ם ובעצרת הכללית של הארגון.

 

בחודשים האחרונים ניכר שהוא היה שרוי במרה שחורה בעקבות הבידוד המדיני שממנו סבלה הרשות הפלסטינית ובעקבות קריסת מתווה היוזמה הסעודית והסכמי השלום שחתמו איחוד האמירויות ובחריין עם ישראל. גם המתקפה הסעודית נגד ההנהגה הפלסטינית לא היטיבה עמו והוא הביע זאת לא אחת ברשתות החברתיות.

 

עריקאת אמנם היה בעל מעמד בכיר בצמרת הפלסטינית אך הוא לא נחשב אף פעם למועמד ריאלי לרשת את אבו מאזן באחד מתפקידיו משום שמבחינה ציבורית הוא נתפס כדמות אליטיסטית ומכאן שלא הייתה בו תמיכה עממית רחבה.

x