שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

אבסורד: מכת האבטלה מקפיצה את שכר הנבחרים

משכורתם של נושאי משרות ציבוריות בהם פוליטיקאים ושופטים צמודה לשכר הממוצע במשק ומתעדכנת בתחילת כל שנה. חלק ניכר מהמובטלים כעת הם בעלי שכר נמוך, והדבר גורם לכך שתחשיב השכר הממוצע עולה. דווקא בשיאו של משבר תעסוקה חסר תקדים צפויים השרים והח"כים לתוספת שכר של כ־5,000 שקל וראש הממשלה לעוד 6,200 שקל

צבי זרחיה 09:5809.11.20

שכרם של ראש הממשלה, שרי הממשלה וסגניהם, יו"ר הכנסת, יו"ר האופוזיציה, חברי הכנסת וגם שכרו של מבקר המדינה יגדלו עד ינואר 2021 ב־8,000 עד 15 אלף שקל, בחישוב מצטבר של שלוש השנים האחרונות. כך עולה מחישוב שערך "כלכליסט" על בסיס העלייה בשכר הממוצע במשק משנת 2018, והצפי לעלייתו ב־11% בסוף שנת 2020.

 

 

 

שכרם של כל נושאי משרות אלה, כמו גם שכרם של נשיא המדינה והשופטים, צמוד לשכר הממוצע במשק. הוא מתעדכן אחת לשנה במשכורת חודש ינואר (המשולמת בתחילת פברואר) לפי עליית השכר הממוצע במשק בשנה הקודמת.

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

שכרו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יזנק ב-6,200 שקל ברוטו בחודש בינואר 2021 - עלייה מצטברת של 15 אלף שקל, 31%, בהשוואה לינואר 2018; שכרם של שרי הממשלה ויו"ר האופוזיציה יעלה בינואר ב-5,574 שקל ברוטו בחודש - עלייה מצטברת של כ-13.6 אלף שקל, 31%, מאז 2018; ושכרם של חברי הכנסת וסגני השרים יעלה בתחילת 2021 בכ-5,000 שקל - עלייה מצטברת של 8,000 שקל, 18%, בתקופה האמורה. 

 

במידה שיוחלט להקפיא את העדכון אך לא לקצץ בשכר הנבחרים, תעמוד העלייה בשלוש השנים האחרונות על 18% לרה"מ, 19% לשרים, ו־6% לח"כים. יוצא איפוא שדווקא בתקופה שבה המשק נמצא במשבר כלכלי, חברתי ובריאותי כבד, עם מאות אלפי מובטלים שלא יודעים כיצד לגמור את החודש שכרם של נבחרי הציבור מזנק באלפי שקלים מדי חודש.

 

השכר הממוצע במשק מחושב על ידי הביטוח הלאומי על פי נוסחה סבוכה שמבוססת על חלוקת סך השכר במשק במספר משרות השכירים. על סמך הנתונים הללו המוסד לביטוח לאומי מפרסם מדי ינואר את שיעור עליית השכר הממוצע במשק בשנה החולפת, שאליו צמוד, כאמור, בין היתר, שכרם של נבחרי הציבור, השופטים ומבקר המדינה. משבר הקורונה הוביל לשיעורי אבטלה גבוהים בשנה החולפת. באפריל, בשיא הסגר הראשון, מספר המובטלים הגיע ל־1.1 מיליון, היום מספרם עומד על כ־950 אלף איש על פי שירות התעסוקה. חלק ניכר מהמובטלים ומהעובדים שהוצאו לחל״ת ומקבלים דמי אבטלה הם בעלי שכר נמוך, מה שצפוי לגרום לכך שדווקא בשיאו של משבר כלכלי חסר תקדים ושיעורי אבטלה דו־ספרתיים תרשם עלייה גדולה בשכר הממוצע לעומת שנים קודמות. בבחינת נתוני מרץ 2020 לעומת דצמבר 2019 עלה השכר הממוצע ב־14% ואילו בבחינת נתוני אוגוסט 2020 לעומת סוף השנה שעברה עלה השכר הממוצע ב־11%.

 

 

בראשית העשור הקודם, בעקבות הזינוק בשכר הממוצע במשק עקב פריחת ההייטק הציע שר האוצר דאז אברהם שוחט (עבודה) להצמיד את שכרם של נבחרי הציבור למדד המחירים לצרכן, שהיה צנוע יותר. ועדת הכספים שמופקדת על שכרם ותנאי העסקתם של של רוה"מ, השרים וסגניהם, נשיא המדינה והשופטים הצמידה למדד, החל מ־2001 את שכרם של הכפופים לה. השופטים הוחרגו מהמהלך משום שהתנגדו לו. ועדת הכנסת המופקדת על שכרם ותנאיהם של חברי הכנסת סירבה להצמיד את שכרם של האחרונים למדד כל עוד השופטים מוחרגים.

 

מחקר שנערך בסוף 2011 על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת העלה כי שכרם של חברי הכנסת בישראל גבוה ב־37.7% משכרם של עמיתיהם בעולם במונחי כוח קנייה (ראו גם במסגרת). בנובמבר 2015 עלה הנושא לכותרות שוב, כשהוועדה הציבורית לקביעת שכרם ותנאי העסקתם של חברי הכנסת בראשות פרופ' חיים לוי המליצה להצמיד את שכרם של חברי הכנסת למדד המחירים לצרכן. חברי הכנסת סירבו לכך.

 

שנתיים אחר כך, בינואר 2018 התעדכן כמדי שנה שכרם של חברי הכנסת על פי עליית השכר הממוצע, אולם בשנה זו עדכון השכר אמור היה להביא אותם לשכר גבוה מזה של ראש הממשלה והשרים, ששכרם עודכן מאז 2001 על פי המדד בלבד.

 

כדי להימנע מכך אישרה ועדת הכספים הצעה של יו״ר הוועדה, ח״כ משה גפני (יהדות התורה) להעלות ב־5,500 שקל את שכרו החודשי ברוטו של ראש הממשלה, ובכ־5,000 שקל ברוטו בחודש את שכרם של השרים. עוד החליטה הוועדה ששכרו של ראש הממשלה יהיה צמוד לשכר של יו"ר הכנסת, ושכרם של השרים יהיה צמוד לשכרו של יו"ר האופוזיציה. שכר סגני השרים הוצמד לשכר חברי הכנסת.

 

שר האוצר ישראל כץ. כיפופי ידיים עם כחול לבן על קיצוץ שכר הנבחרים שר האוצר ישראל כץ. כיפופי ידיים עם כחול לבן על קיצוץ שכר הנבחרים צילום מסך: לע"מ

 

המחלוקת שמונעת את קיצוץ שכר הח"כים

 

בעקבות משבר הקורונה עלו כמה הצעות לקיצוץ שכרם של נבחרי הציבור. המרכזית שבהן של שר האוצר ישראל כץ שהגיש באחרונה למזכירות הממשלה הצעת חוק לקיצוץ השכר שלהם ושל השופטים ב־10% עד סוף שנת 2021, ובמקביל לעצור את עדכון השכר האוטומטי שנקבע להם לתחילת 2021. כץ העריך שהצעת החוק תחסוך לקופה הציבורית 70 מיליון שקל. אולם המשמעות הגדולה יותר של הצעת החוק הוא הניראות הציבורית. הצעת החוק עלתה על שרטון בשל היעדר תמיכה מכחול לבן שזועמים על התחמקות הליכוד מהעברת התקציב.

 

השר כץ טוען כי ״בגלל ויכוחים פוליטיים כחול לבן מונעת ממני לאשר את החוק בממשלה״. בכחול לבן אומרים בתגובה כי ״מרוב ספינים בליכוד שכחו שכחול לבן היא זו שיזמה את הליך קיצוץ שכר הבכירים, וחבריה תורמים משכרם בכל חודש כבר יותר מחצי שנה. נצביע בעד קיצוץ שכר הבכירים בממשלה ביום בו הליכוד יאשר תשתית לימודים ראויה לאינטרנט בפריפריה, ועוד עשרות רפורמות וחוקים שתקועים כבר חודשים".

 

היום תדון ועדת הכנסת בהצעת חוק של היו"ר, ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) להקפאת העדכון בשכרם של חברי הכנסת לשנת 2021. אם תאושר, ויש לכך סיכוי, תעבור ההצעה להצבעה בקריאה ראשונה. הצעת החוק אינה כוללת קיצוץ של 10% בשכר הח"כים ולפי שעה אין למהלך כזה רוב בוועדת הכנסת כל עוד לא יושת קיצוץ דומה על שכרם של נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרי הממשלה וסגניהם, והשופטים. נשיא המדינה, ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כבר הודיעו על נכונותם לקצץ בשכרם ולהקפיא את עדכונו.

 

כמה ח"כים יתרמו את עדכון השכר השנה?

 

ברקע כיפופי הידיים הפוליטיים מהדהדים עדיין דבריו של שר הדיגיטל והאחראי על רשות החברות, דודי אמסלם (ליכוד) שאמר בכנסת בשבוע שעבר שנתניהו מרוויח כמו מלצר: עובד 24/7 ומרוויח 35 שקל לשעה. מעבר לעיוות העובדות זכו הדברים לביקורת קשה משום שרבים מהמלצרים מצויים כעת בחל״ת, רובם בפעם השנייה, עקב הסגר.

 

שכרו החודשי ברוטו של רה"מ טרם העדכון בינואר עומד על 56,345 שקל בחודש. רה"מ ובני משפחתו מתגוררים במעון הרשמי בירושלים שהוצאותיו ממומנות על ידי המדינה כמו גם חלק גדול מהוצאות המעון הפרטי בקיסריה, שימוש ב־2 רכבים ממוגנים, והוצאות אבטחה לבני משפחתו. שווי הנדל״ן של נתניהו נאמד בלמעלה מ־35 מיליון שקל.

 

כמה חברי כנסת, בהם נפתלי בנט (ימינה) ומשה יעלון (תל״ם) הודיעו באחרונה שייתרמו את עדכון השכר שהם עתידים לקבל בינואר הקרוב. 22 ח"כים ביצעו מהלך דומה בשנה שעברה. בדיקת "כלכליסט" מעלה שוויתור על עדכון שכר לטובת תרומה תקף לשנה ואם הוא אינו מחודש בשנה שאחר כך, מתווסף העדכון אוטומטית לשכרו של חבר הכנסת.

 

* * *

 

רק עולה, לא יורדת

גם הארנונה צמודה לשכר במגזר הציבורי

 

השכר הממוצע במגזר הציבורי אמנם לא אמור להשתנות בשנה הקרובה, שכן עובדי המדינה לא הוצאו לחל"ת ומשרתם של מרביתם לא צומצמה. אבל באופן אבסורדי, נוסחת חישוב התייקרות הארנונה המבוססת על ממוצע השכר במגזר הציבורי ומדד המחירים לצרכן - שני הפרמטרים המשפיעים על הוצאות הרשויות המקומיות - עלולה להביא להתייקרות הארנונה. איך זה הגיוני? אותו מדד נסמך על הגדרת ענף שירותים ציבוריים שנעשתה בשנת 1970 וכבר לא בדיוק מייצגת את המגזר הציבורי. כך למשל ישנם ענפים כמו מחקר ופיתוח הנמצאים תחתיה למרות שהיום מרבית המשרות בענף הן בסקטור הפרטי. משמעות הדבר היא כי עליית השכר הממוצע באותם ענפים, בעקבות הוצאת העובדים בשכר הנמוך לחל"ת ממושך, תביא לעליית המדד של השכר במגזר הציבורי ובכך גם להתייקרות הארנונה.

 

כך למשל, ההתייקרות האחרונה שנקבעה לתחילת 2021 התרחשה בחודש מאי ועמדה על 1.1%, כאשר מדד המחירים היה שלילי ועמד על מינוס 0.59% נכון לאותו חודש, ומדד השכר במגזר הציבורי לאותה תקופה עמד על 2.8%. ב־2008, כאשר שני המדדים היו שליליים, החליטו שרי האוצר והפנים דאז להתיר את הארנונה על כנה, כלומר לא להוריד אותה. כך שלמעשה, גם במקרה של הפחתות שכר ומדד מחירים שלילי, לא בטוח שהציבור יזכה להוזלה בארנונה.

עמרי מילמן 

x