שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

"קשה לי מאוד להבין מדינה שמעודדת ילודה ולא דואגת למה שקורה לילדים"

הפרופ' לבריאות הציבור אורה פלטיאל סבורה שהמדינה לא דואגת למערכת החינוך לילדים בזמן המגפה; לדבריה, "זו החלטה ערכית - מה יותר חשוב לנו הבארים או החינוך"; היא גם חרדה מהפערים המסוכנים בין מקבלי ההחלטות שחיים בוודאות ומקבלים משכורת לבין נפגעי המשבר שחיים בחוסר ודאות כלכלי וחלקם גם תזונתי

שחר אילן 14:0307.11.20

"יהילדים נשכחו פה. הילדים הם הקורבנות של ניהול מגפת הקורונה, ופחות של המגפה, וצריך להגן עליהם", כך אומרת אורה פלטיאל, פרופסורית לבריאות הציבור. פלטיאל שימשה בעבר כראשת בית הספר לבריאות הציבור בהדסה ובאוניברסיטה העברית. היא משמשת כאחת מחברות קבוצת המומחים לבריאות הציבור שניהלה את המאבק להחזרת כיתות א'-ד' ללימודים.

 

 

 

איך את מסבירה את ההתעלמות מטובת הילדים?

 

"אני שואלת אותך. המדינה מעודדת ילודה ולא דואגת למה שקורה לתוצר של הילודה. קשה לי מאוד להבין את זה. למה מעודדים ילודה כדי לא לטפל בילדים ולא לחנך אותם? האם זה כי רוב מקבלי ההחלטות הם גברים והילדים שלהם כבר גדלו? מערכת החינוך בארץ קצת מפתיעה בעוני שלה. זה אף פעם לא היה משהו שאפשר להתגאות בו.

 

לימודים בימי קורונה לימודים בימי קורונה צילום: רויטרס

 

"מה זה שראש הממשלה אומר שאין כסף לקפסולות? אם אין כסף לחינוך למה יש כסף? אני בטוחה שיש כסף לקפסולות אם יש כסף להרבה דברים אחרים. גם חלק מהשלטון המקומי אמרו מהם שיכולים לפתוח בלי כסף. זו ממש טרגדיה. מה עם מיליון המובטלים? כמה מהם אפשר היה לקחת ולהעביר להם הסבה מקצועית ולהפחית את דמי האבטלה?"

 

מה הנזקים לילדים?

 

"הנזקים הם התמכרות למסכים והשמנה מצד אחד, וחוסר ביטחון תזונתי מצד שני, כי יש הרבה ילדים שתלויים במזון שהם מקבלים בבית הספר. יש הפרעות שינה. רופאי משפחה מדווחים על אובדנות, חרדתיות ודיכאון, ואולי הדבר החשוב ביותר זה הפערים, כי לא כל הורה יכול להחליף את בית הספר ולא לכל ילד יש תנאים ללמוד בזום. ואנחנו יודעים כרופאים שאחד הגורמים החשובים ביותר לבריאות זה חינוך והשכלה. אם מונעים משכבות מסוימות ללמוד אז יהיו לזה השלכות בריאותיות, כמו עישון ותזונה לא נכונה".

 

כלומר אנשים משכבות חלשות יהיו יותר חולים וימותו יותר מוקדם.

 

"יתכן מאוד. ככל שנגדיל הפערים הכלכליים ונגדיל הפערים הבריאותיים, אנחנו נותנים יתרון למי שיש לו מסוגלות. הולכת להיות גם נשירה מהלימודים, ונשירה קשורה לפשע".

 

איך צריכה להתנהל מערכת החינוך?

 

"בזהירות. צריך כמה שאפשר להחזיר את הילדים לבתי הספר כי הדבר שהכי חשוב לילד חוץ מאהבה ומזון זו מסגרת חינוכית. לכן צריך ולהוריד את הצפיפות בכיתות ולאוורר אותן. זה אומר שצריך לחלק את הכיתות כי יותר מ-30 ילדים באותו חלל זה מתכון לאסון. צריך לדאוג לזה שמורים לא עוברים בין קבוצות, כי בעולם הרבה מההדבקות בבתי ספר באו מהמורים ולא מהתלמידים".

 

גם בסגר המערכת היתה צריכה להמשיך ללמד?

 

"באירופה יש גל שני קשה מאוד והחליטו שיש עיקרון שחינוך זה ערך עליון והדבר האחרון שנעשה הוא לסגור בית ספר. נסגור את הבארים, נעשה סגר בלילה, נסגור מסעדות ורק אחר כך נשקול מה לעשות עם בתי הספר. זו החלטה ערכית מה יותר חשוב לנו, הבארים או החינוך של הילדים".

 

היה צריך לנהוג כך בישראל?

 

"הדבר האחרון שצריך לעשות זה לסגור ילדים בבית. הדבר הראשון שצריך לעשות זה למצוא להם פתרון ללמוד בצורה בטוחה. זה עניין של סדר עדיפויות. אני רופאה, ובמערכת הבריאות עשו התאמות. בנו מחלקות במרתפים. אני לא מבינה למה אי אפשר לעשות אותן התאמות במערכת החינוך. זה מתסכל. לא צריך לפתוח בתי ספר באזורים אדומים. אבל יש הרבה אזורים בארץ שהנגיף לא משתולל בקהילה ושם צריך לתת לתלמידים ללמוד".

 

פרופ' אורה פלטיאל פרופ' אורה פלטיאל צילום: שלו שלום

 

צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, שאת משתייכת אליו, מתבלט בביקורת על משרד הבריאות.

 

"ביקרנו באופן פומבי רק דבר אחד – את הדו"ח שיצא לפני שבועיים על תחלואת ילדים. מאוד בירכנו על הנתונים ועל עומק הניתוח. אבל הטון של המסמך היה שילדים מסוכנים ושילדים הם מקשה אחת של סיכון בין הגילאים 0-17. המסקנות של הדו"ח הזה כנראה היו מיועדות לאיזו החלטה של מקבלי ההחלטות ולטעמנו הן היו מאוד מגמתיות. יש בעיה בקבלת ההחלטות שהיא יותר מדי אינטרסנטית ומושפעת ממי צועק יותר. אבל אם החינוך הוא ערך עליון אני שואלת למה שר החינוך לא בקבינט הקורונה? בריאות זה לא רק הדבקה. זה גם חינוך של ילדים. כל מי שלמד בריאות הציבור יודע את זה".

 

יכול להיות שלהנהגה לא מאוד אכפת מבעיה החברתית?

 

"קצת מפריע שמי שמקבל את ההחלטות קיבל משכורת לאורך כל התקופה, ומי שצריך לשאת בהשלכות הרבה מהם לא מקבלים משכורת. הם בחוסר ודאות כלכלית ויכולים להיות בחוסר ביטחון תזונתי. יש פה פער ואי שוויון מאוד מאוד בולט. יש הנהגה שלא חיה בחוסר ודאות. ויש חברות שלמות שכן. זה פער מאוד מסוכן".

 

האם זה לא נובע מכך שרבים ממי שנפגעו הם "אחרים" - חרדים, ערבים, עולים?

 

"זה לא כך עכשיו. נפגעו אנשים צעירים, חלקם עם משפחות, ובעלי העסקים. אני חושבת שזה שינוי גדול בחברה. אלה אנשים שיש להם מילה. לכן הם מפגינים. הם לא רגילים להיות מושתקים. הם רגילים להיות בתוך הקונצנזוס ולחיות בחברה שאין לה בעיות ופערים, ופתאום אנחנו רואים מיליון אנשים שחלק גדול מהם לא דמיינו שהם יהיו מסכנים".

 

מה היה לקוי בניהול המגפה ע"י השלטון המרכזי?

"אחד הדברים שהפריע לי מהתחלה זה היעדר האסטרטגיה הברורה. מה המטרה פה? האם המטרה היתה להגן על מערכת הבריאות? האם המטרה היתה הכלה? מגיבים למצב הנוכחי. הייתי מצפה שיהיה גוף שחושב קצת קדימה. חסרה אסטרטגיה לזמן ארוך, כי ייקח המון זמן עד שיהיו חיסונים ואנחנו לא יודעי מה תהיה היעילות שלהם".

 

למה אין לנו יכולת תכנון מראש?

"אני חושבת שזה משהו מאוד תרבותי פה. סליחה שאני אומרת את זה בתור קנדית (פלטיאל היא בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת טורונטו באנתרופולוגיה פיזית, ויש לה תואר ד"ר לרפואה ותואר שני באפידמיולוגיה וביו סטטיסטיקה מאוניברסיטת מק'גיל, מונטריאול - ש"א). יש פה משהו שלא לימדו אתכם להסתכל מעבר לפינה - לא מה יהיה מחר, אלא מה יתכן שיהיה בעוד שבועיים. חוסר הוודאות שמשאירים בו את ההורים זה דבר נורא. זה הדבר שהכי מקפיץ את החרדה".

 

לא ימותו הרבה יותר אנשים בגלל הזנחת מחלות אחרות בתקופת הקורונה?

 

"בגל הראשון המסר היה להישאר בבית ואנשים פחדו לבוא לבית חולים. זה היה מסר שגוי. מרפאות היו ריקות. אני מיד כתבתי למ"מ מנכ"ל משרד הבריאות איתמר גרוטו, האם אתה מתכוון שבכל מצב להישאר בבית? גם אם יש כאבים בחזה או אם אתה לא יכול לדבר והיד לא זזה. באיזשהו שלב מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב אמר שמדובר באירוע שואתי. להגיד את זה לישראלי זו אמירה מאוד קשה שלא התממשה. זה לא היה קרוב לאירוע שואתי. בגל השני המסר היה 'תישארו בבית, אבל לא בכל מצב'. הפעם היתה ירידה במרפאות אבל לא

דרסטית".

 

 

משה בר סימן טוב משה בר סימן טוב צילום מסך: לע"מ

 

חייבים לוותר על חתונות גדולות

 

בהתחשב באופי הישראל חסר המשמעת גל שלישי נראה בלתי נמנע.

 

"השילוב של שפעת ומחלות אחרות וקורונה ביחד בחורף זה מפחיד. זה משהו שצריך להדאיג את כולנו. מצב תחלואה שלישי הוא בלתי נמנע. גל זה משהו שמערכת הבריאות מרגישה מאוימת ממנו, כמו בצפון איטליה. אני לא בטוחה שחייבים להגיע לשם. היכולת שלנו להתמודד עם התחלואה השתפרה".

 

על איזה הגבלות צריך לשמור?

 

"נצטרך לוותר על חתונות גדולות. חייבים לוותר על זה. זה לא ילך. צריך לוותר על ישיבה בתוך בארים. מקום סגור שאנשים אוכלים ושותים זה מתכון למגפה. לפחות שילדים יוכלו להמשיך ללמוד. ההורים צריכים לדעת שאם הם רוצים שהילדים שלהם ילמדו עד סוף השנה בצורה בטוחה אז הם (ההורים) לא יכולים לנהל חיי חברה. צריך מאוד לצמצם את המגעים שלנו".

 

בתי כנסת?

 

"לחלק מהאוכלוסייה תפילה במניין שלוש פעמים ביום זו המהות, כמו שאני אומרת שחינוך הוא בראש הסולם. אבל לא בתי כנסת המוניים. לא יותר מעשרה אנשים בבתי כנסת וחלונות פתוחים, וגם לא כיתות שבהן החלונות אינם פתוחים".

 

היה צריך לאפשר את ההפגנות?

 

"צריך לשמור על הזכות להפגין שהיא זכות מאוד בסיסית. אבל התקהלות וצפיפות זה המזון של המגפה, לכן צריך הפגנות בלי התקהלות ועם שמירת המרחק. הייתי בבלפור כמה פעמים והייתי גם בהפגנות שכונתיות. אהבתי יותר את השכונתיות. זה היה נראה לי יותר עוצמתי ויותר בטוח. נראה לי שאם הפגנות הן מקור להדבקה אז בקטנה, כי היו המון הפגנות בפלג הזה של האוכלוסייה ולא ראינו שינויים גדולים בהדבקה. העניין עם כלי הנשיפה בבלפור נראה לי מאוד מסוכן. זה לנשוף את הווירוס בצורה מאוד עוצמתית".

 

הפגנה בבלפור הפגנה בבלפור צילום: יואב דודקביץ'

 

 

למה אין תשובה כמה אנשים נדבקים בהפגנות?

"אני לא מבינה למה. היה אפשר לערוך ניסוי. לתת לאנשים מסכות ולאסוף אותן אחרי ההפגנה ולראות כמה וירוסים יש בצד הפנימי והחיצוני. היה צריך לחקור יותר טוב, לא חקירות שב"כ אלא חקירות אפידמיולוגיות. זה לא נכון שאנשים לא הביאו סמארטפונים. זה לא הגיוני".

 

שנאה בין מגזרים היא חלק מובנה מכל מגפה?

"אני לא יודעת אם שנאה היא חלק ממגפה. חשדנות זה דבר מאוד ידוע. אבל אנחנו רואים בעולם הרבה התקוממות נגד השלטון וחוסר אמון. אנחנו לא חריגים. רק המגפה תפסה אותנו באי יציבות פוליטית וחוסר קונצנזוס קיצוני. אנחנו רואים באנגליה, בספרד ובגרמניה, שלא לדבר על ארצות הברית, המון התקוממות הפגנות. אבל פה יש קווים יותר ברורים בין מגזרים".

 

x