$
בארץ

ניתוח כלכליסט

"אובדן של שני חודשי לימוד יגרע אחוז מהתל"ג בעתיד"

ממשלת ישראל צריכה למצוא תקציב להחזיר ללימודים בקפסולות את כיתות א'-ד'. עד שזה יקרה מספר גדל של ראשי רשויות מוכיח שהמושכות צריכות לעבור לשלטון המקומי, שמצליח לחשוב מחוץ לקופסה. המבחן של משרד החינוך יהיה לאפשר להם חופש פעולה

שחר אילן 07:3027.10.20

ההתקוממות של הרשויות המקומיות נגד מתווה פתיחת הלימודים הבעייתי שעליו החליטה הממשלה החלה כבר אתמול בבוקר למחרת ההחלטה. קבינט הקורונה החליט שכיתות ג'-ד' ילמדו מיום ראשון הקרוב בקפסולות כל השבוע בבתי הספר, וכיתות א'-ב' ילמדו בקפסולות לסירוגין: חצי שבוע בבית וחצי שבוע בבית ספר.

 

 

 

ראש עיריית הרצליה משה פדלון החליט להפוך את המבנה הכל כך לא הגיוני הזה. הוא הודיע שכיתות א'-ב' ילמדו מלא בקפסולות, ואילו כיתות ג'-ו' ילמדו לסירוגין שלושה ימים בבית ספר ושלושה ימים בבית. החצי שבבית יקבל שידור ישיר של השיעור מהכיתה. מכיוון שהודעת פדלון עומדת בניגוד להחלטת הממשלה, נשאר עכשיו לראות האם משרד החינוך יעצור אותו.

 

המקרה של הרצליה, כמו מתווה החזרה ללימודים המשותף שהציגו עיריות תל אביב ובני ברק, מגלה שהרשויות המקומיות הפכו לקול העיקרי של ההיגיון בחינוך ולפעמים גם של היצירתיות והחדשנות. אלו הן שעומדות בקשר עם התושבים. אלו הן שמבינות עד כמה בלתי אפשרי מצבן של המשפחות עם הילדים הקטנים.

 

"עבודה בעיניים"

 

ממשלת ישראל הוכיחה שלשום שוב שאם יש אפשרות לקבל החלטה מוזרה ולא הגיונית במשבר הקורונה, היא לא תפספס אותה. "תפסיקו לגחך את עצמכם בהחלטות הזויות ובלתי נתפסות", אמר ראש עיריית קריית ביאליק אלי דוקורסקי וקרא לממשלה להעביר לרשויות המקומיות את האחריות לחזרה ללימודים. יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס הגדיר את החלטת הממשלה "אומללה" ו"עבודה בעיניים".

 

הרי אין לאיש ספק שהחזרת כיתות א'-ב' ללימודים חשובה הרבה יותר. זה לא רק שהחשיבות למשק של תלמידי א'-ב' גדולה יותר, כי קשה יותר להשאיר אותם בבית, אפילו עם אח גדול. זה גם הנזק האדיר שנגרם לתלמידי כיתות א' בלימודי קרוא וכתוב וחשבון בסיסי. השרה לשוויון חברתי מירב כהן שאלה בקבינט למה לא להחליף, שכיתות א'-ב' יהיו בקפסולות מלאות וכיתות ג'-ד' ילמדו לסירוגין. התשובה הלא משכנעת של שר החינוך יואב גלנט היתה שיש בעיה להסב את המורים.

 

שר החינוך יואב גלנט שר החינוך יואב גלנט צילום: נמרוד גליקמן, שלו שלום

 

לא מדובר פה רק בעתיד הילדים אלא גם בעתיד המדינה. פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, אמרה אתמול בוועדת הקורונה של הכנסת שאובדן של כחודשיים של שנת לימודים הוא אובדן בעתיד של כ־1% מהתל"ג של המדינה, וככל שהשבתת המערכת תימשך – הנזק יגדל. מבחינת הילדים זה אומר ירידה ברמת ההשתכרות העתידית. הנזק כמובן לא יתחלק שווה. כמו האבטלה של הקורונה, גם השבתת הלימודים תפגע בעיקר בשכבות החלשות ותבטיח שרבים מילדיהן יישארו בשכבות האלה.

 

דברי קלדרון רק צובעים באור מגוחך עוד יותר את ההסבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתיחת ישיבת הקבינט שלשום שאי אפשר לעבור לקפסולות בכיתות א'-ב' כי זה יעלה 6 מיליארד שקל בשנה. ראשית, העלות האמיתית של קפסולות היא 2-1.5 מיליארד שקל. מפחיד לחשוב שהוא קיבל החלטה בלי להיות מודע לזה. כלומר, מדובר בסכום ששווה לרבע עד שליש מהמענק המיותר לכל אזרח שחילק נתניהו בקיץ האחרון, שעלותו היתה 6.5 מיליארד שקל. נראה שזו בדיוק ההזדמנות לבכות על מענק שנשפך.

 

עכשיו הוא חושש מביבס?

 

נשאר רק לתהות מתי נתניהו הפך לחסיד גדול כל כך של מדיניות אפס סיכונים בקורונה. בכניסה לסגר היה די ברור ששיקול מרכזי ולא ממש ענייני הוא איך מפסיקים את ההפגנות בבלפור. ביציאה מהסגר די ברור שהשיקול המרכזי הוא זהירות יתר כדי לשטח את העקומה בכל מחיר ולהוציא את נתניהו מהמעמד של "הלוזר של המגפה". יתכן שאת ההפגנות החליף הפחד מהעלייה בסקרים של יו"ר ימינה נפתלי בנט. יכול להיות שהסירוב להעביר את האחריות לרשויות המקומיות נובע גם מהפחד מיו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. וההורים והילדים? הם רק נזק היקפי.

 

x