שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

תככים בצמרת משרד האוצר: ניסיון להדיח פקיד בכיר הסתיים בזיכוי מוחלט

ממלא מקום מנכ"ל האוצר, ערן יעקב, הגיש בתפקידו הקודם תובענה משמעתית נגד מנהל היחידה לחקירות באגף הממונה על השכר. בירור התביעה חשף מסכת קרבות יצריים באגף שגזלו זמן ומשאבים אירגוניים מכלל המעורבים - על חשבון פעילותם הציבורית. "בית הדין אינו מהווה כלי לסגירת חשבונות", נכתב בפסק הדין

אדריאן פילוט 06:4721.10.20

השורה התחתונה של הסיפור הבא היא זו: בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה זיכה באופן מוחלט את סגן הממונה על השכר במשרד האוצר בתחום החקירות, יובל מכפש, מאשמה ב־166 עבירות משמעת חמורות. בין היתר כללו ההאשמות דיווחים כוזבים וקבלת הטבה במרמה.

 

 

מדובר באחת התביעות החמורות והטעונות שהוגשו אי־פעם נגד בכיר בשירות המדינה. אבל "תיק מכפש" הוא בעל עניין לציבור לא רק בשל חומרת האישומים המקוריים בו, ועצם העובדה שהופנו נגד פקיד שליבת עיסוקו היא תחום טוהר המידות ויחסי עבודה ושכר.

 

עיון בהכרעת הדין שניתנה בשבועות האחרונים חושף שורת אמירות של שלוש שופטות בית הדין למשמעת - אולגה רזניקוב (יו"ר), רחל פנצר ואילנה נהרי - שנחשפו תוך כדי בירור האישומים, למסכת קרבות יצריים בצמרת אגף הממונה על השכר. קרבות אלה גזלו זמן ומשאבים אירגוניים מכלל המעורבים על חשבון פעילותם הציבורית.

 

"במהלך הדיונים קשה היה לבית הדין להשתחרר מתחושה קשה של ריבוי סכסוכים ומחלוקות בין עובדי המדינה, בינם לבין עצמם", נכתב בפסק הדין. "אין זה מתפקידו של בית הדין להיכנס לדין ודברים או לסכסוכים אישיים בין עובדי המדינה, כפי שנחשף במהלך שמיעת העדים, הן מצד התביעה והן מצד ההגנה. איש כלפי רעהו הגישו תלונות, עקבו, חקרו, בדקו, האזינו, שלחו הודעות מפלילות או מכשילות. בעניין זה ולמען הסר כל ספק שבספקות יעיר בית הדין, כי אין הוא מהווה כלי בידי עובדי המדינה, בינם לבין עצמם, לסגירת חשבונות איש עם רעהו".

 

"מוטב לו לעזוב את התפקיד בשקט"

 

התובענה שהוגשה נגד מכפש, שיוצג על ידי עו''ד אילה הוניגמן, ופסק הדין חושפים את סיפור המעשה בו מעורבים, כאמור, צמרת אגף הממונה על השכר במשרד האוצר בהווה ובעבר הלא רחוק. בראש ובראשונה ערן יעקב, כיום מ״מ מנכ״ל משרד האוצר ומנהל רשות המסים ובתפקידו הקודם הממונה על השכר במשרד האוצר, שהגיש את התובענה נגד מכפש לאחר שסיים את תפקידו באגף ועבר לרשות המסים. בנוסף, סגנית הממונה על השכר איתי גבאי - הנחשבת לאחת הנשים החזקות באגף, ואחראית כיום על כלל משרדי הממשלה ונושאי מקרו), ואודי דנינו, שהיה סגנו של מכפש. 

 

יעקב וגבאי שעומדים מאחורי התובענה טענו, כאמור, כי מכפש דיווח דיווחים כוזבים וקיבל במרמה הוצאות אש״ל בעשרות רבות של מקרים. מכפש, מצידו, טען בכתב ההגנה שלו כי גבאי ודנינו (שרצה להחליף אותו) עשו יד אחת במטרה לגרום לו לעזוב את תפקידו, וכדי להוציא את תוכניתם לפועל גייסו לצידם את ראש האגף דאז, ערן יעקב.

 

בית הדין קבע כי לא נמצאה תשתית ראייתית לקנוניה כזו, אבל באותה נשימה דחה גם את טענותיהם של השלושה לביצוע עבירות משמעת חמורות מצד מכפש.

 

מעבר לשורות התחתונות הללו, חושף פסק הדין את השתלשלות העניינים הפנימית במשרד האוצר שהובילה להגשת התובענה המשמעתית. ״יעקב (טען) בפני הנאשם שמוטב לו לעזוב את 'תפקידו בשקט', בלי לעורר מהומה והציע לנאשם לחשוב על הצעתו כמה ימים. זאת לאחר שהציג לו הודעות וואטסאפ ודו״חות נוכחות שלו״. אולם במהלך בירור התובענה התגלה שגבאי קיבלה את דו"חות הנוכחות של הנאשם מלשכת מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שי באב״ד. ״מבלי שהיא זכאית או בעלת היתר לקבלם", נכתב בפסק הדין.

 

כשבוע לאחר שיעקב הציע למכפש ״ללכת הביתה בשקט״ ומכפש סירב, חזר יעקב על הצעתו, אבל מכפש עמד על סירובו. ״בנסיבות אלו״, נכתב בפסק הדין, ״שלף במפתיע יעקב טופס הערכת עובד ואמר לנאשם כי כבר מילא אותו, וביקש את התייחסותו״. הציון הכולל שיעקב העניק למכפש היה 1 - הציון הנמוך ביותר בטופס. מכפש עדיין סירב להתפטר וכעבור 5 חודשים זומן לשימוע לפני פיטורים. "במכתב הזימון לשימוע אין ולו בדל טענה ביחס לעבודתו המקצועית של הנאשם", נכתב בפסק הדין, וכך לאחר קיום שימוע בעל פה ובכתב בפברואר 2019, הוחלט שלא לפטר את הנאשם מתפקידו. אז החל יעקב בהליך המשמעתי, שבדיעבד - נכשל גם כן.

 

האגף נשאר בלי ממונה על חקירות

 

פסק הדין, שניתן ערב ראש השנה, מגלה חורים בתהליך החקירה שנוהל נגד מכפש. בהקשר זה ראוי לציין כי חומרת המעשים שיוחסו למכפש הובילו לכך שנציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, הורה אישית על השעייתו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, שנמשכים כבר יותר משנה. יודגש כי למכפש אין מחליף ומאז עזיבתו אין באגף ממונה על החקירות, על כל המשתמע מכך.

 

"לנאשם לא ניתנה הזדמנות להגיב, במסגרת חקירתו, למעל מחצית המועדים המופיעים בכתב התובענה", נכתב בפסק הדין. עוד נכתב כי התביעה גם לא פנתה לאנשים שעימם טען מכפש שנועד במקרים שבהם נטען כי שיקר או רימה. בנוסף לכל אלה אחת מעדות התביעה המרכזיות, אתי שגיא, סגנית בכירה לממונה על השכר תמכה בעמדתו של מכפש. את יתר העדויות מצד התביעה סיפקו ערן יעקב, אתי גבאי, ואודי דנינו.

 

לבסוף, פסק הדין קובע באופן חד־משמעי כי ב־4 האישומים כלל העדים והראיות שהוגשו לבית הדין "לא הצליחו לשפוך אור בפני בית הדין בכל הנוגע לעבירות המיוחסות לנאשם בכתב בתובענה. בפני בית הדין הופיעו עדי התביעה (לרבות יעקב, גבאי ודנינו, א"פ) אשר העידו אחד אחרי השני, כי היו שמועות, רכילויות ו'באזז' בנוגע להיעדרותו של הנאשם ממקום עבודתו. אין תובענה משמעתית יכולה להתבסס על רכילויות, דיבורים או 'באזזים' ולא ניתן לבסס הרשעה משמעתית על הצלבת רשומות מוסדיות בלבד, או על הצלבתן עם הודעות ווטסאפ פרטיות".

 

כפועל יוצא הגיש מכפש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים נגד ערן יעקב. למחלקת החקירות באגף הממונה על השכר סמכויות חקירה משטרתיות ועל כן גם מכפש נחקר במח״ש. הממונה על השכר בהווה, קובי בר נתן, מתכוון מצידו למצות את הליכי הערעור בתיק מכפש וכבר הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.

 

ממשרד האוצר נמסר: "כלל הראיות העובדתיות בתיק שהוכיחו סתירה בעשרות מקרים בין דיווחי הנוכחות של הנאשם למצב בפועל וכלל לא נסתרו על־ידי ההגנה, נאספו במסגרת חקירה מקצועית ואובייקטיבית של מח"ש. המדינה הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי ואנו ממתינים להכרעתו בנושא".

 

* * *

 

היחידה לחקירות שכר במשרד האוצר

 

חיסכון של 7 מיליארד שקל לקופת המדינה

 

לפי משרד האוצר, כ־40% מסך תקציב המדינה מיועד לשכר. כלומר מדובר על כ־160 מיליארד שקל מכספי המסים בכל שנה מיועדים לסעיף זה. כל חריגה ננסית, נניח, של 1% מהמותר בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם, משמעתה אובדן כספי ציבור בסך 1.6 מיליארד שקל שלא הולכים לחינוך, רווחה ובריאות.

 

לפי דו"ח אגף האכיפה והחקירות האחרון, כתוצאה מפעילותה של היחידה לחקירות שכר אומדן החיסכון המצטבר בעשור האחרון לקופת המדינה עומד על מעל 7 מיליארד שקל, כאשר בשלוש השנים האחרונות הושבו למעלה מ־72 מיליון שקלים בחזרה לתקציבי הגופים לרווחת הציבור. גם במקרה הזה החשיבות של היחידה היא בהרתעה ולכן מציינים שם כי ניכרת מגמת ירידה הן בהיקף חריגות השכר והן במספר הגופים החורגים.

 

פעילות יחידת החקירות, אותה ניהל יובל מכפש בעשור האחרון, הובילה לפתיחת 150 תיקים - כאשר ברובם המוחלט - הושגה הרשעה. בשנת 2019, יחידת החקירות הגישה תובענות, בין השאר, נגד מנהל אגף משאבי אנוש של המכללה האקדמית כנרת, של נשיא מכללה אקדמית גליל מערבי, נגד גזבר עיריית בית שאן, מנהל אגף משאבי אנוש של עיריית קריית מלאכי וחשב השכר של מועצה איזורית מג'אר.

x