$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

משרד האנרגיה מבטל תחנות כוח לטובת חשמל מהשמש

על פי התוכנית, בתוך 10 שנים 30% מהחשמל ייוצרו באמצעות אנרגיות מתחדשות. המהלך צפוי לחסוך למשק עד 8 מיליארד שקל בשנה ויביא להגדלת מכסות היצוא של הגז הטבעי. תעריף החשמל עלול להתייקר בטווח הקרוב כדי לממן את השינוי

ליאור גוטמן 06:5419.10.20

מסמך של משרד האנרגיה שהגיע לידי "כלכליסט" חושף: צריכת האנרגיה של המשק הישראלי תעבור בשנים הקרובות שינוי דרמטי הכולל אימוץ נרחב של אנרגיות מתחדשות.

לפי משרד האנרגיה, המהלך צפוי לחסוך למשק מיליארדי שקלים בשנה. עם זאת, בטווח הקצר חשבון החשמל צפוי להתייקר, כדי לממן את השינוי, אולם עלויות האנרגיה למשק בטווח הבינוני־ארוך אמורות להצטמצם.

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ על רקע שדה סולארי בערבה. צפויה התנגדות מצד יזמים של תחנות כוח שר האנרגיה יובל שטייניץ על רקע שדה סולארי בערבה. צפויה התנגדות מצד יזמים של תחנות כוח צילום: אוהד צויגנברג, רום כרמי

 

בעקבות המעבר לאנרגיות מתחדשות צפויה הגדלת יצוא הגז. על פי התוכנית, בתחילת 2021 המדינה תחשב את כמות הגז הדרושה למשק ותעלה את מכסת יצוא הגז (כיום מותר לייצא עד 40% מסך הגז). ההסבר הוא שאם המדינה אוסרת הקמת תחנות כוח, והמשק בדרך להישען על חשמל ירוק, אין למשק צורך בכל הגז שנמצא.

 

הפרטים מופיעים בהצעת מחליטים שתוגש לאישור הממשלה ואשר מקבעת מחדש את יעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. ההצעה כוללת שורת צעדים שצפויים לשנות את תמהיל הדלקים של המשק הישראלי עם דגש גדול יותר לייצור חשמל מהשמש על חשבון תחנות כוח המופעלות בגז טבעי.

 

חישובי המדינה מעלים שהתועלת של מעבר לאנרגיה ירוקה עשויה להגיע ל־8 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, תעריף החשמל עלול להתייקר ב־2% עד 3% בטווח של כמה שנים כדי לממן חלק מהתהליכים. במקביל, מכסת הגז שהמשק זקוק לה תשוקלל מחדש כבר בתחילת 2021, מה שיאפשר להגדיל את יצוא הגז.

 

היעד הלאומי החדש לייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יהיה 30% מהיקף ייצור החשמל עד שנת 2030. זאת, במקום היעד הקודם שעמד על כ־17%. מדובר ביעד שאפתני, לא מפני שהוא בלתי ניתן להשגה אלא מפני שעד היום המדינה פספסה את כל יעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות שהיא הציבה לעצמה. כך, למשל, נקבע יעד של 10% חשמל ירוק עד 2020, ואילו נכון להיום, היקף הייצור מאנרגיות מתחדשות הוא 9%-8% בלבד.

 

היעד החדש מורכב מייצור חשמל ממתקנים סולאריים וממתקני רוח, פעולה שתחייב שילוב זרועות שונות של הממשלה (משרדי האוצר, הגנת הסביבה, הפנים, החקלאות, רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון) להקמתם של מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת "בשטחים מבונים ודו־שימוש בקרקע" (כמו מאגרי מים) וכן הפצת מכרזים להקמת שדות סולאריים גדולים בנגב.

 

כדי לעודד יזמים תעניק הממשלה גיבוי פיננסי באמצעות קרן הלוואות "להתקנת מערכות אנרגיה מתחדשת ואגירה על מבנים". כמו כן, יזמים יקבלו פטור ממס שבח על הקמת מתקנים שיוקמו עד שנת 2025. בסוף 2023 תיבחן התוכנית וייקבעו יעדים חדשים לשנת 2040.

 

ההצעה היתה אמורה לעלות על שולחן הממשלה כבר אתמול, אולם ויכוחים של הרגע האחרון על הרף הראוי לייצור חשמל ירוק דחו את החלטה בנושא לשבוע הבא.

 

משמעות ההחלטה היא שהקמת תחנות כוח פרטיות תיעצר כמעט לחלוטין, פרט לארבע תוכניות שכבר אושרו בוועדות התכנון. חלק מהתוכניות אושרו רק לפני כחודשיים.

 

במשרד האנרגיה טוענים שעד לאמצע 2023 המשק זקוק רק לעוד 4,000 מגה־ואט של חשמל קונבנציונלי, ולכן לא יאושרו תוכניות חדשות למתקנים לייצור חשמל בגז טבעי ברמה הארצית, אלא רק אם מדובר בתוספת יחידות ייצור חדשות, שדרוג או שחלוף יחידות קיימות.

 

ההחלטה מעוררת כעס רב בקרב חברות יזמיות שתכננו בנייה של תחנות כוח חדשות, ובמשרד האנרגיה מעריכים שהלחץ לבטל את הסעיף ילך ויגבר.

 

כעת, יזמים שמתכננים להקים תחנות כוח חדשות ייאלצו לבחון את הנושא מחדש. מנגד, מי שקונה את תחנות הכוח של חברת החשמל מקבל אור ירוק להרחבת ייצור על בסיס התשתית הקיימת.

 

בטווח הקצר מדובר במכה לבעלים של מאגרי הגז מפני שחלק מהמכירות המקומיות שתוכננו הופכות ללא רלבנטיות.

 

כאמור, מכסת יצוא הגז צפויה לגדול. הגדלת יצוא הגז תיטיב עם בעלי המאגרים ועם המדינה, שבעצמה מקדמת שתי תוכניות להקמת מתקן יצוא גז נוזלי ולבניית צנרת הולכת גז לאירופה. מדובר בתוכניות שיושלמו לקראת סוף העשור, כאשר מימושן יחייב את את המדינה או בעלי המאגרים למצוא לקוחות חדשים בחו"ל ולהשקיע מיליארדי דולרים בבניית תשתיות יצוא חדשות כדי לממש את הפוטנציאל.

x