נתניהו חרד מהחרדים: הם לוחצים, הוא נכנע

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקבינט הקורונה נאלצו בסוף השבוע לקבל החלטות מקלות למגזר החרדי בעקבות לחצים פוליטיים של ראשי ש"ס ויהדות התורה.

ההכרזה על הסגר בערים האדומות (בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, ארבע שכונות חרדיות בירושלים ורכסים) הוארכה רק עד ליום רביעי הקרוב "כדי לעשות מאמצים נוספים להוריד את התחלואה ובכך להוציא אותן מרשימת הערים האדומות". הקבינט החליט גם לאפשר את פתיחת המעונות והגנים בערים האדומות בעקבות לחצים ובנימוק שהציבור לא יוכל לעמוד בסגירה.

בסוף השבוע דן הקבינט בפתיחת ענף האירועים והחתונות בניסיון למצוא פשרה: נתניהו דרש מתווה של עד 20 משתתפים באירוע, אבל יו"ר ש"ס אריה דרעי זעם, נטש במפגיע את ישיבת הקבינט ודרש אישור ל־200 משתתפים בקפסולות של 20. בנוסף, חרף איסור פתיחת הלימודים תלמודי התורה, הישיבות והאולפנות ייפתחו השבוע. מעניין לראות כיצד נתניהו יגיב לכך.

למד את הלקח מ־2003

היד המקלה של נתניהו למגזר החרדי נובעת מסיבות פוליטיות. הוא תלוי בהם, וזקוק לקולותיהם בכנסת של נציגי ש"ס ויהדות התורה במאבק ההישרדות שלו וכדי שיתמכו בעמדותיו בקשר להקדמת הבחירות. יתרה מכך, נתניהו זקוק ליהדות התורה ולש"ס כדי להקים את הקואליציה לאחר הבחירות שייערכו ב־2021, בתקווה להשיג 61 מנדטים ומעלה.

לפיכך, הוא מנסה לעזור להם בכל הקשור להגבלות הסגר. כשהתעמת איתם כשר אוצר ב־2003, קיצץ את הקצבאות ובהן קצבאות הילדים וקרא להם להשתלב בעבודה. זה לא נגמר טוב: הוא התרסק ב־2006 ל־12 מנדטים ועבר לאופוזיציה.

המפלגות החרדיות תופסות את נתניהו בגרון מפני שהן מחזיקות בתפקידי מפתח בממשלה ובכנסת ויכולות לטרפד לו את כל יוזמותיו. נתניהו זקוק לקולו של דרעי בקבינט הקורונה ובממשלה שבה יש לש"ס עוד שני שרים: יצחק כהן, שר במשרד האוצר, ויעקב אביטן, שר הדתות (שהפר את ההגבלות כשחיתן בשבוע שעבר זוג בחתונה שבה מספר המשתתפים עלה על המותר).

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) מחזיק באחת המשרות העוצמתיות בכנסת, במיוחד בתקופת הקורונה. הענקת ראשות הוועדה לראשונה לנציג של יהדות התורה מהווה את אחד ההישגים המרכזיים של המפלגה בעיקר לאור העובדה שהוועדה עוסקת בין היתר ביחסי דת ומדינה.

כוחה של ועדת החוקה

בעת הקמת הממשלה, במאי 2020, החרדים לא פיללו לעצמם עד כמה כוחה של המשרה הזו חזק. לאחר הסכסוך עם יו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא ביטון, שאפשרה את פתיחת חדרי הכושר והבריכות בניגוד לעמדת הממשלה, הועברו לוועדת החוקה הסמכויות המרכזיות לאישור תקנות להגבלות הקורונה.

בנימין נתניהו צילום מסך: לע"מ

אשר, שכיהן בעבר כראש עיריית בני ברק, כבר הודיע בסוף השבוע שלא יאשר את התקנות אם יוגבל מספר המשתתפים בחתונות ל־20. הוא הציע לאפשר 40 משתתפים באירוע, לא כולל אנשי הצוות באולמות. וכך, אם נתניהו חפץ באישור התקנות, עליו לבוא לקראתם של דרעי ואשר בסוגיית החתונות.

משרה חשובה נוספת בכנסת היא יו"ר ועדת הכספים שבה מכהן ח"כ משה גפני (יהדות התורה). נתניהו ושר האוצר ישראל כץ תלויים בגפני כי כל ההעברות התקציביות למימון תוכניות הסיוע הממשלתיות בתקופת הקורונה טעונות את הגושפנקה של גפני וחברי הוועדה. הוועדה גם מאשרת את תקציב המדינה כולו, שבינתיים נמצא במגירות האוצר. כשנתניהו רצה בקיץ האחרון לפזר את הכנסת, גפני הודיע שלא יאפשר זאת בטרם יוגדל תקציב הישיבות. הבחירות לא הוקדמו בסופו של דבר, אבל הישיבות קיבלו את התוספת התקציבית כאשר אושרה תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב 2020.

גפני יצא בחג הפסח האחרון נגד ההגבלות על בני ברק והאשים את הממשלה בהזנחת הציבור החרדי. בשבוע שעבר קרא להפסיק את כהונתו של הפרויקטור רוני גמזו, שממילא יפרוש בקרוב. "אצל גמזו לא קובע מספר החולים אלא קובע רק אם מדובר בחרדים. כל המאמצים שנעשו ושהורידו את מספר החולים בערים החרדיות ובשכונות החרדיות הביאו אותו לעשות תרגילים מספריים באישון ליל כדי להכניס את החרדים לסגר", אמר.

בסופו של דבר, הפרויקטור רנוי גמזו נתן בסוף השבוע הקלות לחרדים, כמו למשל אישור פתיחת מערכת החינוך לגילאי 6-0 גם בערים האדומות. ומה שלא עשה גמזו למען החרדים יעשה נתניהו כי עתידו הפוליטי תלוי בהם.