סקר: מחצית מהסטודנטים חוששים שלא ימצאו עבודה בתום הלימודים
עוד עולה מהסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים כי 75% נפגעו תעסוקתית ממשבר הקורונה, השכר הממוצע לסטודנט ירד ב-19% וההוצאה הממוצעת ב-10%; 13% נאלצו לעזוב דירות שכורות; יו"ר ההתאחדות: "רק החזקים שורדים"
48% - אחד מכל שני סטודנטים - חוששים מאוד לעתיד התעסוקתי שלהם ומעריכים שבעקבות משבר הקורונה יהיה להם קשה מאוד להשתלב בשוק העבודה. כך עולה מהסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים שמתפרסם זו השנה ה-11 ומוקדש למצבם בימי הקורונה.
- הלמ"ס: הסיכוי של צעיר מאשכול גבוה ללמוד באוניברסיטה כפול מזה שבאשכול נמוך
- ההערכות על זינוק במספר הסטודנטים היו מוקדמות: יגדל ב-2% בלבד
- קרן מלגות חדשה בסך 10 מיליון דולר תעניק לעשרות סטודנטים מישראל לימודים חינם בוורטון
אוניברסיטת תל אביב צילום: עמית שעל
הסקר נערך ע״י מכון "מאגר מוחות" והשתתפו בו כ-10,000 סטודנטים וסטודנטיות ממרבית מוסדות הלימוד בארץ. הם מילאו את השאלונים מחודש יולי ועד ערב ראש השנה, כלומר בתקופה שבה המשק היה פתוח ומצבם היה לכאורה טוב יותר.
הסקר מגלה פסימיות גדולה מאוד בקרב דור העתיד. כאמור, 48% חוששים מאוד לעתיד התעסוקתי שלהם ומעריכים שבעקבת משבר הקורונה יהיה להם קשה מאוד להשתלב בשוק העבודה. עוד 39% חוששים מעט אבל מעריכים שהמשבר יחלוף עד סיום לימודיהם.
ירידה ממוצעת של 750 שקל בשכר
בכלל המשק, האבטלה הביאה לעליה בשכר הממוצע בשל הוצאתם לחל"ת של העובדים עם המשכורות הנמוכות יותר. הסטודנטים נמנים ממילא עם מקבלי המשכורות הנמוכות ואצלם חלה דווקא ירידה של 750 שקל (19%) בשכר הממוצע מ-4,650 שקל בשנת 2019 ל-3,900 שקל בלבד ב-2020. הדבר מוסבר בפחות שעות עבודה וכן בפגיעה בתנאי העבודה עקב המעבר לעבודה מהבית.
ההוצאה הממוצעת לסטודנט ירדה ב-10% מ-5,480 שקל לחודש ל-4,930 שקל לחודש. ירידה של 19% נרשמה באופן טבעי בתחום הנסיעות שכן הלימודים, ולעתים גם העבודה, נערכים מרחוק. ירידה של 6% נרשמה בתחום הדיור וירידה דומה בתחום המזון.
עם זאת יש גם הפתעה: נרשמה ירידה קלה בשיעור הסטודנטים שלקחו הלוואות מ-29% ל-27%. אולם גובה ההלוואה הממוצעת עלה ב-27% מ-21,300 שקל ב-2019 ל-27,200 שקל השנה.
עוזבים את הדירות
13% מהסטודנטים, אחד מכל שבעה נאלצו לעזוב את הדיור ששכרו בגלל קושי כלכלי. עוד 11% מעריכים שיעשו זאת בקרוב כיוון שלא יוכלו לעמוד בשכר הדירה. רק 3% ביקשו וקיבלו הנחה בשכר הדירה. 13% ביקשו ונענו בסירוב. כאמור כל זה קרה טרם הסגר. סביר להניח שהמצב עכשיו גרוע יותר.
בסקר לא נשאלה שאלה ישירה על נשירה מהלימודים. 24% מהתלמידים ענו לשאלה באיזה תחום חסכו או יחסכו בטווח הקרוב ש"אבקש דחייה בשכר הלימוד או אפרוש מלימודיי". באופן טבעי שיעור המתקשים בתשלום שכר הלימוד גבוה במיוחד במכללות הפרטיות שבהן הוא גבוה מאוד – 32%, והוא נמוך יחסית באוניברסיטאות – 18%. רוב הסטודנטים הערבים, 52%, מדווחים על כוונה לבקש דחייה בתשלום שכר הלימוד או לפרוש מהלימודים לעומת 20% מהיהודים, כלומר פי 2.5.
מנהל מחלקת המחקר של התאחדות הסטודנטים גלעד טיש אומר שבעיניו 24% שענו שבכוותם לצמצם בהוצאות שכר הלימוד הם פוטנציאל הנשירה מסיבות כלכליות. בהודעת הנתונים שפרסמה בשבוע שעבר המועצה להשכלה גבוהה לא היה מידע על נשירה, כיוון שהמוסדות טוענים שלא הבחינו בבעיה חריגה. כך נמשך המצב בו סכנת הנשירה ברורה אבל אין כל נתונים ברורים לגביה.
יו"ר התאחדות הסטודנטים שלומי יחיאב אמר בתגובה ש"בהשכלה הגבוהה בישראל מתחילה להתפשט מגפה חברתית קשה, בה רק החזקים שורדים". לדבריו, "כישלון הממשלה בצמצום אבטלת הצעירים" הביא ל"תמונת מציאות עגומה בה הסטודנטים מאבדים את עבודתם ודירתם, לא עומדים בתשלומים ונושרים מהתואר. השנה אמנם נראית עלייה במספר הנרשמים ללימודים האקדמיים, אך אל לנו להתבלבל ממגמה זו. הסטודנטים שנפגעו כלכלית במשבר נשארים מאחור ואותם מחליפים כעת סטודנטים המגיעים עם גב כלכלי מבית הוריהם".
