בארץ

43% מהבטחות הסיוע של שר האוצר התפוגגו

מעל לחצי שנה אחרי שהבטיח ישראל כץ סיוע רק 80 מיליארד שקל הוזרמו למשק מתוך 141 מיליארד שקל. 50% בלבד מהתקציב לעצמאים ולעסקים מומש. המגזר השלישי לא קיבל שקל בפועל

עמרי מילמן 06:5713.10.20

יותר מחצי שנה מתחילת משבר הקורונה ועדיין קצב הביצוע של חבילת הסיוע הממשלתית מקרטע. כך עולה מדו”ח ביצוע התקציב שפרסם אתמול, בפעם האחרונה, החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו.

 

בעוד שעד לאחרונה הדגש העיקרי בדו”ח היה סוגיית הגירעון, המציאות החדשה שמה את הגירעון - שעוד יחזור להכות את כולנו - רק במקום השני. והעלתה למקום הראשון את מימוש הבטחות הממשלה בכל הנוגע לסיוע לציבור בעקבות משבר הקורונה. בין הצעדים בהם נוקטת הממשלה בעקבות המשבר נמצאות חבילות הסיוע. אך היקף הביצוע שלהן עומד על 57% בלבד, 80 מיליארד מתוך כ־141 מיליארד שקל.

 

 

 

מאחר וחלק ניכר מהסיוע ניתן בפרקי זמן קבועים, כמו דמי האבטלה או המענקים לעסקים ועצמאים, באוצר מציגים בחודשים האחרונים טבלה המפרטת את המכסה החודשית לעומת הביצוע החודשי, בשאיפה לצמצם את הנזק התדמיתי. מטבלה זו עולה כי ישנו פער של כ־15 מיליארד שקל בין ההוצאה התקציבית בפועל - כלומר כמה כסף יצא באופן ממשי על ידי המדינה ללא סיוע עקיף כמו הלוואות בערבות המדינה - לבין המכסה החודשית. 15 מיליארד שקל שהיו אמורים להגיע כבר לציבור לפי ההבטחות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ - ולא הגיעו בפועל.

 

שר האוצר ישראל כץ.  כספי הסיוע מתעכבים שר האוצר ישראל כץ. כספי הסיוע מתעכבים צילום: לע"מ

 

למרות זאת רק אתמול אמר נתניהו בכנסת כי יינתנו עוד מענקים. כזכור המענקים שחולקו לכלל הציבור ועלו במצטבר כ־10 מיליארד שקל זכו לביקורת רבה מצד בכירי האוצר ובנק ישראל. הדבר העמיק את הקרע בין כץ להנהלת משרדו שהסתיים בהתפטרות של הממונה על התקציבים ומנכ"לית המשרד.

 

בחינת חבילת הסיוע מעלה כי באופן אבסורדי, דווקא החלק שהוסף לחבילת הסיוע בניסיון לנפח אותה תדמיתית - האצת ופיתוח המשק, הוא הסעיף המוביל בתת הביצוע. אמנם מראש מדובר בסכום נמוך יחסית - 4.6 מיליארד שקל אבל גם מתוכם השתמשו ב־1.4 מיליארד שקל בלבד. 860 מיליון שקל שבינם לבין הקורונה קשר מקרי בהחלט הועברו למשרד התחבורה, אך בכל הנוגע לפרויקטים שאמורים לדחוף את ענף ההייטק, דיגיטציה של השירות הציבורי ושיפור הלמידה מרחוק ושיפור תשתיות נוספות - המדינה בקושי זזה והוציאה בין 10% ל־15% מהתקציב שהוקצה לכך.

 

הקרן כמו כוסות רוח למת

 

במקום השני, מהסוף נמצאת ההמשכיות העסקית, כלומר הסיוע לעסקים ולעצמאים בדרכים השונות - ממענקי השתתפות בהוצאות קבועות ועד הנחה בארנונה. שם המדינה הוציאה בפועל רק 50% ממה שהתחייבה (36.6 מיליארד שקל). הסעיף היעיל ביותר תחת הסיוע לעסקים הוא כמובן הזול ביותר עבורה והפשוט ביותר - הלוואות בערבות מדינה שהגיעו כבר להיקף של 17.6 מיליארד שקל. זה לא כולל את התוספת שכץ התחייב לגביה לפני מספר שבועות שאמורה להכפיל את הסכום. בעוד שהקרן המקורית נוצלה כמעט במלואה - הקרן לעסקים בסיכון מוגבר, שם הערבות הכוללת לקרן גבוהה יותר, פחות מצליחה. מתוך 4 מיליארד שקל, 32% בלבד נוצלו. מה שמעיד אולי על כך שהעיכוב הבולט בהקמת הקרן והתנאים שהיא מציעה הם לא יותר מכוסות רוח למת.

 

 

הכישלון הבולט ביותר הוא מענק עידוד החזרה מחל"ת עליו כץ התעקש למרות הביקורת הרבה גם על עצם המנגנון המטיב עם מעסיקים שנפטרו מעובדיהם ועם הביצוע בפועל שהיה רשלני ולא יעיל. התוצאה העגומה היא שרק 17% מהתקציב שהוקצה לכך שולם בפועל. לפי נתוני החשב הכללי מדובר בהוצאה של 593 מיליון שקל מתוך 3.4 מיליארד שקל. אולם אלו כמובן נתונים "מתוקנים". ההתחייבויות המקוריות של כץ בכל הראיונות ומסיבות העיתונאים שנתן באותה תקופה דיברו בכלל על 6 מיליארד שקל.

 

החלק בחבילת הסיוע המוקדש לביטחון סוציאלי מומש בצורה סבירה עד כה לפי נתוני החשב הכללי. מתוך 48 מיליארד שקל סך הכל 30.4 מיליארד שקל הועברו לציבור (63%). מדובר בתחום זה במנגנונים פשוטים יותר לתפעול, שבעיקרם מבוססים על דמי האבטלה של הביטוח הלאומי וסיוע סוציאלי לעצמאים דרך רשות המסים, שם הביצועים גבוהים יותר אך לא מלאים,מאחר ומדובר בתשלומים חודשיים או דו־חודשיים ועוד לא נגמרה השנה.

 

אולם לצד זאת אי אפשר להתעלם מהכישלון שבסיוע למגזר השלישי. לא רק שמדובר בסיוע נמוך של 230 מיליון שקל, שהגיע לאחר מסע תלאות וביקורת ציבורית ופרלמנטרית קשה, אלא שמתוך הסכום הכולל רק 132 מיליון שקל חולקו עד כה במסגרת התקשרויות והתחייבויות אך לא בפועל. לצד זאת סכומים נמוכים שנועדו לסייע לציבור שבמצוקה לצאת מהמשבר, כמו 275 מיליון שקל לתוכנית הכשרות מקצועיות - לא נוצלו כלל, זאת על רקע הניסיון של כץ להקים מטה צמוד אליו שיעסוק בהכשרות מקצועיות, למרות שהנושא לא קשור כלל לפעילות משרד האוצר.

המענה הבריאותי, כלומר התקציבים שניתנו למשרד הבריאות עבור הקורונה וליתר המשרדים כדי לסייע לאוכלוסיות בסיכון היה מקיף יותר. שם נרשם ביצוע של 75% מתוך 15.4 מיליארד שקל שהוקצו למשרדים. מה שכמובן מעלה סימני שאלה בנוגע לטענות כי מערכת הבריאות לא ערוכה להתמודד עם המשבר ועם יותר חולי קורונה ממה שהיתה ערוכה בתחילת המשבר.

 

החשב הכללי רוני חזקיהו משרד האוצר החשב הכללי רוני חזקיהו משרד האוצר צילום: דנה קופל

 

כספים מחולקים ללא מקור

 

כפי שנחשף באתר "כלכליסט" הגירעון זינק בחודש ספטמבר מ־8.1% ל9.1%. כאשר סך הגירעון מחודש ינואר ועד ספטמבר עמד על 102.4 מיליארד שקל, לעומת 31.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה. הזינוק בגירעון לא מפתיע את גורמי המקצוע, שכן כל קופסאות הקורונה המממנות את חבילות הסיוע שצפויות להגיע ל־125 מיליארד שקל אינן מגיעות עם מקור תקציבי, אלא ממומנות על ידי הגדלת הגירעון.

 

לצד העלייה החדה בהוצאות ישנה גם ירידה בהכנסות שמסבירה את הגירעון הגדל. סך ההכנסות מתחילת השנה היו נמוכות ב־9.9% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה ועמדו על 233.7 מיליארד שקל. כאשר מסתכלים רק על ההכנסות ממסים ללא הכנסות מביטוח לאומי ומאגרות (230.3 מיליארד שקל) מדובר בקיטון של 4% בלבד. עיקרי הקיטון נרשם בהכנסות ממסים עקיפים (6%) על רקע הירידה בצריכה וסגירת העסקים. הירידה במסים ישירים (מס הכנסה, מס חברות) עמדה על 2.2% בלבד, מה שעומד בהלימה אחת עם המחקרים של בנק ישראל והאוצר שדווקא עובדים עם שכר נמוך נשלחו לחל"ת ובעיקר עסקים קטנים ופחות רווחיים מתקשים להתמודד עם ההגבלות והעבודה מרחוק. הגירעון הגדל יחייב את שר האוצר וראש הממשלה, שבינתיים איבדו חלק ניכר מההנהלה הבכירה של משרד האוצר, לנהוג בזהירות יתרה בנוגע לחלוקת כספי הציבור.

x