שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

נתניהו והחרדים לקחו בשבי את הכלכלה

בחודשים הקרובים יקריבו רה"מ והחרדים את הכלכלה על מזבח האינטרסים שלהם; נתניהו ינסה לדחות את אישור תקציב 2021 למרות הצורך הדחוף באישורו, והחרדים יתנגדו ליציאה דיפרנציאלית מהסגר; התוצאה: כלכלה משותקת, עסקים שנותרים סגורים ללא הצדקה בריאותית, ותקציב שמתנהל לראשונה ובמשך שנתיים על אוטומט

צבי זרחיה ועמרי מילמן 06:5011.10.20

בשבועות הקרובים כשהמאבק הכלכלי של מאות אלפי עסקים קטנים ושכירים יגיע לשיאו, צפויים הפוליטיקאים, וראש הממשלה בנימין נתניהו והחרדים בראשם, להשתמש במיסוך עשן כבד כדי להסתיר את השיקולים הזרים שמנחים אותם בהחלטותיהם.  

מצד אחד, אזרחי מדינת ישראל המשוועים לחזור לשגרה כלכלית, גם אם אחראית ומדורגת, ומצד שני, ראש הממשלה והמפלגות החרדיות שמאינטרסים זרים מעוניינים לקחת את האזרחים בשבי כלכלי. כלי המשחק בהם יעשה שימוש כדי לייצר את מסך העשן הוא תקציב המדינה, הבחירות, ודרישה לשוויוניות בפתיחת הגבלות הקורונה. אלא שהמציאות שונה בתכלית.

 

לוחות הזמנים הפוליטיים, בהסכמת הליכוד וכחול לבן, קובעים שעד 23 בדצמבר צריך לאשר את התקציב לשנת 2020. זהו כמובן אישור עקר, חסר משמעות ברמה הכלכלית שכן כל השינויים אושרו בדרכים עקלקלות אחרות ללא תקציב מסודר. המשמעות היחידה שיש לאישור הזה היא פוליטית.

 

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. משחק עם לוח הזמנים לצרכיו ראש הממשלה בנימין נתניהו. משחק עם לוח הזמנים לצרכיו צילום מסך: לע"מ

 

התקהלות חרדים בבני ברק התקהלות חרדים בבני ברק צילום: שאול גולן

 

אם עד ל־23 לדצמבר לא מאושר התקציב הכנסת מתפזרת באופן אוטומטי והמדינה הולכת לבחירות. התפזרות הכנסת בדצמבר ובחירות במרץ כשברקע הקורונה נכנסת לחורף והמשבר הכלכלי בשיאו הן לא אופציה טובה עבור נתניהו. בני גנץ מזהה את זה ומציב תנאי שיש לאשר באותה עת, לקראת סוף דצמבר 2020, גם את תקציב 2021.

 

אלא שגרירת הרגליים בעניין הכנת תקציב 2021 על ידי שר האוצר ישראל כץ ומשרדו נועדה בדיוק כדי לעכב את אישור התקציב לשנה הבאה - אולי השנה הכלכלית החשובה ביותר כדי להוציא את ישראל ממשבר הקורונה. והמשמעות היא הרסנית.

 

עיכוב כזה קונה לנתניהו עוד זמן בהחלטה האם ללכת לבחירות. הטענה עליה נסמך העיכוב היא כי כעת מאוחר מדי ולא ניתן יהיה לעבור את כל הפרוצדורות הנדרשות לאישור תקציב עד לסוף השנה הנוכחית.

שר האוצר מציע את אמצע חודש פברואר או תחילת חודש מרץ כתאריך לאישורו של התקציב. אלא שבחינת העובדות לאשורן מראה שברמה הפרקטית מהלך להקדמה הוא אפשרי. אם רק היה מי שירצה בכך ושהשיקולים הכלכליים יהיו אלו שינחו אותו.

 

לטענת כץ משרדו צריך 60 יום עד שיוגש התקציב לממשלה. מספר גורמים ממשלתיים ששוחחו עם "כלכליסט" הביעו גיחוך על לוח הזמנים שהציג כץ. שכן אגף התקציבים הרי כבר החל לעבוד על התקציב בפועל.

 

השלב הראשון, המכונה דפי מעבר, כולל את הטייסים האוטומטים של התחייבויות משרדי הממשלה, ונעשה באופן שוטף מאז 2015. השלב השני הוא לקבל החלטה על המסגרות על ידי שר האוצר ולאחר מכן על ידי ראש הממשלה. זאת לאור תחזית הצמיחה וההכנסות שאמורה להיעשות על ידי הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג. תחזית כזו נמסרת בערך אחת לשבוע בתקופה הזו.

 

אפשר לאשר כבר בדצמבר

 

מאחר ומשבר הקורונה רחוק מלהיות מאחורינו, ההערכות הן שלפחות ברמה הפיסקלית שנת 2021 תהיה תוצאתית. למה הכוונה? בצד ההכנסות לא יהיו העלאות מסים או ביטול פטורים, ובצד ההוצאות לא יהיו קיצוצים, כך גם על פי שר האוצר עצמו. משמעות הדבר היא שאפילו לא תהיה שאיפה להתכנס ליעד הגירעון שכרגע עומד על 2% אך בוודאי יעלה. גמישות ביעד הגירעון תהפוך כמובן את עבודת האוצר אפילו לקלה עוד יותר. גורמים המעורים בהליך הכנת תקציב המדינה סבורים כי אם כץ היה רוצה, היה ניתן להציג לנתניהו תקציב כבר ביום רביעי הקרוב ולהעלות את התקציב לאישור הממשלה כבר בעוד שבוע. גורמים מעט יותר סקפטיים או זהירים דיברו על תקופה של שבועיים עד שלושה. אף אחד מהגורמים המקצועיים עימם שוחח "כלכליסט" לא סבור שחודשיים הוא פרק זמן סביר.

 

כץ מציין כי דרושים 30 יום לאחר אישור הממשלה להכנת התקציב עד הנחתו על שולחן הכנסת. אז באמת נדרשת עבודה של הכנת החומרים לוועדת השרים לחקיקה ומול משרד המשפטים. משך זמן שיכול לקחת גם 3 שבועות אם מתעקשים, השאלה אם מתעקשים.

 

לאחר מכן כץ מבקש להקצות לכנסת 60 יום לדיונים ולהשלמת החקיקה. אפשר להתבלבל לרגע ולחשוב ששר האוצר הוא מגינה של הדמוקרטיה, אשר דואג למעמדה של הכנסת ולמעמדה של ועדת הכספים.

 

אלא שזה אותו שר אוצר שנתן מופע אימים בוועדת הכספים בו לא איפשר לבצע שום שינוי בתוכנית שלו, ואותו שר אוצר שהתבטא בחדרים סגורים בחריפות נגד ועדת הכספים וציין כי אין סיכוי שיקדם מהלכים שמצריכים את אישורה. זאת עוד בתקופה שניתן היה לנצל את חקיקת החירום כדי לעקוף את את אישור הכנסת.

 

למעשה גם את התקופה הזו אפשר לקצר אם צריך לתקופה של חודש. דוגמה טובה לכך היתה למשל בשנת 2013. באותה השנה התקציב לשנתיים הבאות אושר באמצע מאי והכנסת אישרה את התקציב בסוף יולי. כלומר במקום 3 חודשים מהאישור בממשלה ועד לאישור הכנסת - רק חודשיים וחצי.

 

המכה הצפויה בלי תקציב

 

גרירת הרגליים לאישור תקציב בחודש מרץ רומזת על הכוונה של נתניהו שוב להרוויח זמן. לקראת מרץ יתגלו "חילוקי דעות כלכליים" או ספין פוליטי אחר, התקציב לא יאושר וישראל תלך לבחירות. המשמעות היא שהבחירות יערכו בסוף יוני, הממשלה החדשה תוקם בסוף אוגוסט ותקציב 2021 יאושר רק בסוף דצמבר 2021.

 

עריכת בחירות בשנת 2021 שכנראה היא ודאית, בטרם אישורו של התקציב, תגרום לכך שבמשך שנתיים - 2020 ו־2021 - ובעיצומו של משבר הקורונה המדינה מתנהלת בלא תקציב מאושר. מצב שכזה דומה לכלכלה הנמצאת בסערה הגדולה ביותר שפקדה אותה בעשורים האחרונים בלי תוכנית, בלי סדר, ללא הנהגה. את המחיר ישלמו האזרחים, העובדים, בעלי העסקים שיסבלו מאי ודאות ומתקציבים שלא יועברו למקומות הזקוקים להם כמו אוויר לנשימה.

 

הנה המספרים: על פי החוק הקיים התקציב ההמשכי של שנת 2021 יהיה חייב להיגזר מהתקציב האחרון שאושר - כלומר תקציב 2019 שעמד על 397 מיליארד שקל. הפער השנה בין התקציב ההמשכי למה שהיה אמור להתקבל עם אישור התקציב עומד על 12 מיליארד שקל. בתוספת מדד המחירים התקציב ההמשכי עמד על 400 מיליארד שקל בעוד שמסגרת התקציב לשנה הנוכחית היא 412 מיליארד שקל.

 

המצב רק מחמיר בשנה הבאה. שני אירועים חריגים מצטלבים לראשונה בהיסטוריה של המדינה ויוצרים פער אדיר של לפחות 26 מיליארד שקל בין התקציב שאמור להיות לממשלה לזה שיהיה בפועל. בפעם הראשונה בהיסטוריה תיכנס המדינה לתקציב המשכי שנגרר שנתיים ודווקא באירוע המצער הזה, ההצמדה למדד המחירים לא מסייעת לתקציב, שכן האינפלציה (נכון לחודש אוגוסט) עומדת על מינוס 0.8%. כלומר התקציב אמור להיות, תיאורטית, נמוך אפילו מ־400 מיליארד השקל שנקבעו השנה.

 

האינטרס החרדי מרחף מעל

 

מעל לכל הפוליטיקה הקטנה ואחיזת העיניים המרחפת מעל לדיוני התקציב נמצא האינטרס החרדי. בשבוע הקרוב ייגבר הדיון האם לפתוח את המשק ובאיזה צורה. אין חולק כי פתיחה דיפרנציאלית של אזורים ירוקים נעדרי תחלואה היא אפשרית. יישובים אדומים, חלקם הגדול חרדים, יידרשו לסגר ממושך יותר. זו דרך המלך בריאותית וכלכלית המקובלת על רוב אנשי המקצוע. אלא שכאן נכנסת לפעולה הפוליטיקה שאינה משרתת את הרוב. החרדים לא רוצים במודל הדיפרנציאלי שמחליש אותם פוליטית מול הקהלים שלהם. נתניהו, תלוי בחרדים פוליטית - בלעדיהם אין לו זכות קיום. התוצאה, כמו בתקציב צפויה להיות זהה: שבי כלכלי של רוב אזרחי ישראל כדי לשמר את ההישרדות הפוליטית של נתניהו והחרדים.

x