שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרשנות

גם הקורונה של הרב קנייבסקי לא תגרום לחרדים לציית להנחיות

מחלתו של מנהיג הזרם הליטאי, שהותיר את הישיבות פתוחות, לא צפויה לשנות את מדיניות המרי האזרחי בקרב החרדים או להביא לגל יציאה לשאלה. לעומת זאת, מערכת היחסים בין החרדים למדינת ישראל הולכת ונפרמת

שחר אילן 08:0004.10.20

מי שמצפה למשבר אמונה ולגל יציאה לשאלה בעקבות העובדה שהמנהיג החרדי הרב חיים קנייבסקי חלה בקורונה, עתיד להתאכזב. המגזר החרדי מחוזק בטבעות חברתיות, כלכליות וארגוניות. האמונה היא רק היבט אחד שלו, ולא בהכרח החשוב ביותר. גם המרי האזרחי של הקהילה החרדית נגד תקנות הקורונה לא צפוי להיפסק. לעומת זאת מה שהולך ונפרם ככל שמתפשטת הקורונה אלה היחסים בין החרדים למדינה. ביום שאחרי נתניהו, כשהם כבר לא יהיו חיוניים לקואליציה, סביר שישלמו את המחיר. 

בציבור החרדי שררה בשבועות האחרונים תחושת חסינות חזקה. הם חשו שהקורונה לא באמת יכולה לפגוע בהם כי הם ציבור צעיר. זה בא לידי ביטוי בתופעות קיצוניות כמו הדבקה מרצון בישיבות, וגם כדי להיכנס למלוניות קורונה שנתפסו אצל חלקים מסוימים בציבור החרדי כהזדמנות לנופש על חשבון המדינה. 

שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן. מאות מחסידי גור נדבקו בקורונה שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן. מאות מחסידי גור נדבקו בקורונה צילום: יואב דודקביץ

 

הרב חיים קנייבסקי והתור ליד ביתו כדי לקבל ברכה לפני ראש השנה. גם בבחירות הבאות ברכות מרבנים ימלאו תפקיד הרב חיים קנייבסקי והתור ליד ביתו כדי לקבל ברכה לפני ראש השנה. גם בבחירות הבאות ברכות מרבנים ימלאו תפקיד צילום: שלומי כהן

 

אין ספק שתחושת החסינות הזו נפגעה בסוף השבוע כשנודע שהמנהיג מספר 1 של הציבור החרדי, הרב קנייבסקי, חלה. הרב קנייבסקי הוא האיש שחילק ברכות שנועדו לחסן מפני הידבקות בקורונה ואם הוא לא חסין, איש לא חסין. אבל קנייבסקי הוא גם האיש שהורה פעמיים למוסדות החינוך החרדיים להתעלם מסגירת מערכת החינוך ולהמשיך לפעול.

 

בשבועות האחרונים נדבקו כמה מנהיגים חרדים בקורונה, האדמו"רים מקרלין, פיטסבורג, צאנז וקרטשניף. אף אחד מהם אינו משפיע כמו הרב קנייבסקי. אבל מי שמצפה שעכשיו הרבנים החרדים יפסיקו לקיים אירועים המוניים או יסגרו את הישיבות, יכול לשכוח מזה. במקרה הטוב יותר, יהיו יותר חרדים שיבינו שהזקנים באמת יכולים להיפגע וייזהרו יותר בקרבתם.

 

בציבור החילוני זוכרים בעקר את ההוראות של הרב קנייבסקי במרץ ובספטמבר לא לסגור את תלמודי התורה והישיבות. אבל בציבור החרדי זוכרים לא פחות את ההבטחה שלו במערכת הבחירות שמי שיצביע ג' (יהדות התורה), יזכה לשמירה מהקורונה. הכל כמובן כפוף לשאלה אם אלו באמת עמדותיו של הרב קנייבסקי בן ה־92, או שמא נכדיו מחלצים ממנו את האמירות הללו. בסוף השבוע שורשרו ברשתות החברתיות בדיחות על כך שהרב קנייבסקי לא הצביע ג'. אבל זה לא ימנע מהחרדים להתייחס ברצינות לברכות של רבנים גם בבחירות הבאות.

 

שלושה זרמים מרכזיים יש במרי החרדי נגד הקורונה. הקיצוניים הם הפלג הירושלמי ופלג העדה החרדית, שפשוט המשיכו את אורח חייהם תוך התעלמות מהוראות הממשלה. השני הוא הפלג החסידי שאורח החיים שלו מבוסס על אינספור אירועים קהילתיים המוניים בייחוד בחגים, וחסידויות רבות המשיכו לקיים אותם.

 

מי שמזוהה במיוחד עם אי הציות זו חסידות בעלז שהתעלמה מההנחיות בחתונת נכדו של האדמו"ר. אבל אלו היו דווקא מאות מחסידי גור, שאותה שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, שחלו לאחר שהגיעו לחגוג עם האדמו"ר שלהם את ראש השנה. הזרם השלישי הוא הפלג הליטאי, שמנהיגים הרבנים קנייבסקי וגרשום אדלשטיין, שהשאיר בסגר האחרון את תלמודי התורה והישיבות פתוחים.

 

אפשר לומר שכל פלג צפצף על תקנות הקורונה בגלל מה שחשוב לו, הקיצוניים בגלל ההתנגדות לממשלה, החסידים בגלל הקהילה והקשר עם הרבי, והליטאים בגלל לימוד התורה. לצורך הצפצוף הארוך הזה השתמש הציבור החרדי בתירוצים שונים, מחסינות עדר ששימשה כהסבר להדבקה מרצון ועד ההתקהלויות בבלפור.

 

מה יותר מסוכן: קורונה או ביטול לימודים בישיבות?

 

משבר הקורונה הבליט מאוד את משבר המנהיגות של הציבור החרדי, שהוא חמור כמעט כמו זה של מדינת ישראל. זה לא רק שכל פלג קיבל החלטות לעצמו. אפילו בתוך הזרם הליטאי היתה מחלוקת בין הרב קנייבסקי שדגל בהמשך לימוד התורה בישיבות ובתלמודי התורה במחיר הפרת ההוראות, לרב אדלשטיין שהתנגד לכך לפחות חלק מהזמן. אלא שהתוצאות של הסגר הראשון - בחורי הישיבה שמסתובבים ברחוב במספרים גדולים - הוכיחו כנראה גם לרב אדלשטיין שאובדן הפיקוח על הנוער חמור מכל קורונה.

 

מי שמצפה למשבר באמונה שיגרום לגל של נטישת הדת בעקבות מחלת הרב קנייבסקי יתאכזב. זה לא רק שחרדיות היא יותר השתייכות סוציולוגית מאשר דתית — זה גם שהחברה החילונית נתפסת כחברה שהולכת ונחלשת ולכן אינה מושכת. יש להוסיף לכך את העובדה שלמשפחה חרדית קשה מאוד להתפרנס בחברה מודרנית. כמובן שפטירת רבנים חשובים בשל הקורונה עשויה להעלות שאלות, אבל היא לא תערער את החברה החרדית.

 

מייסד ארגון הסיוע ליוצאים לשאלה "ובחרת", מאיר נאור, אומר ש"החלום על ישראליזציה של החרדים מתנפץ. אני תמיד טענתי שזו חרדיזציה של המדינה ולא ישראליזציה של החרדים". עכשיו, הציבור הישראלי נדהם לגלות שבשעת חירום, לא רק הפלגים החרדיים הקיצוניים אינם נענים להוראות המדינה אלא גם הזרמים שמיוצגים בממשלה. בעידן שאחרי נתניהו, הקרע הזה עלול להותיר את החרדים לפחות קדנציה אחת מחוץ לממשלה.

 

"בגלל הממשלה, החרדים לא מרגישים חלק מהאירוע"

 

המו"ל של העיתון החרדי "משפחה", אלי פלי, רואה את הדברים אחרת לגמרי. לדבריו, לממשלת ישראל יש מנהג לקבל החלטות ברמה הארצית בלי לקחת בחשבון את החרדים. הוא אומר שמשבר הקורונה הוכיח כמה זה לא עובד. כך לדבריו ההחלטה לעבור ללמידה מרחוק התקבלה בלי להביא בחשבון שלרוב החרדים אין מחשבים והם גם לא רוצים להכניס אותם הביתה.

 

"התקווה שלי היא שעכשיו יתחילו להתחשב בהיבטים החרדיים", הוא אומר. כך למשל הוא מסביר שבמקום להשתמש בפיקוד העורף בביצוע סגרים באזורים חרדיים היה אפשר לחבר אותם למאבק בקורונה באמצעות השימוש בארגוני מתנדבים כמו הצלה וזק"א. "במצב הנוכחי החרדים מרגישים שהם לא חלק מהאירוע".

 

x