שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרסום ראשון

גנץ לנתניהו: התערב במשבר הגדלות הרמטכ"ל לפנסיות של אנשי קבע היוצאים לגמלאות

שר הביטחון פנה לראש הממשלה בבקשה להתערב בסוגיה. הפרקליטות תגיש היום בקשת דחייה לארבעה חודשים - נוסף על השתיים שכבר ניתנו - במתן מענה לעתירה שהוגשה לבג"ץ בטענה שההגדלות אינן חוקיות

עמרי מילמן 10:5230.09.20

היום צפויה הפרקליטות לבקש דחייה נוספת לתשובה שהיא אמורה להגיש לבג"ץ, בעקבות העתירה שהוגשה נגד צה"ל ומשרד האוצר בנוגע להגדלות הרמטכ"ל, בטענה שאלה אינן חוקיות.

 

 

צה"ל מעניק את הגדלות הרמטכ"ל באופן גורף כמעט לכל אנשי הקבע הפורשים לגמלאות, ואלה מגדילות בפועל באחוזים רבים את קצבת הפנסיה שלהם. בעתירה שהוגשה בספטמבר 2019 בידי עמותת צדק פיננסי, באמצעות עוה"ד מיקה שיינוק-קרטן ונילי אבן חן, נטען כי מדובר בהתנהלות לא חוקית של צה"ל, שכן החלטת הממשלה משנות ה-60, שהסדירה את הגדלות הרמטכ"ל, התכוונה להגדלות הניתנות באופן פרטני.

 

הרמטכ"ל אביב כוכבי. ההגדלות ניתנות על בסיס החלטת ממשלה משנות ה-60 הרמטכ"ל אביב כוכבי. ההגדלות ניתנות על בסיס החלטת ממשלה משנות ה-60 צילום: U.S. Navy שאול גולן

 

אף שהעתירה הוגשה לפני שנה, המדינה טרם השיבה מה עמדתה בנושא, לאור המחלוקת המהותית בין משרד האוצר לצה"ל. גם באוצר סבורים כי מדובר בהתנהלות לא חוקית מצד הצבא, ודורשים לבטל את ההגדלות באופן מיידי. בצה"ל סבורים כי גם אם ההסתכמות על החלטת הממשלה הישנה אינה חוקית, אפשר להסדיר את העניין בחקיקה חדשה.

 

לאחר שגורמי המקצוע לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם, אמור היה שר הביטחון בני גנץ להיפגש עם שר האוצר ישראל כץ בתחילת החודש, אולם הפגישה לא התקיימה.

 

בעקבות המחלוקת, ביקש כעת גנץ מנתניהו להתערב בנושא, ולבקש שהפרקליטות תגיש דחייה נוספת, הפעם של ארבעה חודשים - אחרי דחייה שניתנה במאי ודחייה שניתנה בתחילת החודש - וזאת במטרה להסדיר את הנושא הנפיץ בתוך הממשלה.

 

בתגובה לבקשת הדחייה הקודמת ציינו העותרות כי "לאור הדחיות החוזרות ונשנות בגיבוש עמדה כלשהי מטעם המדינה, נדמה כי המדינה גמרה אומר לא להביע כל עמדה ולא להכריע בסוגיה, לטובת הקופה של כלל הציבור. יש מי שמרוויחים מ'מריחת הזמן' ומהיעדרה של עמדה - אלה המרוויחים אינם הציבור הרחב, שהקופה הציבורית שייכת לו".

 

עוד הוסיפו העותרות כי "חשוב להזכיר, וביתר שאת בימים אלה, כי עסקינן בעתירה המבקשת לעצור הוצאת כ-1.3 מיליארד שקלים בכל שנה (!!) מקופת המדינה, המשולמים בניגוד להוראות החוק; בחישוב גס, תשלום של 'מס' בגובה ממוצע של למעלה מ-50 שקל כל חודש (650 שקל בשנה) לכל משפחה במדינת ישראל, בכדי לממן את התשלום על ההגדלות; המשמעות הכלכלית של הדחיות בהגשת עמדת המדינה ובהתקדמות לפתרון הסוגיה, היא שבכל יום ייגרע סכום של 3.5 מיליוני שקלים מהקופה הציבורית".

 

דוח החשב הכללי לשנת 2019, שפורסם לפני שבועיים, חשף כי מחצית מגמלאי מערכת הביטחון זכאים לקצבת פנסיה הגבוהה מ-12.6 אלף שקל, רק רבע מהגמלאים מקבלים פחות מ-8.5 אלף שקל, ורבע ממקבלי הפנסיה מרוויחים מעל 17.4 אלף שקל. לפי נתוני 2018 (העדכניים ביותר), הגדלות הרמטכ"ל הוסיפו בממוצע 9.5% לקצבה. הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט קבע כי ההגדלות שהגיעו ל-19% מהשכר לפני הפרישה יוגבלו לעד 10%, אולם זה ייכנס לתוקף רק בעוד כמה שנים.

 

 

במאי האחרון פרסם מבקר המדינה כי לא נעשה דבר בנוגע להגדלות הרמטכ"ל עד כה, אף שהסוגיה עלתה בדו"ח המבקר כבר ב-2016, ואף שלפי טענת האוצר החלטת הממשלה שעליה מתבסס צה"ל בחלוקת הגדלות הרמטכ"ל אינה מאפשרת זאת בפועל מבחינה חוקית, שכן היא דיברה על הגדלות פרטניות ואילו בפועל צה"ל מגדיל את קצבאות הפנסיה באמצעות מנגנון זה ל-98% מאנשי הקבע הפורשים לגמלאות מהצבא.

x