$
בארץ

למה נתניהו כולא אותנו בארץ?

בחסות הקורונה מופקעות זכויות אדם רבות: חופש העיסוק, התנועה וההפגנה ועכשיו גם הזכות לצאת מישראל. במשרד המשפטים אומרים שהרעיון נשאב מהעולם ונועד למנוע יבוא ויצוא קורונה, אבל לא יודעים לומר כמה מדינות נוספות נקטו במהלך דומה

משה גורלי 07:0830.09.20

הקורונה הטילה סגר על הדמוקרטיה ועל אזרחי מדינת ישראל. בחסותה מגבילה הממשלה שורה של זכויות אדם, חלקן מנויות בחוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. מהזכות להפגין ועד הזכות לצאת מישראל, שהיא סוג של כליאה. חוק הקורונה מאפשר לממשלה לכלוא אותנו גם בבתינו וגם בארצנו. בינתיים לא נכלאנו בבית, והחבל שקושר אותנו הוארך לקילומטר שממנו אסור לנו לחרוג - לא להפגנות בבלפור ולא לנתב"ג, כדי להימלט מכאן ולהירגע.

 

 

 

 

1. המשפט הישראלי הוא משפט של איזונים – כל זכות ניתנת להגבלה בשלושה תנאים – בחוק, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. כשבג"ץ בוחן חוקים שפוגעים בזכויות הוא נדרש לתכלית הפגיעה ולמידתיות האמצעי הפוגע. במשבר הקורונה, נמנע בג"ץ מלהתערב בהגבלות הממשלתיות. בטענה שההליכים לא מוצו והעתירה מוקדמת מדי, או בגלל שקשה יותר לתקוף הגבלה שעוגנה בחוק, או בגלל שקצרה ידם של השופטים מלבחון החלטות מקצועיות שקיבלה הממשלה ומומחיה. וחוץ מזה, לשופטים אסור להניח שראש הממשלה משרבב שיקולים אישיים להחלטותיו. למשל במניעת ההפגנות, או בוויתורים לחרדים. שיקולים שנוגעים להיחלצות מצרותיו המשפטיות, להישרדותו הפוליטית, לתחזוק תדמיתו הקורסת.

 

לפיכך, לעת הזו, חדל בג"ץ מלהיות שחקן אפקטיבי בשיח זכויות האדם בישראל. לכל היותר, כפי שהיה בפרשת איכוני השב"כ, הוא יכול להתעקש על הסדרת נושא בחקיקה. כלומר, להגיד לממשלה שהפקעת הזכות לפרטיות שמנויה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חייבת להיות מעוגנת בחוק של הכנסת, או לפחות באישור ועדת חוץ וביטחון. וכשבג"ץ בחוץ, נשארנו עם הממשלה והכנסת.

 

 

בנימין נתניהו אתמול בפייסבוק בנימין נתניהו אתמול בפייסבוק צילום מסך: פייסבוק

 

2. והנה, הממשלה אוסרת בסגר הנוכחי על יציאתם של ישראלים שרכשו את כרטיס הטיסה שלהם אחרי ה־25 בספטמבר ב־14:00. מנכ"ל משרד התחבורה רשאי לאשר חריגים אם "נמצא לדעתו כי צורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד מצדיק זאת". כלומר לא לנסיעות עסקיות או נסיעות נופש. והשאלה היא למה? חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן במפורש על זכות היציאה והכניסה לישראל: "כל אדם חופשי לצאת מישראל. כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל". האם יש למשרד הבריאות תשתית עובדתית שמצדיקה מגבלה על הזכות הזו? אנחנו מדינה אדומה ואפילו אדומה לוהטת. היציאה למרחב של קילומטר מהבית תוך התגודדות עם שכנים שלרוב אינם עוטים מסיכה היא מסוכנת יותר מטיסה למדינה שאדומה פחות מאתנו. במיוחד כשלטיסה יוצאים לאחר בדיקה ששוללת קורונה וחוזרים ברוב המקרים לבידוד של 14 יום.

 

 

נתב"ג ריק נתב"ג ריק צילום: ענר גרין

 

ולכן השאלה היא האם ישראל דואגת לעולם, ולכן היא מבקשת למנוע יצוא של קורונה, או שהיא דואגת לעצמה ומבקשת למנוע מהישראלים החוזרים לייבא קורונה. בכלכלה קוראים לזה מאזן מסחרי – ההפרש בין ערך היצוא לערך היבוא. והשאלה במונחים משפטיים היא האם ההגבלה הזו היא מידתית? האם יש תשתית עובדתית־מקצועית שמצדיקה הגבלת זכות יסוד מפורשת? האם אנו המדינה היחידה בעולם, מלבד צפון קוריאה, שכולאת את אזרחיה? גורם במשרד המשפטים השיב שלמיטב ידיעתו, ולאחר בדיקה מול משרד הבריאות, לא נערכה בדיקה השוואתית לעולם בשאלה זו. ההיגיון נלקח מהגבלת הטיסות בכל העולם כחלק מהרציונל של סגר - של מניעת יבוא ויצוא של קורונה.

 

3. ב"מאזן המסחרי" הזה בולט מקומם של החרדים. גם בצד של היצוא וגם בצד של היבוא. פרויקטור הקורונה רוני גמזו, סמוך לכניסתו לתפקיד, ביקש להוריד את מכסות היצוא כששלח מכתב לנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, שיעצור את הטיסות ההמוניות מישראל לאומן בחגים. הפנייה הזו הקפיצה מזעם את ראשי המפלגות החרדיות, ובעקבותיהם את נתניהו שזעם גם הוא, אבל לא בגלל שגמזו ביקש להפר את זכותם החוקתית של המתפללים לצאת מישראל. וגם לא חרדת הפצת הקורונה בקרב הגויים עוררה את נתניהו. היה זה רק האינטרס הפוליטי מול שותפיו הקואליציוניים. ואכן, גמזו כאותו תלמיד חכם ששכח את תלמודו, התורה לא נסתלקה ממנו, הבינה הוחדרה לראשו ובהמשך אישר ל־12 אלף בני ישיבות מארה"ב לנחות בנתב"ג, ולא מדובר באזרחי ישראל שחובה להכניסם לפי חוק היסוד. גמזו חתם אז את כתב כניעתו במילים הבאות: "בתקופה מורכבת זו יש לאזן בין שמירה על בריאות הציבור לבין שמירה על הערכים של המדינה והקשר עם יהדות העולם". הלו, מינו אותך להיאבק בקורונה, ולדאוג שהמאבק הזה לא יהרוס את הכלכלה. זה מספיק, עזוב עכשיו את הקשר עם יהדות העולם.

 

4. אתמול השלימה ועדת החוקה את החוק לבלימת ההפגנות, מהלך שלגביו נחלק הציבור. בין אלה שלא מאמינים במניעיו של ראש הממשלה, לבין המאמינים שיש כאן בכל זאת תרומה להדברת הנגיף. וגם בין המומחים נשמעו דעות סותרות – פרופ' גבי ברבש אמר שיש כבר מחקרים בארה"ב שמאשרים את הסיכון בהפגנות, לעומת אחרים שטוענים שאין ממצאים כאלה בהפגנות בשטח פתוח תוך שמירת הכללים. והחשש הוא גם ובעיקר מהתקדים שנוצר – מאישורה המתמשך של ההגבלה בממשלה ובוועדת חוקה, בעצירת המומנטום והמתת המחאה שצברה תנופה. המהלך של אתמול הרג גם את הפגנת המכוניות שאין בה לחלוטין סכנת הדבקה. מעתה ניתן לעצור במחסום מכוניות שחרגו מעבר לקילומטר ממקום החניה הביתית. יש להניח שיוגשו בג"צים על הגבלת ההפגנות ולבג"ץ תינתן עוד הזדמנות לשוב וליטול חלק במאבק על זכויות האדם בישראל. ואולי תבוג"ץ גם ההחלטה לסגור את הישראלים בבית ולמנוע מהם את הדיוטי פרי של נתב"ג. נדמה שנתניהו יעדיף את הישראלים בדרך לנתב"ג מאשר בדרך לבלפור.
x