$
בארץ

רשימת 30 החברות המזהמות: כך חושב מדד התרומה-סביבה

הרשימה מבוססת על "מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה – דירוג חברות התעשייה הציבוריות והממשלתיות בישראל – לשנת 2018". זהו המדד האחרון שפורסם. בעיה מרכזית בחישוב היא שהחברות מדווחות בנוסף לתרומות גם על פעילות התנדבותית של עובדים

תומר גנון 07:1629.09.20
מדד התרומה־סביבה שחישב כלכליסט ניסה לבחון כמה כסף החזירו החברות המזהמות כתרומות לציבור ביחס למקובל בעולם. רשימת 30 החברות המזהמות ביותר מבוססת על "מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה – דירוג חברות התעשייה הציבוריות והממשלתיות בישראל – לשנת 2018". זהו המדד האחרון שפורסם (יולי 2020).

 

בדו"חות רווח והפסד לשנים 2019-2018 של אותן חברות נבדק הדיווח על כל התרומות. לא כל החברות מדווחות על תרומות בדו"ח הכספי. היכן שלא דווח נאספו נתונים משלימים מדו"ח האחריות התאגידית אם פורסם, מדו"ח עמותת מעלה האחרון 2018 שפורסם (ומבוסס על מידע שהעבירו החברות), או מהסכומים שמסרו החברות עצמן (בעיקר ל־2019) לבקשת כלכליסט.

 

היכן שהיה פירוט למי נתרמו הכספים (לרוב אין), לא נמצאו תרומות ישירות לנושאים סביבתיים, אלא לנושאים רבים אחרים כגון חינוך, בריאות, רווחה, מזון, ספורט, ולצה"ל. עם זאת, מטרת המדד היתה לבדוק מה חברות, שיש להן השפעה שלילית על הסביבה, מחזירות לקהילה שהן פועלות בה – לא בהכרח מבחינה סביבתית.

 

זיהום אוויר במפרץ חיפה זיהום אוויר במפרץ חיפה צילום: אלעד גרשגורן

 

למה הרווח לפני מס

 

מול התרומות נבדק בשנים 2019-2018 הדיווח על הרווח לפני מס. זאת מכיוון שמקובל בעולם לראות בתרומה כהוצאה, שניתן לקזז אותה מתשלומי המס. בישראל מדובר ב־35% מהתרומה, ואילו במקומות רבים בעולם הטבת המס היא בגובה כל התרומה. לכל חברה חושב יחס – אחוז התרומה מתוך רווח לפני מס לשנה הרלבנטית – כדי לבדוק את מצבה מול היחס המקובל בעולם (1%). אם החברה תרמה בשנה מסוימת אך סיימה בהפסד, לא ניתן לחשב לה יחס ספציפי. כדי לקבל חתך רוחבי על מגמת התרומות, ותוך התחשבות שיש מי שתרם בשנת הפסדים, בשלב השני סכמנו ברמה השנתית את התרומות של 30 החברות, והרווחים/הפסדים לפני מס שלהן. המדד הוא ממוצע של השנתיים, כלומר ממוצע של שיעור היקף תרומות החברות מתוך הרווח לפני מס ל־2019-2018.

 

בחישוב המדד הסופי נוטרלו 4 חברות. הראשונה היא טבע, מקום 10 במדד של המשרד להגנת הסביבה, שבמקומה הוכנסה החברה ה־31 במדד (שנפ מצברים). הסיבה להוצאת טבע מהמדד היא ששורת הרווח שלה לפני מס יצרה הטיה משמעותית. טבע רשמה הפסד המהווה כמחצית מהרווח לפני מס של כל 30 החברות שנבדקו ולכן הטה את מדד התרומות מעלה.

 

תרומות טבע בישראל, בכל מקרה, אינן מאוד מהותיות למדד. ב־2018, למשל, עמדה התרומה בישראל על 9.1 מיליון שקל. עם זאת, החברה תורמת לארגוני סיוע ברחבי העולם תרופות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים מדי שנה. מה שיצר הטיה נוספת לגבי הפעילות הפילנתרופית של החברה – סיבה

נוספת לנטרולה. שלוש חברות נוספות שנוטרלו הן החברות הממשלתיות – חברת החשמל, מקורות והחברה לשירותי איכות הסביבה שאחראית על טיפול בפסולת המסוכנת המיוצרת בישראל. הסיבה היא שחברות ממשלתיות מנועות מלתרום לאור הנחיות רשות החברות. התרומה, 0 שקלים, ביחד עם הרווח לפני מס באותן שנים יצרו הטיה משמעותית מטה של המדד ולכן נוטרלו.

 

התנדבות בשעות העבודה

 

בעיה מרכזית בחישוב היא שהחברות מדווחות בנוסף לתרומות גם על פעילות התנדבותית של עובדים. חלקן מדווחות אמנם שההתנדבות היא אחרי שעות העבודה, כך שבכל מקרה אין צורך לכמת אותה, אך חלקן מציינות שההתנדבות היא על חשבון שעות העבודה. בחלק מהמקרים, למשל בכיל, ניסינו לכמת את שעות ההתנדבות בכסף. כיל דיווחה על כמות שעות התנדבות של העובדים, שכימתנו לפי השכר הממוצע במשק והוספנו לתרומות.

 

x