שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משבר הקורונה

איפה ממוקמת ישראל בפרמטרים כלכליים ובריאותיים ביחס לשאר העולם?

הצלבה של נתוני ההידבקות במגפת הקורונה עם נתוני הפגיעה שספגו הכלכלות בעולם - מייצרת את מפת המדינות שפיצחו את המשוואה בשני הנעלמים ואת אלו שנכשלו בפיענוחה. מדינת ישראל נמצאת בדרך לכישלון בשני המדדים האלה, במידה ולא יינקטו הצעדים הנדרשים, ומהר

אדריאן פילוט 07:0324.09.20

משוואת הקורונה המורכבת משני משתנים, כלכלה ובריאות, מצליחה לאתגר את טובי הפיזיקאים, המתמטיקאים והרופאים בעולם. פתרון של משתנה אחד גורר אי־פתרון של משתנה אחר. תוצאה שגויה משמעותה אובדן חיי אדם שלא לצורך, קריסת עסקים וכניסה לסחרור כלכלי כמוהו לא ידע העולם. הניסוי הכלכלי־רפואי הגדול בהיסטוריה מתרחש בכל העולם בו זמנית. הנדגמים הם אנחנו, האזרחים. מנהלי הניסוי הם מנהיגי המדינות שעובדים בשיטה הוותיקה של ניסוי וטעייה כדי למצוא פתרון למשוואה.

 

הגרף שמוצג כאן מרכז את התוצאות של הניסוי הזה: מצד אחד, בצדו הימני התחתון - מדינות שהצליחו להשתלט על המגפה ברמה הבריאותית במחיר הנמוך ביותר של פגיעה בכלכלה. בצדו השמאלי העליון - מדינות שכשלו בשני המישורים. קו המשווה המפריד בין הצלחה לכישלון הוא ממוצע הפגיעה, בריאותית וכלכלית. מדינה שהצליחה היא לאו דווקא כזו שחוותה פריחה כלכלית או שלא ספרה את מתיה מקורונה, אלא כזו שרשמה נתונים הטובים מהממוצע של המדינות המפותחות.

 

 

1. המדד הבוחן את הפעילות הכלכלית במדינות בזמן מגפת הקורונה הוא התמ"ג ומידת פגיעותו נכון לרבעון השני של השנה בחישוב שנתי. המדד שבודק את הפעילות הבריאותית הוא מספר הנדבקים החדשים לשבוע למיליון איש. כמה לא מפתיע למצוא בצד הימני תחתון של הגרף את דרום קוריאה, יפן ואוסטרליה, שכבר התמודדו בעבר עם התפרצויות של מגפות, נכנסו לקורונה עם תשתית בדיקות וחקירות מוכנה והגיבו מהר מאוד לאירוע. לא פלא שגם נורווגיה, דנמרק יחד עם פינלנד, שווייץ והולנד – המצטיינות בשירות ציבורי רחב ויעיל, הוצאה אזרחית גבוהה ותוצר לנפש מהגבוהים בגלובוס - נמנות גם הן על הקבוצה הממוקמת "בריבוע הנכון".

 

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום מסך: לע"מ

 

גם מדינות כמו אסטוניה, ליטא, לטביה, צ'כיה, בולגריה, סלובניה - שבהן פחות מ־10 מיליון תושבים ושיש בהן הומוגניות תרבותית גבוהה באוכלוסייה - השתכנו בריבוע הנכון. ככל שנעים לכוון השמאלי העליון, מתחילים לפגוש את המדינות שהתוצאות של המדיניות שלהן או מבנה האוכלוסייה שלהן הביא אותן להתמקם בריבוע השמאלי העליון המשקף כישלון בשתי החזיתות: איטליה, צרפת, בלגיה ועוד. במעגל יותר רחוק נמצאות בריטניה, ספרד, מקסיקו וקולומביה - מדינות עם נתוני פתיחה בעייתיים. והרחק למעלה – ישראל.

 

2. החדשות הטובות הן שלמרות שישראל נמצאת מאוד "צפונית" בגלל שהפכה לשיאנית ההדבקות, היא עדיין ניצבת בצד הימני של הגרף, כלומר, במקום שבו ממוקמות המדינות שנפגעו כלכלית פחות מהממוצע של המדינות המפותחות. את החדשות הפחות טובות קל לדמיין: ההתפרצות האחרונה והסגר השני אולי “יורידו” את ישראל קצת יותר "דרומה" אך עלולים להרחיק אותה הרבה יותר "מערבה" - אל עבר פגיעה כלכלית הרבה יותר משמעתית.

 

הגרף מספר סיפור בשתי תקופות זמן שונות: ההדבקה היום (סוף ספטמבר), והמיתון עד יוני. המיתון הממותן יחסית של ישראל - ירידה של 29% בשיעור שנתי לעומת ירידה ממוצעת של 34% ברבעון השני - הוא הסיפור של אתמול. צריכים להמתין לראות את מידת הפגיעות של המשק ברבעון השלישי (יולי־אוגוסט־ספטמבר) אך בעיקר את זו של הרבעון האחרון השנה. שם תתקבל תמונת הקרב המלאה הכוללת את ההשלכות ההרסניות של הסגר השני.

כמו שזה נראה כרגע ישראל בדרך למיקום הלא מחמיא של המדינות שנכשלו הן בבריאות והן בכלכלה, אם לא ייעשו הצעדים הנכונים. דו"ח נרחב על ישראל שהוכן על ידי ארגון ה־OECD (ומסוקר בהרחבה בעמ' 11-10) קובע כי על ממשלת ישראל לבצע שורה ארוכה של רפורמות מבניות עמוקות. בין היתר לחזק את שוק העבודה באמצעות הכשרות מקצועיות; לעצב אסטרטגיה לטווח ארוך לירידה בגירעון ובחוב הממשלתי שעלול להגיע ל־100% תוצר כבר ב־2025 (לעומת 61% תמ”ג השנה); להשקיע באופן מסיבי בתשתיות; להשקיע בצמצום פערי החינוך תוך הקניית כלים ומיומנויות לאוכלוסיה החרדית והערבית; להפחית באופן דרמטי רגולציה והגבלות; ומעל הכל, לצמצם את הפערים העצומים הקיימים בין יהודים לא חרדים, לחרדים וערבים בכל תחום.

 

 

 

3. מיקומה הגרוע של ישראל צריך להפתיע לפחות בהקשר אחד: נתוני הפתיחה. נכון לינואר 2020, המשק הישראלי צמח בקצב של כ־3% עד 3.5%. קצב נאה אחרי עשור שלם של צמיחה, עם אבטלה בשפל של כל הזמנים. משק ללא אינפלציה למרות עלייה חדה ומתמשכת בשכר הנומינאלי, אחרי שנים רצופות של צמיחה בשיעורי התעסוקה, עם עודף עתק ומתמשך בחשבון השוטף, ועם מנוע צמיחה חזק ביותר: יצוא שירותים לרבות ההיי־טק. אלה זינקו בין 2015 ל־2019 ביותר מ־50%.

 

מצד הבריאות התמונה גם מפתיעה, לפחות בעיני מי שחשבו שישראל נמצאת בגן עדן בריאותי ערב משבר הקורונה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הסביר בשלהי 2018 את תפיסתו: "ההשקעה שלנו בבריאות היא 7.5% מהתמ"ג ומקבלים תוצאות מדהימות. כשלוקחים את הגרף הזה - השקעה בבריאות בציר אחד ובציר השני תוחלת חיים או ניהול מחלות - אז ישראל היא לא במקום הראשון בעולם, אבל כמעט במקום הראשון בעולם", הסביר נתניהו.

 

4. ההרעבה המתמשכת של מערכת הבריאות והדבקות בדוקטרינה הזו יעילה אולי לימי שגרה אך מכה בכל עוצמתה בעתות משבר. כשמוסיפים לכך את המבנה החברתי במדינת ישראל תמונת הכישלון הבריאותי בהירה יותר. בתוך ישראל יש שלוש קבוצות הסובלות מפערים אדירים ביניהם: 70% - יהודים לא חרדים, 20% - ערבים, ו־10% - חרדים. הניתוק והפערים בין הקבוצות האלו זינק מזה עשורים. רק שלשום חשף פרופ' רוני גמזו בקבינט הקורונה כי שיעור הבדיקות החיוביות מסך הבדיקות עמד על 9.7% בקרב האוכלוסייה הכללית ועל 27% בקרב חרדים - פי 3 כמעט. ההטרוגניות הישראלית ומלחמות השבטים שבתוכה החלו לגבות מחיר. טובת הכלל נדחקת לשוליים ואת מקומה תופסים אינטרסים של קבוצת לחץ כזו או אחרת.

 

 

מחלקת קורונה, בית חולים איכילוב מחלקת קורונה, בית חולים איכילוב צילום: רויטרס

 

 

5. ככל שעוברים החודשים והניסוי הגדול נמשך, מתגבש המתכון המנצח שמצליח לשלב בין הכלכלה לבריאות. המדינות שנמצאות בריבוע הנכון מאמצות

אותו בחום: הנחיות ברורות שלא משתנות בתכיפות, הסברה, ציות, אכיפה, אמון ומערכת קטיעה אפידמיולוגית מהירה לצד רשת ביטחון כלכלית יעילה. זו השרשרת שמאפשרת לשלוט על קצב ההדבקה, על מספר חולים נמוך, כך שהאזרחים יוכלו לצאת ולצרוך, המשרדים והמפעלים יישארו פתוחים, אך גם המסעדות ומקומות בילוי ימשיכו לתפקד גם אם במתכונת חלקית. כאשר נרשמת עלייה בהדבקה במדינה מפותחת ננקטים צעדים מהירים ונחושים כדי לעצור את ההדבקה ולגדר אותה. כל מה שלא קורה בישראל.

 

6. "סגר כללי אינו אסטרטגיה אלא נשק יום הדין”, אמר פרופ’ שוקי שמר, יו’’ר מכבי, בראיון ל”כלכליסט”. “במשמעת הקיימת - או חוסר המשמעת הקיימת ליתר דיוק - נחזור לאותם מספרי תחלואה של היום. חייבים כאן שינוי מהותי של משמעת ציבורית הדוקה ואכיפה של כל הכללים. יכול להיות שאם זו החברה, זו התרבות ואלו האנשים, נקפוץ מסגר לסגר", סיכם שמר.

 

בפרפראזה על דברי שמר, אם ההתנהגות הזו תימשך ישראל תנוע למעלה ושמאלה על הגרף במקום ימינה ולמטה. כדי שזה לא יקרה צריך הנהגה שתסובב את ההגה לכיוון הנכון ותציב פתרון ראוי למשוואה בשני נעלמים שהציבה מגפת הקורונה.

x