שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

דילמת הקורונה: קריסת הבריאות מול שיתוק הכלכלה

בעוד נתוני משרד הבריאות ברורים ומלווים במודלים מתמטיים שיודעים לחזות את נקודת הקריסה של בתי החולים, מתקשה האוצר להציג נתונים חותכים שיצביעו על נקודת ציון דומה בכלכלה. מאות המתים ממחלת הקורונה מוחשיים יותר למקבלי ההחלטות מירידה בתוצר או מעסקים שייסגרו. בקבינט הקורונה התקשו לקבל אתמול החלטות על החמרת הסגר או השארתו במתכונת הנוכחית וכמו בעבר, ההחלטות צפויות להתקבל ברגע האחרון

אדריאן פילוט 06:4323.09.20
ארבעה ימים בלבד אחרי כניסתו לתוקף של סגר חגי תשרי התכנס אתמול קבינט הקורונה לדון בהחמרות בסגר. פרויקטור הקורונה פרופ׳ רוני גמזו הציג בפני שרי הקבינט תמונת מצב שלפיה בימי החג היתה דווקא הענות גבוהה להגבלות ההתקהלות והתנועה למעט מקרים חריגים, סגירת העסקים מבוצעת היטב, אין הפרות בהיקפים משמעותיים בפתיחת מקומות עבודה ובבתי הכנסת ישנו מאמץ לעמוד בהנחיות. אולם לצד זאת הוצגו גם הפרות בקהילות השונות.

בהמשך ישיר לעובדות אלה, ובעיקר לזו האחרונה, עדכן גמזו כי מקדם ההדבקה R עמד נכון לאתמול על 1.18 - כשהשאיפה היא להוריד אותו אל מתחת אל מתחת ל־0.9 כדי לשחרר את המשק מהגבלות. אולם ישנם פערים גדולים בשיעור הנדבקים באוכלוסיות השונות.  

 

מהנתונים שחשף גמזו עולה כי ההתפרצות במגזר החרדי חריפה מאוד וכי שיעור הבדיקות החיוביות הממוצע בה עומד על כמעט 20% לעומת כ־8% בקרב האוכלוסייה הכללית - כלומר יותר מפי שניים. שלשום, למשל, עמד שיעור הבדיקות החיוביות במגזר החרדי על 26%. שיעור החיוביות במגזר הערבי גבוה גם כן ועומד על 12% בממוצע בשבועיים האחרונים.

 

מימין מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי מימין מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי

 

1. בכל הנוגע למצב מערכת הבריאות - הוא אכן מטריד. נכון לאתמול עומדת התפוסה במחלקות הקורונה על 86%. במחלקות הייעודיות בבתי החולים מאושפזים כעת 1,227 חולים, כאשר נכון לעכשיו נותרו במחלקות הללו עוד 203 מיטות פנויות בלבד. על פי המודלים הן יתמלאו במהרה.

 

לפני שדילמת החמרת הסגר גולגלה לשרים הציג פרויקטור הקורונה 4 אפשרויות להחמרה. ההמלצה הדרקונית ביותר, סגירת בתי הכנסת ואחריה גזירות קשות לא פחות. סגירה מלאה של שווקים כולל שוק ארבעת המינים, ואכיפה מוגברת לאיסור מקוואות במסגרת צמצום סיכונים ביום כיפור. המלצה נוספת - בעלת השלכות כלכליות בלתי מבוטלות - צמצום פעילות במקומות העבודה תוך העברת המגזר הציבורי למתכונת חירום והמגזר הפרטי ל־50% פעילות. ההפגנות לא הוזכרו. אבל - וזהו אבל גדול - הדגיש גמזו: יש לבצע את ההחמרות מוקדם ככל הניתן, ולהוציאן לפועל כמקשה אחת ולא לפצל אותן. צריכים לשים סוף לברדק.

 

2. בעולם מתוקן שבו פרויקטור קורונה מקצועי מציג שורת צעדים כאלה היתה הממשלה מנהלת דיון בשאיפה לקבל את המלצותיו, או לדחותן בטיעון ענייני. אבל בישראל 2020 זו דרישה מוגזמת והמציאות מורכבת בהרבה. מהר מאד גלש הדיון לשאלת ההפגנות. הוצע שההפגנות יערכו בקפסולות של 20 איש עם התחייבויות של המארגנים לנוכחות פקחים שישמרו על הסגר. אבל גוש כחול לבן התנגד נחרצות לכל הגבלה של ההפגנות ויו״ר ש״ס אריה דרעי זעם על חוסר הסימטריה בין הפגנות לתפילות וזעק, על הדרך, גם על חופי הים.

 

ראש הממשלה אמר בשלב מסוים שדין ההפגנות צריך להיות כדין התפילות, ויש הגיון קר בדבריו. אבל לכו תוציאו הגיון לפועל עם גנץ מצד אחד ודרעי מצד שני. ההחמרות כנראה לא יצאו לפועל לא במהרה וגם לא במקשה אחת. אבל יצרום במיוחד אימוץ חלקי של המלצות ההחמרה של גמזו, הנוגעות לעבודה במגזר הפרטי.

 

 

3. המלצתו זו של גמזו היא היחידה בעלת משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. מכיוון שהאפשרות הזו ריחפה באוויר עוד לפני הישיבה, שיגרה אתמול מנכ״לית משרד האוצר קרן טרנר מכתב למקבילה במשרד הבריאות פרופ חזי לוי ובו התריעה כי לאחר שהמגזר הפרטי נערך להפעלת מקומות העבודה, שינוי החלטת הממשלה יפחית עוד יותר את רמת האמון והיכולת לייצר ודאות עסקית מינימלית. ״הצעד עלול להביא לנזק בלתי הפיך בטווח הבינוני והארוך״, כתבה טרנר. ״אל מול כל צעד ריסון יש להציג למקבלי ההחלטות את העלות הכלכלית. הגבלה נוספת על מקומות העבודה עלולה לעלות מיליארדים רבים למשק״, חתמה את מכתבה.

 

דבריה של טרנר מחדדים את הדילמה האמיתית שניצבת בפני מקבלי ההחלטות, ולא משנה עד כמה אשמה הממשלה במצב שאליו הגיעה ישראל: מה העלות המשקית והפרטנית של שמירה על חיי אדם. עכשיו הדילמה עוצמתית בהרבה בגלל מספר החולים והריסוק הכלכלי שחווה המשק.

 

4. משרד האוצר סובל מנחיתות יחסית בקרב כיפופי הידיים על עוצמת והיקף הסגר. הסיבה לכך היא שמשרד הבריאות, בשונה מהאוצר, אוחז במדדים כמותיים ברורים לאי־ספיקה של המערכת. מיטב המוחות חישבו ומצאו שקו האש האחרון שבו יכול מערך האשפוז להתמודד עם הקורונה הוא קו 800 החולים הקשים, אחרת הטיפול בנפגעי קורונה, ולא רק בהם, ילך וידרדר.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. למרות הכישלון בטיפול במשבר הוא ממשיך להוביל בסקרים ראש הממשלה בנימין נתניהו. למרות הכישלון בטיפול במשבר הוא ממשיך להוביל בסקרים צילום: גיל יוחנן

 

משרד האוצר או בנק ישראל לא יודעים לכמת או אפילו להתחיל להגדיר מה יהווה "אי־ספיקה כלכלית במשק״. מתי תאבד השליטה על המשבר הכלכלי? איזה שיעור אבטלה מסוגל המשק הישראלי לספוג לפני שאי ספיקה כזו מוכרזת? זאת ועוד: הגופים האמונים על פרסום נתונים כלכליים דוגמת ממדי האבטלה לא מצליחים להגיע להסכמה על המספרים. מודל החל"ת גרם לכך שאפילו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת בהודעותיה 3 שיעורי אבטלה שונים.

 

יכולת הכימות של אובדן תוצר היא מלאכה כמעט בלתי אפשרית. קשה, למשל, לאמוד את הפגיעה בסוכנת נסיעות או בברמן שכלל לא יודעים מתי ישובו לעבוד. הפגיעה הכלכלית מורגשת מיד - בניגוד להדבקה בנגיף שניכרת אחרי שבועיים - אבל תוצאותיה מלוות את המשק לטווחים ארוכים מאוד. כאן ועכשיו קל להבין מהו חולה קשה או מונשם, אך קשה בהרבה לתווך את המשמעות האמיתית של עלייה מהירה ביחס החוב־תוצר, ואיך זהמשפיע על הכיס של כולנו ובעיקר איך זה ישפיע על איכות החינוך והבריאות של הדורות הבאים.

 

5. וישנו גם השיקול הפוליטי. ראש הממשלה בנימין נתניהו כשל כישלון נחרץ בטיפול במשבר הקורונה אבל מספר המנדטים שלו בסקרים נושא עדיין את הקידומת 3. היחיד שנושף מעט בעורפו הוא נפתלי בנט מימינה שעדיין לא מתקרב למספרים של הליכוד. נתניהו של ספטמבר 2020, עם שיא עולמי יומי של נדבקים בקורונה, עם 800 אלף מובטלים, עם המיתון הקשה מאז קום המדינה, ועם שלם שסגור בביתו בחגי תשרי - הוא עדיין המלך הבלתי מעורער של הפוליטיקה הישראלית. כולל שלושה כתבי אישום.

 

רק תמונות של אלפי ארונות מתים כמו אלה שראינו באיטליה באביב עלולות לשנות את התמונה הזו. נתניהו, יודע זאת היטב ולכן נוח לו לצדד במערכת הבריאות ולבחור צד ברור בדילמה המוסרית. קודם כל נמנע את המתים. אחרי זה נדאג, אולי, למובטלים ולעניים.

 

x