$
בארץ

מנכ"לית האוצר למשרד הבריאות: "השבתת המגזר העסקי עלולה להביא לנזק בלתי הפיך"

כך כתבה קרן טרנר-אייל למנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי, על רקע הקריאות מצד משרד הבריאות להחמיר את הסגר ודיון שאמור להתקיים היום בקבינט הקורונה. לדבריה, הסגר הוא "צעד עם צידוק אפידמיולוגי נמוך. מערכת הבריאות תוקצבה כדי להיערך ל-2,000 מונשמים"; שר האוצר כץ סיכם עם רה״מ נתניהו שהוא יציג בימים הקרובים תוכנית לפתיחת המגזר העסקי הפרטי

עמרי מילמן 09:5422.09.20

"הטיעון כי חוסר היכולת לאכוף נסיעת אנשים למטרות פנאי ומפגשים חברתיים מחייב החמרה בהגבלות על מקומות העבודה במגזר הפרטי אינו סביר לתפיסתי". כך כתבה אתמול מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר-אייל למנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי, על רקע הקריאות מצד משרד הבריאות להחמיר את הסגר ודיון שאמור להתקיים היום בקבינט הקורונה.

 

 

לדבריה, "הצעד לו העלויות הכלכליות הגבוהות מכולן הינו סגירת מקומות העבודה והוא עלול להביא לנזק בלתי הפיך בטווח הבינוני והארוך. מהסקירות בעולם, ומהשיח עם גורמי המקצוע בתחום הבריאות זהו גם צעד עם צידוק אפידמיולוגי נמוך.

 

"חופש העיסוק וחופש התנועה נפגעו קשות במסגרת ההגבלות הקיימות. צעדים נוספים, ככל שנדרשים צריכים להתמקד במניעת התקהלויות או הגבלת התקהלויות ע"י איסור ואכיפת המגבלות וההנחיות וזאת בכדי להביא למקסימום את התועלת הבריאותית כתוצאה מהגבלות נוספות".

 

לקריאת המכתב המלא לחצו כאן

 

מימין: מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל ומנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי מימין: מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל ומנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי

 

עוד כתבה כי "כפי שידוע לך היטב, את האפקטיביות של צעדי ריסון ניתן לבחון רק לאחר כשבועיים ימים לאחר כניסתם לתוקף. לכן, החלטה על צעדים נוספים שיחריפו את הפגיעה במשק, ימים ספורים לאחר כניסת המגבלות לתוקף, ובטרם התבררו ההשפעות הבריאותיות (ובוודאי גם הכלכליות) הנובעות מסגירת המסחר, ההסעדה, הפנאי והחינוך, הנה מוקדמת ואינה עקבית עם החלטת הממשלה בנושא... שינוי החלטת הממשלה שבוע בלבד לאחר שזו התקבלה יפחית עוד יותר את רמת האמון והיכולת לייצר את הוודאות העסקית המינימלית לה נדרש המגזר הפרטי בכדי להמשיך לעבוד ולייצר. יש להימנע מפגיעה קשה נוספת בכלכלה, בטרם ניתנה לציבור ולבעלי העסקים הזדמנות ליישם את צעדי המנע הקשים שכבר ננקטו".

 

עוד מתייחסת טרנר-אייל במכתבה גם למצבה של מערכת הבריאות שקיבלה מיליארדי שקלים בחודשים האחרונים במטרה לאפשר לה להכיל מספר רב יותר של חולים ובכך למנוע סגירה של המשק בשלבים מוקדמים, לעובדה שבשלב זה ישנם 169 מונשמים - מספר נמוך בהרבה בהשוואה לתרחיש הייחוס אליו נערכה מערכת הבריאות.

 

לדבריה "חשוב לציין כי תרחיש הייחוס שאלו נערכה מערכת הבריאות, בהנחיית הממשלה, מתייחס לכ-10,000מאושפזים חולי קורונה, מתוכם כ-2,000 מונשמים. בהתאם לתרחיש זה תוקצבה מערכת הבריאות בהיקפים חסרי תקדים. ייתכן כי מספר כה משמעותי של מאושפזים משפיע, כפי שנטען, גם על איכות הטיפועל במקרים מסוימים ובוודאי שאין כל רצון או כוונה להגיע למספרים אלו.

 

"אולם, הגדלת הספיקה של המערכת והיערכותה לתרחיש הייחוס נועדה לאפשר אורך רוח משמעותי לחיים הכלכליים במשק. סגירה הרמטית של המשק בהיקף חולים קשים הנמוך משמעותית מתרחיש הייחוס הינו צעד קיצוני שיביא לפגיעה חברתית וכלכלית מיותרת וקשה ביותר".

 

במקביל, שר האוצר ישראל כץ סיכם אתמול בלילה עם רה״מ בנימין נתניהו, כי יכין תוכנית לשימור המגזר העסקי הפרטי פתוח בתקופת הסגר, כפי שסוכם, תוך הקפדה מלאה על התו הסגול ומניעת הדבקות. התוכנית תוצג בפני רה״מ ותועלה לדיון היום, או מחר, בקבינט הקורונה.

 

היום יקיים שר האוצר ישיבה ראשונה בנושא גיבוש תוכנית ״הלב הפועם״, אליה יזומנו גם נציגי משרד רה״מ, נגיד בנק ישראל ושר הכלכלה עמיר פרץ.

x