שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

בלי להודות בטעויות, השר כץ ביצע סיבוב פרסה במענקים

תוכנית הסיוע החדשה של שר האוצר ורה"מ מתמקדת במתן תמריצים למעסיקים שלא יוציאו עובדים לחל"ת – הפוך מהתוכנית שתמרצה את מי שהחזיר עובדים ונכשלה. על הדרך מקים כץ באוצר גוף שיטפל בהכשרות עבודה ויחזק את מעמדו בממשלה

עמרי מילמן 09:0021.09.20

בלי שיודה במוצהר בטעויותיו, שר האוצר ישראל כץ הוציא לדרך תוכנית סיוע חדשה שמהווה סיבוב פרסה לעומת התוכניות הקודמות. בלב התוכנית שהציג יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום חמישי עומדים תמריצים למעסיקים שלא יוציאו עובדים לחל"ת – זאת בניגוד לתוכנית הקודמת – הידועה כתוכנית הראל ויזל – שבה ניתנו דווקא מענקים למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת – תוכנית שנכשלה לחלוטין.  

התוכנית הנוכחית נבנתה בשבוע שעבר בתיאום בין אגף התקציבים באוצר, בנק ישראל ומשרד רה"מ. זאת בשונה מהתוכניות הקודמות שנערכו על ידי משרד האוצר ולאחר מכן ספגו שינויים וביקורת על ידי ראש הממשלה כשהביצועים היו נמוכים או תוכניות שנעשו על ראשו של הממונה על התקציבים לשעבר, כמו רשת הביטחון עד ליוני 2021. לקחי העבר והמתח שנוצר בין המשולש הכלכלי – אוצר–בנק ישראל–רה"מ הביאו את האוצר לגבש את התוכנית במשותף עם הגופים האחרים.

 

למעלה ממיליארד שקל

 

הנדבך המרכזי בתוכנית, שנחשף ב"כלכליסט" ביום שלישי שעבר, מאמץ את הרעיון שניתן לכץ על ידי שורת גורמים, הבולטים שביניהם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שר הכלכלה עמיר פרץ, לשכת יועצי המס והתאחדות התעשיינים. לפיו, יינתן סיוע למעסיקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת למרות שמחזור המכירות שלהם ירד. כץ העדיף עד כה את המודל של בעלי פוקס, הראל ויזל. מודל שעד כה לפי ההערכות שולמו ממנו רק 1.6 מיליארד שקל (מתוך 6 מיליארד שהתחייבו לגביהם במקור) והסגר החדש טרף שוב את הקלפים שכן עובדים שהוצאו שוב לחל"ת לא יזכו את המעסיקים שלהם בהשלמת המענק.  

שר האוצר כץ וראש הממשלה נתניהו. הגדלת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים כמעט פי 2 – בעיקר למראית עין שר האוצר כץ וראש הממשלה נתניהו. הגדלת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים כמעט פי 2 – בעיקר למראית עין צילום: עמית שאבי

 

לפי התוכנית החדשה יינתן מענק של 5,000 שקל לעובד מעל שיעור העסקה הנקבע על פי רמת הפגיעה במחזור העסקים. כך, ברמת פגיעה במחזור החברה בגובה 25%–40%, יינתן מענק לכל עובד החל משיעור העסקה של 80%. ברמת פגיעה של 40%–60% יינתן מענק החל מהעובד ה־70%. ברמת פגיעה בגובה 60%–80% יינתן מענק החל מהעובד ה־55% בחברה וברמת פגיעה הגבוהה מ־80% יינתן מענק החל מהעובד ה־40%. גורמים שנכחו בדיונים סיפרו ל"כלכליסט" כי במקור ביקש כץ לקבוע את גובה המענק על 4,000 שקל ושיעורי ההעסקה המזכים במענק גבוהים יותר ב־5% כל אחד, אולם התעקשות של הנגיד ירון ושר הכלכלה פרץ הביאה להגדלת המענק והקלה בתנאים.

 

במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה (שאמון על חלוקת המענקים) מעריכים כי העלות התקציבית של התוכנית תעמוד על כמיליארד שקל אולם מציינים כי אם המימוש יהיה גבוה יותר, התקציב יגדל בהתאם. לפי ההערכות האוצר העלות הכוללת של התוכנית תעמוד על מיליארדים בודדים (סכום נמוך משמעותית מהתוכניות הקודמות, בעיקר מכיוון שהיא נשענת עליהן) כאשר הסכום הסופי שיאושר בממשלה תלוי בפועל במימוש של העסקים ובתמונת המצב המקרו־כלכלית והבריאותית. שכן סגר לשבוע נוסף יעלה באופן משמעותי את שיעורי הזכאות ובכך יוכל לגרור עלויות נוספות של מיליארדי שקלים.

 

אלא שהתוכנית לשימור עובדים רלוונטית יותר ליום שאחרי הסגר, שכן אם על עסקים נאסר לפעול, לא ניתן לצפות כי יעסיקו עובדים. לסיוע המיידי יש שני צעדים משלימים: הראשון הוא הגדלת הזכאות למי שנפגע מעל רף של 25% (לא 40%) עבור החודשים ספטמבר-אוקטובר, והשני הוא מתן מקדמה של 50% (על בסיס מענקים קודמים) שכן אותו מענק אמור להגיע רק בחודש נובמבר בעוד שעסקים מתקשים מאוד כבר כעת בעקבות הסגר. ובמקביל, הורדת רף הזכאות למענק בגובה 95% מהארנונה למי שנפגע מעל 25% במקום מעל 60%.

 

במשרד האוצר חששו עד כה מלהרחיב את שיעור הזכאות, למרות שירידה של 25% במחזור היא סטנדרט שנקבע בעקבות הפיצויים הניתנים אחרי מבצעים צבאיים. כאן לאוצר היה חשוב לבסס את העובדה שלא מדובר בפיצוי – אין כל כוונה לסייע לעסקים לחזור למצבם הרגיל (זה אפשרי אחרי עימות צבאי קצר באיזור ספציפי בלבד) אלא לאפשר להם לשרוד עם הראש מעל המים עד שתחלוף הקורונה, ואז הם יתחילו לשקם את עצמם.

 

מהלך נוסף שאמור לסייע מיידית הוא שחרור החזרי מס – הכוונה גם למע"מ על בסיס דו"חות שהוגשו וגם עבור מי שהגיש דו"ח ל־2019 וצריך לקבל החזר. מדובר בכסף ששייך כמובן לנישומים, והממשלה לא עושה לאף עסק טובה בכך שהיא מחזירה לו אותו. ההישג מבחינת כץ ונתניהו הוא שהכסף יוחזר תוך זמן קצר ולא תוך 45–90 יום. מה שמעלה את השאלה המתבקשת – אם זה אפשרי, למה זה לא נעשה גם בשגרה.

 

במסגרת התוכנית הכניס כץ את מה שכבר דיווח עליו לפני שבועיים בניסיון למחזר קופון שכבר נגזר – הגדלת קרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים בעוד 18 מיליארד שקל כך שתגדל ל־40 מיליארד שקל. ההערכות הן כי קצב לקיחת ההלוואות כעת יקטן משמעותית, והגדלת הקרן כמעט פי שניים היא בעיקר למראית עין, בין היתר על רקע הביקורות שספג האוצר בחודשים הקודמים על גובה הסיוע שניתן.

 

המתנה של כץ לעצמו

 

לצד הסיוע, כץ ניצל את ההזדמנות להכניס לתוכנית מהלך שאותו הוא מנסה להכשיר זה תקופה. מדובר בהקמת מנהלת הכשרות במשרדו – שתעסוק בהכשרות עבודה וגם בתשתיות ותעניק לו כוח רב יותר. למהלך יש לא מעט מתנגדים בממשלה, ובעיקר במשרד העבודה והרווחה שבמידה רבה כץ מבקש לדרוס דרך הקמת המנהלת החדשה. גורמי מקצוע בממשלה התריעו כי מי שייפגעו מהמהלך יהיו המובטלים – מכיוון שגוף נוסף שיהיה אחראי עליהם, לצד הגופים הקיימים – שירות התעסוקה וזרוע העבודה – רק יגביר את הסרבול ואת מאבקי הכוחות בין הגופים. מי שאמור לעמוד בראשה הוא קובי בליטשטיין, שכיהן עד כה כמשנה למנכ"ל משרד התחבורה.

x