שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

החיילים לא רוצים להשתחרר: "שום דבר לא מחכה לנו בחוץ"

פגיעת הקורונה בשוק העבודה השפיעה בצורה הקשה ביותר על תעסוקת הצעירים והסטודנטים; בנוסף, נחסמה עבורם האפשרות לטוס לטיול הגדול אחרי הצבא והחלופה של לימודים הפכה פחות אטרקטיבית; המנצח בקרב על הביטחון התעסוקתי הוא צה"ל שכבר לא צריך להתמודד על כוח אדם איכותי מול פיתויי השוק הפרטי וההייטק, וזוכה בחיילים מנוסים לתקופת זמן נוספת

סופי שולמן 09:5917.09.20

"אני רגיל לקבל פניות כדי להפעיל קשרים לקראת גיוס כדי שהחייל או החיילת ישובצו ביחידה טכנולוגית נחשקת, אבל היום המצב הפוך. אני מוצף בפניות בבקשה להפעיל פרוטקציה כדי שהחיילים יוכלו להישאר בצבא", כך אמר לאחרונה קצין בכיר באחת מיחידות הטכנולוגיה המובילות בצה"ל.

 

 

 

הקצין אינו היחיד שמקבל פניות כאלה, זה המצב במרבית היחידות בצה"ל. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים מתקיימות ישיבות ביחידות השונות עם בכירי אכ"א מתוך כוונה להתמודד עם ההצפה של המבקשים לחתום קבע או לפחות להישאר לעוד כמה חודשים של שירות סדיר נוסף. החיילים פשוט לא רוצים להשתחרר מצה"ל.

 

איור: דניאל גולדפרב איור: דניאל גולדפרב איור: דניאל גולדפרב

 

 

"בתי, המשרתת באחת הטייסות בחיל האוויר, היתה אמורה להשתחרר משירות סדיר בדצמבר הקרוב, אבל כמו חיילים רבים גם היא מבינה ששום דבר לא מחכה להם בחוץ", אומרת איריס, אמא לחיילת ממרכז הארץ. "אין במה לעבוד כדי לחסוך לטיול ואין גם טעם לחסוך לטיול כי לא ברור לאן אפשר יהיה לטוס. כל החברות שמשרתות יחד עם בתי ביקשו להאריך את השירות ולהישאר בקבע, גם אם זה ברמה של כמה חודשים, כדי לראות מה מתפתח", היא מוסיפה.

 

לדברי איריס, מאז פרוץ משבר הקורונה, בתה וחבריה רואים כי חבריהם שכבר השתחררו לא מוצאים את עצמם בחוץ ולא יודעים מה לעשות. רובם מובטלים, משום שאפילו עבודה מועדפת כמו תיירות, למשל, סגרה את שעריה וגם על מלצרות אין מה לדבר. המוצא היחיד שעוד נותר בכל הקשור לעבודה מועדפת הוא תחום החקלאות שממשיך לגייס עובדים.

 

 

 

גם הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה אינם חלופה מפתה לנוכח העובדה כי במרביתם הלימודים יהיו מרחוק, כלומר באמצעות זום בחלק גדול מההרצאות, אבל התשלום שייגבה עבור שנת הלימודים הקרובה יהיה מלא בגובה של עשרות אלפי שקלים במכללות וכ־15 אלף שקל באוניברסיטאות. עם זאת, לא מעטים בוחרים באופציית הלימודים כברירת מחדל ומכיוון שאפשרויות אחרות לא קיימות כרגע.

 

על כן, חלק גדול מהחיילים שרואה את השחרור באופק מבקש להישאר. יש גם כאלה שכבר פספסו. ח' מדרום הארץ קיבל בחורף האחרון פנייה להישאר בקבע, אך סירב מתוך מחשבה כי יתחיל ללמוד באוניברסיטה או יעבוד ויחסוך כסף לטיול הגדול שאחרי הצבא. אלא שכעבור כמה חודשים הבין כי לנוכח התפרצות הקורונה אף אחת מהאופציות לא ממש רלבנטית ופנה שוב לצבא כדי להודיע שיהיה מוכן לחתום. אך השיבו לו ביחידה שהתקן כבר נתפס במהירות משום שיש ביקוש אדיר מצד החיילים.

 

צה"ל מצליח להתחרות בחברות הייטק

 

באופן מסורתי הצבא מתחרה על כוח אדם מול השוק הפרטי בעיקר ביחידות הטכנולוגיות. הדינמיקה תלויה לרוב במצב הכלכלי במדינה. ״רואים את זה תמיד באופן מובהק בעשורים האחרונים, כשבתקופות של מיתון יותר קל להשאיר אנשים בקבע כי הם מחפשים את היציבות שהצבא מספק, ואילו כשהכלכלה במצב טוב, לצה"ל קשה יותר להתחרות מול חברות הייטק״, אומר קצין בכיר ששירת בעבר באחת היחידות הטכנולוגיות.

 

יחידות טכנולוגיות. המשרתים בהן קיבלו בעבר הצעות שכר מפנקות של עשרות אלפי שקלים בחודש מחברות הייטק יחידות טכנולוגיות. המשרתים בהן קיבלו בעבר הצעות שכר מפנקות של עשרות אלפי שקלים בחודש מחברות הייטק צילום: אביגיל עוזי

 

לפני כשנה עוררה סערה חברת סנטינל וואן כאשר הציבה שלט גיוס עובדים בצמוד למחנה גלילות של 8200. אולם הפעם המצב שונה וקיצוני יותר. זה לא רק שוק העבודה החלש שנפגע בעיקר בעבודות הסטודנט, אלא גם חוסר היכולת לטוס לטיול הגדול של אחרי צבא, לפחות בחודשים הקרובים. מכיוון שכך, הבקשות להישאר בצבא מתפרסות הפעם לכל רוחב היחידות השונות. עבור צה"ל מדובר בהזדמנות לקבל כוח אדם שכבר הוכשר ומנוסה לתקופת זמן נוספת.

 

ככל שחולפים החודשים, החיילים אף הופכים להיות בררניים פחות. כך, למשל, בתה של איריס מאושרת מעצם זה שחיל האוויר הסכים להשאיר אותה בשירות קבע, כמו גם את מרבית חברותיה, אך הן יעשו את המשך השירות בתפקידים אחרים ממה שעשו בסדיר. "היא מתראיינת עכשיו לתפקידים שונים שיש בהם תקנים וכבר קיבלה כמה אפשרויות. חיל האוויר ערוך מאוד לקליטה של אנשי קבע והיה מכוון לכך עוד לפני הקורונה, אבל אני יודעת ושומעת מחברים שבמקומות אחרים כבר אין תקנים", אומרת איריס.

 

 

לחיילת נוספת, שמשרתת ביחידה מסווגת של חיל המודיעין, שביקשה אף היא להישאר בקבע היה פחות מזל. ביחידה שלה יש פחות תקנים, ולכן עדיין לא ברור האם תוכל לקבל את מבוקשה. כרגע היא מועמדת לתפקיד שונה לגמרי ממה שביצעה בסדיר ותעסוק באיתור של מועמדים לשירות ביחידה.

 

זהו מצב הפוך לחלוטין ממה שהיה עד כה, כאשר בצה"ל שברו את הראש איך להשאיר את כוח האדם האיכותי שגוייס והוכשר במאמצים רבים לעוד שנה־שנתיים. בחוץ השוק רתח וכל חייל שיצא החוצה, בעיקר מיחידות העילית הטכנולוגיות, קיבל הצעות שכר מפנקות של עשרות אלפי שקלים רבים. 30 אלף שקל בחודש הפך למספר מקובל לחלוטין עבור משתחרר טרי מ־8200 ועבור משתחררי יחידות הסייבר השונות גם שכר של 50 אלף שקל לא היה מופרך.

 

 

אורן שרון אורן שרון צילום: אריק סולטן

 

 

"מתחילתו של המשבר אנו עדים למגמה שלפיה קצינים וקצינות ביחידות טכנולוגיות של צה"ל בוחרים להמשיך את שירותם הצבאי מעבר לתקופת השירות המקורית שלה התחייבו, וזאת בשונה ממנהגם בשנים שחלפו להשתחרר במועד ולהצטרף לחברות הייטק", אומר ל"כלכליסט" עו"ד אורן שרון, ראש מחלקת ההייטק במשרד ש. פרידמן ושות'. "הסיבה לכך נעוצה בביטחון התעסוקתי שקיים עבור קצינים וקצינות אלה בצה"ל בניגוד לחוסר היציבות בשוק הפרטי ושיעורי האבטלה הגבוהים היום. חברות הייטק מעידות בפנינו כי ניכר צינון בהצטרפותם של משוחררים טריים".

 

עם זאת, לדברי שרון, במגזר הטכנולוגי לא מתרגשים במיוחד לנוכח השינוי, משום שחברות רבות הקפיאו את הגיוסים בכלל ואלה שממשיכות לגייס מקבלות עובדים בעלי ניסיון שמוכנים לעבוד היום תמורת שכר שנמוך משמעותית מאשר לפני המשבר.

 

עוד 3 מיליארד שקל לתקציב הביטחון

 

השכר עבור חיילים שנשארים בקבע נע בין 6,000 ל־7,000 שקל ולקצינים צעירים בקבע סביב 10,000 שקל. הסכומים אמנם לא ניתנים למשא ומתן, אבל זוהי הכנסה נטו ורבים ממקבליה ימשיכו

להתגורר בתקופת הקבע בבית ההורים.

 

בישיבות המתקיימות על בסיס קבוע בצה"ל השאלה שעומדת במרכז שונה גם היא 180 מעלות ממה שהיה עד היום - איך ממנפים את המצב החדש שנוצר כדי לאייש באופן אופטימלי את התפקידים השונים בצה"ל ואיך לא לפספס את הפוטנציאל בסיטואציה שבה לפתע לא צריך לרדוף אחרי המשתחררים כדי שיישארו עוד קצת.

 

בצה"ל שמחו תחילה לנוכח פניית "כלכליסט" לגבי הפריחה המחודשת בפופולריות של הצבא בשוק התעסוקה, אך לאחר כמה שעות סירבו לשתף פעולה. הסיבה נעוצה ככל הנראה בכך שלאיוש והוספה של תקנים לצה"ל יהיו השלכות משמעותיות על תקציב הבטחון.

 

הרמטכ"ל אביב כוכבי. "ישנה עלייה נקודתית בבקשות להמשך שירות קבע לתקופות קצרות״ הרמטכ"ל אביב כוכבי. "ישנה עלייה נקודתית בבקשות להמשך שירות קבע לתקופות קצרות״ צילום: רויטרס

 

בשבוע שעבר, במסגרת אישור תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב המדינה ל־2020, קיבל משרד הביטחון יותר מ־3 מיליארד שקל מתוך סכום זה. תוספת התקציב הוגדרה כ״מיועדת למימון הפעילות השוטפת של צה"ל, המכשול ברצועת עזה ותחומים קריטיים נוספים שאינם סובלים דיחוי״.

 

״לאור התקופה האחרונה והחשש מחוסר ביטחון תעסוקתי באזרחות בקרב המשתחררים, ישנה עלייה נקודתית בבקשות להמשך שירות קבע לתקופות קצרות״, הסכימו לומר בדובר צה״ל. ״מרבית המשרתים מבקשים להישאר כמה חודשים בודדים עד להתבהרות המצב״.

 

עוד נמסר מדובר צה"ל כי ״כלל הבקשות נבדקות באופן פרטני ומאושרות אך ורק בהתאם לתפקוד המקצועי של החייל או משרת הקבע במהלך שירותו, ובהתאם לתקנים שנקבעו בהתאם לתקינה. תהליכי הגדלה וצמצום בכוח אדם נעשים בכפוף לצורכי הצבא ולצורכי היחידות השונות, ולהימצאות הקורונה אין כל השפעה עליהם".

 

דובר צה"ל מסר בנוסף כי "צה"ל שואף למצוינות בקרב שורותיו, ובפרט בסגל הפיקודי, וכל קידום ובקשה להארכת שירות נבחנים בהתאם לעיקרון זה. המקצועיות והמצוינות בקרב משרתי הקבע הן מעמודי התווך של מערכת הביטחון. צה"ל שואף לשמר בקרבו את ההון האנושי ואת הטובים ביותר, וממשיך לעסוק בכך כל העת וגם בעת הנוכחית".

x