שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

שלמה פשקוס: "יש יכולת לטפל ב־10,000 חולי קורונה, מתוכם כ־2,000 מונשמים"

פשקוס, הסמנכ"ל הפורש של חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות, מספר על הבירוקרטיה השוחקת, מלחמות האגו במשרדי הממשלה, הטעויות של משרד הבריאות בהתמודדות עם מגפת הקורונה והצורך להעלות את מס הבריאות וגם מוסיף: "מערכת הבריאות לא בשלה למנהלים בכירים שאינם רופאים"

אדריאן פילוט 16:2916.09.20

שלמה פשקוס, סמנכ"ל חטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות - שאחראית על 24 בתי חולים ממשלתיים ועל מחצית ממערך האשפוז בישראל - ביקש כבר לפני שנה להתמנות לסמנכ"ל הכספים של בית החולים רמב"ם בחיפה, הוא לא העלה על דעתו שתזמון עזיבתו יהיה בשיאה של מגפה עולמית שנושפת בעורפה של מערכת הבריאות. יתרה מכך, יממה לפני עזיבתו, התפטר הבוס שלו, מנהל החטיבה ד''ר ארז און.

 

נוצר מצב שבו החטיבה, שחשיבותה מקבלת משנה תוקף בימים אלה, נותרה ללא שני מנהליה הבכירים. חשבת להישאר בכל זאת?

"אני חלק מהשירות הציבורי בעשור האחרון וזו עבודה שוחקת מאוד. אחת הבעיות הגדולות במערכת היא חוסר אמון בין משרדי הממשלה ליתר השחקנים על המגרש. כל דבר שאתה רוצה לקדם - ישר חושדים בך ואומרים לך לא. בעיה גדולה נוספת היא ריבוי גופים ותפקידים בכירים. הפרגמנטציה בממשלה שלנו חסרת תקדים. אי אפשר לעבוד עם כל כך הרבה גופים. אני למשל הייתי צריך להתמודד עם שלושה אגפים רק בתוך משרד האוצר: אגף תקציבים, אגף החשב הכללי והממונה על השכר. בנוסף להם ישנה נציבות שירות המדינה שדומיננטית במערכת הבריאות, ויש משרד המשפטים ולעיתים גם משרד ראש הממשלה. גם במשרד הבריאות לבדו ישנם לא פחות מחמישה סמנכ"לים.

 

"לא פשוט להיות פקיד בכיר בימים אלה. יש שינוי משמעותי בשיווי המשקל בין הדרג המדיני לפקידות, והוא מייצר מציאות חדשה לחלוטין. מי שלא יפנים אותה לא יצליח לתפקד. זכינו בזה ביושר כי במשך שנים לא נתנו לדרג המדיני להשפיע מספיק ולקבוע מדיניות, וזה היה נכון בעיקר במשרד האוצר. הפוליטיקאים צודקים כשהם אומרים שהסמכות והאחריות חייבות להיות אצלם, ויש כאן תהליך בריא. איפה זה מתחיל להיות לא בריא? אם מופרת החובה לעשות עבודת מטה מסודרת, לנתח ולהבין את ההשלכות ולקיים תהליך מסודר. אחרי שעושים תהליך מסודר, הפקידות צריכה לבצע. אם אין תהליך כזה, ישנה בעיה".

 

"לא רצו לוותר על הכוח"

 

לפני שהגיע למשרד הבריאות, היה פשקוס (36) באגף תקציבים במשך יותר מחמש שנים ועסק בתחומי הבריאות וההשכלה הגבוהה. בשלוש השנים וחצי האחרונות הוא ממלא תפקידים כלכליים במשרד הבריאות. בימים אלה הוא פורש מתפקיד סמנכ"ל כלכלה ופיתוח בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים ונכנס לתפקיד סמנכ"ל כלכלה וכספים של המרכז הרפואי רמב"ם.

 

שלמה פשקוס, הסמנכ"ל הפורש של חטיבת בתי החולים הממשלתיים קורונה שלמה פשקוס, הסמנכ"ל הפורש של חטיבת בתי החולים הממשלתיים קורונה צילום: אלעד גרשגורן

 

בשבוע שעבר הודיע מנהל חטיבת בתי החולים הממשלתיים ד"ר ארז און, על התפטרותו, אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד. הרקע להתפטרות היה אי קיום ההבטחה שניתנה לו - להפוך את החטיבה לרשות עצמאית כפי שהמליצה ועדת שהוקמה לשם כך.

 

כל הבלגן הזה בחטיבה רק כי רציתם להפוך לרשות נפרדת?

"ישנה בעיה מבנית של כפל הכובעים של משרד הבריאות - גם בעלים של בתי החולים הממשלתיים וגם רגולטור של כלל מערך האשפוז. זה גרם לניהול לא טוב וגם לרגולציה לא מיטבית. הקמת החטיבה בתוך המשרד הייתה נכונה בשעתה כדי לבסס את כוחה ויכולותיה כי לא בונים יכולות במכה אחת. עכשיו הגענו לנקודה שבה היינו צריכים להפוך לרשות עצמאית. מנכ"ל המשרד חזי לוי והשר יולי אדלשטיין חשבו שיש לחכות שהגל השני של הקורונה יעבור ואז לדון על כך בצורה מסודרת עם כל הגורמים הרלוונטיים".

 

לא כולם מסכימים עם הקביעה הזאת. יש מי שסבורים כי בקשתו של מנכ"ל משרד הבריאות לדחות את מתן העצמאות לחטיבה הייתה מוצדקת. אחרים טוענים כי השר והמנכ"ל פשוט לא רצו לוותר על הכוח העצום של ניהול בתי חולים. במערכת הבריאות אומרים כי און ביקש בסך הכל שמונה תקנים לחטיבה, תוך נטילת סמכויות ממחלקות אחרות, אולם הסמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש התנגד.

 

מעל הפוליטיקה הפנימית במשרד מרחף המחיר הציבורי. חטיבת בתי החולים הממשלתית התחזקה מאוד בעידן הקורונה, כשהצורך בתקציבים, במשאבים ובתקנים זינק וכוחה הארגוני של החטיבה בלט לטובה. עזיבתם של און ופשקוס קוטעת את תהליך הצמיחה של החטיבה ומחזירה אותה כמה שנים אחורנית עם מסר ברור למנהל הבא: בוא עם דרישות צנועות.

 

זו הסיבה שסירבת לקחת את התפקיד?

"מערכת הבריאות לא בשלה למנהלים בכירים שאינם רופאים, למרות שמשה בר סימן טוב החל לסלול את הדרך לכך. אני סבור שזה אפשרי שרופאים ינוהלו על ידי מישהו שאינו רופא, אבל קשה למערכת לאכול את זה".

 

 

טיפול בחולי קורונה טיפול בחולי קורונה צילום: איי אף פי

 

למה בכלל צריך חטיבת בתי חולים ממשלתיים?

"בזכות החטיבה האזרח נהנה מרגולציה טובה יותר ומבתי חולים שמנוהלים טוב יותר. אם החטיבה תהיה עצמאית, יהיה יותר קל לתעדף את ענייני בתי החולים הממשלתיים באופן עצמאי וזה יקנה יכולות דומות ל'כללית', למשל, שיכולה להחליט לבד".

 

"יכולים לטפל ב־2,000 מונשמים"

 

האם יש סכנה לאי ספיקה של מערך האשפוז בעקבות העלייה במספר הנדבקים בקורונה?

"זה קשקוש. צריך להבחין בין קיץ לבין חורף. המערכת התכוננה ויש לנו יכולת לטפל ב־10,000 חולי קורונה, מתוכם כ־2,000 מונשמים. אנו ערוכים לחודשי הקיץ אבל ההיערכות הנוכחית לא תספיק כשיבוא החורף. בקיץ יש ירידה טבעית בפעילות. אבל אנחנו לא מוכנים להתמודד עם גל קורונה בתפוסות הגבוהות של החורף".

 

מהי עמדתך לגבי סגר?

"אני שמח שאני לא צריך להחליט על זה. המחיר של היעדר סגר הוא עלייה בתמותה, אבל לסגר יש מחיר כלכלי נוראי".

 

איפה משרד הבריאות כשל בטיפול בקורונה?

"משרד הבריאות הוא רגולטור טוב אבל זרועות הביצוע מחוץ למשרד. שנים לא היה כאן מנהל אגף למצב חירום. בהתחלה המשרד התעקש להפעיל הכל בעצמו, כולל בדיקות ורכש, וזה דורש יכולות לוגיסטיות שאין לו. ההחלטה הייתה לבנות את היכולת ולא להפיל את המשימה על שחקני הביצוע שהם קופות החולים ובתי החולים. זה קרה בגלל חוסר האמון שהזכרתי. המשרד רצה להבטיח שליטה על הכל ולא היה מוכן להאציל סמכויות. במהלך המגיפה המשרד השתכנע שהוא חייב לשחרר אבל זה יצר בעיה מאוד קשה בתחילת הדרך".

 

תאגידי הבריאות שלצד בתי החולים ספגו מכה אנושה. זה הגיע לסכסוך עבודה. האם זה נפתר?

"התאגידים ספגו פגיעה של 400 מיליון שקל. יש מתווה לפתרון שייסגר בימים הקרובים. התאגידים מאפשרים קצבי עבודה שלא היו ועדיין אין בבתי חולים. הם רע הכרחי. מצפים שמערכת הבריאות הציבורית תיתן שירות של בית מלון, ויש שתי דרכים להתמודד עם זה: או להגדיל דרמטית את תקציב הבריאות ב־5 עד 10 מיליארד שקל, ואז אפשר לחסום את הרפואה הפרטית כי יש אלטרנטיבה אמיתית, או לאפשר לרפואה הפרטית להתפתח, להכיר בה כחלק מהמציאות ולחיות איתה.

 

"התשובה נמצאת באמצע: להגדיל את המשאבים של המערכת הציבורית למקסימום האפשרי, ובמקביל לווסת את הרפואה הפרטית ולא לחסום אותה כדי למנוע שוק שחור. משרד הבריאות שם הצעה מאוזנת של הגדלת מס בריאות תמורת יותר בריאות. הציבור מוכן לזה ומבין את הצורך. עכשיו צריכים להמתין עם זה כי אסור להעלות מסים במיתון אבל הפתרון הוא העלאת מס הבריאות".

x