שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

כך פועלות חברות הגבייה מטעם הרשויות על חשבון הציבור

עיריית חדרה התקשרה בחוזה עם משרד עורכי דין שיבצע עבורה את גביית הארנונה תמורת שכר טרחה של 10.2% מתוספת הגבייה בשנה הראשונה ולאחר מכן 4%-8.5% משומות שנשלחו בתקופה שבה הועסק ע"י העירייה; העירייה: "העבודה דורשת התמחות מיוחדת"

עמרי מילמן 12:4615.09.20
אחרי שנים שבהן עולות טענות נגד הרשויות המקומיות על שימוש בחברות גבייה דורסניות כדי לגבות ארנונה מתושביהן, למרות ניגוד העניינים הגלום בכך ששכר הטרחה של אותן חברות גבייה נגזר מתוספת הגבייה שלהן (מה שהביא רשויות מקומיות להסתיר את ההסכמים), כלכליסט חושף הסכם שחתמה עיריית חדרה עם חברת גבייה הממחיש עד כמה המנגנון הקיים, שמשרד הפנים דווקא מבקש לשמור מעוות ופוגע בתושבים.

 

 

 

מנתונים שהגיעו לידי כלכליסט עולה, כי עיריית חדרה התקשרה בחוזה עם משרד עורכי דין שיבצע עבורה את גביית הארנונה בתמורה לשכר טרחה של 10.2% מתוספת הגבייה בשנה הראשונה ולאחר מכן שכר טרחה של 4%-8.5% משומות שנשלחו בתקופה שבה נתן שירות לעירייה.

 

בעירייה מדגישים, כי לא מדובר בגבייה שוטפת, כלומר רק של חובות, אולם ההסכם בין העירייה לעורך הדין שמשמש כחברת גבייה, מלמד שהסמכויות שנותנים לו אינן מוגבלות. למעשה הוא אחראי על ביצוע בדיקות בנוגע לאופן החיוב והחוב של בעלי נכסים, מדידת שטח הנכס, הכנת שומת ארנונה מעודכנת על בסיס אותה מדידה וטיפול בפניות של התושבים בערעורים והליכים משפטיים. כל זה כאמור מבלי לקחת בחשבון את פוטנציאל ניגוד העניינים הגלום בכך ששכר הטרחה תלוי בהיקף הגבייה שלו. 

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

 

כך למשל לפי חברת הגבייה, כפי שעולה מסכסוך שהתגלע בינה לבין העירייה באחד המקרים היא זו שיזמה חיוב מחברה מסוימת בעיר, היא הכינה את הודעת החיוב לבקשת העירייה, ניהלה משא ומתן "אינטנסיבי" לפשרה עם החברה (לבקשת העירייה) וערכה הסכם פשרה בין העירייה לחברה.

 

"אצילת סמכות אסורה"

 

ב-2018 בג"ץ קבע בעקבות עתירה של התאחדות התעשיינים כי הפעלת חברות הגבייה על ידי הרשויות המקומיות אינה חוקית. לדברי השופטת דפנה ברק ארז "ביצוע פעולות גבייה באמצעות חברות גבייה פרטיות היא אצילת סמכות אסורה". עוד הוסיפה ברק ארז כי "בתשובות המשיבים (משרד הפנים-ע"מ) לא ניתן מענה ישיר לחשש מקיומו של ניגוד עניינים הנובע מהזיקה שבין שכר הטרחה של חברות הגבייה לבין גובה הסכומים הנגבים על ידן".

 

בעקבות אותה פסיקה העלה שר הפנים אריה דרעי (אז והיום) הצעת חוק שתסדיר את פעילות חברות הגבייה, אלא שבמקום לעשות סדר במנגנון שדורס היום תושבים, הוא פשוט קבע כי המצב הקיים, על ניגודי העניינים שבו - חוקי.

 

בשנה שעברה, הכניסה ועדת הפנים של הכנסת מעט שינויים באותה הצעת חוק בעייתית, ובין היתר קבעה כי היקף שכר הטרחה שייגזר מהגבייה של החברה יהיה מוגבל. אלא שמאז ישראל נכנסה למערבולת של בחירות לפני שהצעת החוק אושרה. כעת משרד הפנים מעלה את הצעת החוק שוב לאישורה של הכנסת, אלא שגם הפעם היא מכשירה את השרץ ומאפשרת לרשויות לשלם שכר טרחה הנגזר מהגבייה ללא השינויים שהכניס יו"ר הוודעה אז, יואב קיש.

 

 

ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן צילום: רפי דלויה

 

מנגנון התמריצים הכלכליים

 

היום אמור להתקיים דיון בנושא בוועדת הפנים, בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן). במסמך ששלחה לוועדה האגודה לזכויות האזרח התריעה האגודה כי "הצעת החוק מתירה לרשות המקומית להעביר לידי חברת הגבייה את כלל מערך הגביה שלה ובכלל זה הטיפול בגביית תשלומי חובה, גביית החובות, מענה לתושבים וסיוע בטיפול בבקשות להנחות. הפגם העיקרי בהפרטת הגביה ברשויות המקומיות כיום אינו מטופל בהצעת החוק... הבעייתיות הגדולה ביותר בהסדר הקיים כיום נעוץ במנגנון התמריצים הכלכליים של חברות הגביה המרוויחות עמלה מתוך הכספים שהצליחה לגבות עבור העירייה. במידה והחברה לא הצליחה להביא לגביית החוב, היא לא תקבל כל רווח עבור פעולות הגביה שביצעה. מערכת זו של תמריצים כלכליים גורמת לנקיטה באמצעים דורסניים ובלתי מידתיים ולביטול האיזון הראוי בין זכויות החייב לבין האינטרס של הרשות המקומית לגבות את חובותיה".

 

עוד הוסיפה כי "התמריץ הגדול לגבות את החוב כדי למקסם את רווחי חברת הגביה, מוביל לנקיטה באמצעים דרקוניים לגביית החוב ובין היתר באמצעות איומים, הטלת עיקולים בלתי מידתיים (לדוג' עיקול רכב עבור חוב קטן ביותר) ונקיטה בהליכי גביה מרובים. ואכן, קיימים דיווחים רבים על שימוש באמצעים בלתי חוקיים כלפי תושבים, איומים, שימוש בכוח ועוד. לחברת הגביה אין כל אינטרס לסייע לחייבים להגיע להסדר חוב, לפרוס חובות או לעדכן חייבים באשר לאפשרות לקבל הנחה או מחיקת חוב במקרים בהם הם זכאים לכך. כל פעולה "לטובת" החייב עשויה להוביל לירידה בעמלה המשולמת לחברת הגביה ומשכך לחברה יש תמריץ ברור שלא לוותר על מלוא החוב גם כאשר מצבו הכלכלי-חברתי של החייב מצדיק זאת".

 

 

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר צילום: יוסי אלוני

 

יו״ר נשיאות המעסיקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר, אמר לכלכליסט: ״סחיטת התושבים והעסקים בחסות הרשויות המקומיות חייבת להפסק. ההסדר שנחשף מעיד כיצד העיריות מאפשרות למשרדי עורכי דין פרטיים להתעלל ולהתעמר, כמעט ללא פיקוח, והכל כדי להעשיר את קופתם הפרטית. לא בכדי בג״ץ אימץ את העמדה שלנו וקבע כי על משרד הפנים להסדיר את הפעילות כך שחברות הגבייה לא יוכלו להמשיך ולשלוח ידיים לכיסי הציבור והמגזר העסקי, ככל העולה על רוחן״.

 

מעיריית חדרה נמסר: "העירייה העסיקה עד נובמבר 2018 משרדי עורכי דין שנבחרו כדין, לצורך איתור ובדיקה של נכסים בתחומי העיר שאינם משלמים ארנונה בהתאם לצו הארנונה. העבודה דורשת התמחות מיוחדת. משרד עורך הדין נדרש להשקיע באיתור הנכס, מדידת שטחו, בחינת סיווג הארנונה בו חוייב, ובמידה ומתגלים פערים, ו/או תוספת בנייה לא חוייבה, נשלח למחזיק הנכס חיוב חדש. עורך הדין מטפל בייצוג המשפטי בכל הערכאות הנדרשות, ובגביית הכסף. התהליך לוקח חודשים רבים ואף שנים. עורך הדין מקבל את שכר טרחתו (הכולל את כל ההוצאות), כאחוז מסוים מהסכום שהתקבל בפועל בקופת העירייה".

x