שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מחדלי נתניהו הובילו את ישראל לסגר שני ומיותר

העדפת הפוליטיקה הקטנה על חשבון טובת הציבור, בריחה מאחריות ובזבוז זמן, ומחדל תקציבי ובריאותי מתמשך: ממשלת נתניהו מסמסה את הישגי הסגר הראשון וכעת שולחת את הציבור לסגר שני, בלי שהמנגנונים שיוודאו שהתחלואה לא תחזור לזנק מוכנים לפעולה

אדריאן פילוט 10:2613.09.20

1. כישלון מנהיגותי

 

"אין ארץ בעולם עם שיח כה סוער ועם כל כך הרבה קבוצות שנוקטות עמדות כה קיצוניות, ממשלה בשכל רגע משנה את דעתה או פשוט לא עושה כלום, וציבור כל כך לא ממושמע" - זו הדיאגנוזה שסיפקה בשבוע שעבר פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא בתל השומר ואחת הדמויות המשמעותיות במאבק בקורונה, להתמודדות הישראלית עם משבר הנגיף. וזו הדיאגנוזה ששולחת את עם ישראל חזרה לסגר מלא, בפעם השנייה מאז התפרצות הנגיף.

 

אין כאן דילמה של "ביצה ותרנגולת" או כוח עליון שתפס את ישראל בהפתעה גמורה. ממשלת נתניהו יכלה אולי להיאחז בנימוקים־תירוצים אלו בגל הראשון של התחלואה אי־אז במרץ־אפריל. הגל השני של התפרצות הנגיף והטיפול הממשלתי בו הם כל־כולם כישלון מנהיגותי קולוסאלי, החל מאובדן אמון הציבור תוך היעדר דוגמה אישית, דרך כישלון הסברתי בהעברת הסכנה במחלה לאחר הגל הראשון ועד השחרור הלא מבוקר מהסגר הקודם שהתקבל לפי שיקולים פוליטיים צרים. צירוף גורמים אלו לאכיפה הרופסת של המשטרה על מפירי הנחיות ואיסורי התקהלות, שראשיה חששו להסתבך עם קבוצות לחץ פוליטיות ערב הבחירות, מנפק את המתכון המלא לכישלון, שאת השלכותיו אנחנו רואים עתה במלוא תפארתם.

 

2. מחדל תפעולי

 

ממשלת ישראל היתה חייבת להקים תשתית רחבה, הוליסטית ומולטי־דיסיפלינרית שתאפשר קיום שגרת חיים תחת אימת הקורונה, שכן נראה שאין כרגע דרך לנצח את הנגיף ויש ללמוד לחיות איתו. תשתית כזו דורשת מערך שלם ומהיר לקטיעת שרשראות הדבקה, הכולל מנגנון בדיקות משוכלל ומהיר, חקירות אפידמיולוגיות יעילות, הסברה אפקטיבית, אכיפה נוקשה ומדיניות ברורה לקיום ריחוק חברתי אחרי הסרת הסגר. זו, אחרי הכל, הסיבה שעבורה הוטל אותו סגר. אלא שהזמן, הסבלנות והמשאבים שהקריבו אז תושבי ישראל בוזבזו בידי הרשויות תוך זלזול עמוק.

 

 

 

המומחים ניסחו, עיצבו וגיבשו תשתית למערך הנדרש כבר במרץ־אפריל, והעבירו את ספר ההוראות המפורט למקבלי ההחלטות בשעה שהאזרחים ישבו ספונים בבתיהם. אלא שהממשלה והעומד בראשה לא ניצלו את הזמן והעדיפו להתעסק בפוליטיקה קטנה ובענייניים משפטיים אישיים. ומערך מתפקד לקטיעת שרשראות ההדבקה עדיין אין.

 

עתה אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", המערך החדש, שמוקם בימים אלו בשם "מגן" בראשות אלוף ניסן דוידי, יהיה מוכן ואפקטיבי רק החל מחודש נובמבר. מדוע רק אז? משום שהממשלה התעכבה בהקמתו והעבירה את סמכויות הניהול שלו לידי צה"ל רק בשלב מאוחר מאוד. אם אחרי יותר מחודש של סגר ועוד חודש של סגר למחצה התשתית עדיין לא תהיה מוכנה - סגר שלישי הוא רק עניין של זמן. בלי מנגנון כזה אין שום תועלת כלכלית ובריאותית בכפיית סגר שני.

 

3. מחדל בריאותי

 

הסיבה הרשמית לסגר השני היא קריסתו הצפויה של מערך האשפוז, אף שהנתונים מראים מציאות שונה לחלוטין. לפי משרד הבריאות, התפוסה הכוללת של מחלקות הקורונה בארץ היא 62% - כלומר שליש מהן עדיין פנוי. בשלב זה 838 מתוך 1,350 מיטות במחלקות הקורונה מאוישות, מהן 430 בידי חולי במצב קשה או קריטי. אמנם, יש מחלקות קורונה שבהן שיעורי התפוסה גבוהים - כמו בבתי החולים רמב"ם בחיפה, הדסה ושערי צדק בירושלים, המרכז הרפואי לגליל בנהריה והמרכז הרפואי ברזילי באשקלון - ויש גם מחלקות קורונה זעירות שעלולות להתמלא במהירות, בעיקר בבתי החולים בפריפריה; אך אי־ספיקה רשמית עדיין אין.

 

הנתונים האלו הם תוצאה של השקעה חסרה בבתי החולים הפריפריאליים, או בבתי החולים העצמאיים שאינם שייכים לממשלה או לשירותי בריאות כללית. אך כדי לחזות זאת לא היה צריך להמתין למשבר הקורונה, כמעט כל דו"ח של מבקר המדינה או דו"ח אי־השוויון בבריאות השנתי של משרד הבריאות מצביעים על כך שהמשאבים המעטים שמוענקים לבריאות הציבורית בישראל בהשוואה למדינות ה־OECD, מגיעים בעיקר למרכז הארץ. זו הסיבה שבפריפריה בישראל חיים פחות שנים יותר ואיכות החיים טובה פחות. משבר הקורונה רק הדגיש את ההזנחה הזו.

 

בבתי החולים עצמם ובחטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות מודים כי אין אי־ספיקה, אלא בעיקר חשש כבד שבאובדן שליטה על התפשטות המגפה מספרי המאושפזים ימריאו בקצב אקספוננציאלי. החשש הוא שישראל תגיע לחורף - כשהשפעת מתחילה להרים את ראשה - עם תפוסות כבדות מדי במחלקות האשפוז ועם צוות רפואי מותש ובחלקו מבודד. במקרה כזה אזרחי ישראל יקבלו טיפול רפואי חסר, שמשמעותו היא עלייה בשיעורי התמותה.

 

4. מחיר הכישלון

 

במשרד האוצר מיהרו להודיע בסוף השבוע כי הפגיעה הכלכלית בתוצר כתוצאה מהטלת סגר בן שבועיים במהלך חגי תשרי נאמדת ב־13-12 מיליארד שקל. הפעלת סגר למחצה למשך שבועיים נוספים במתכונת שהמערך בראשות פרופ' רוני גמזו מכנה "ריסון מהודק" נאמדת באובדן תוצר נוסף של 7-6 מיליארד שקל. מתכונת זו כוללת הפעלת מקומות עבודה בהיקף של 50% (למעט בעסקים חיוניים), השבתה כמעט מוחלטת של פעילויות תיירות הפנים, המסחר והמסעדות וסגירת מערכת החינוך למעט לימודים מרחוק. לפי האוצר, שמירה על הריסון המהודק מעבר לשבועיים אלו, לאחר החגים, תסב פגיעה נוספת לתוצר בהיקף של 4 מיליארד שקל בשבוע.

 

פרויקטור הקורונה רוני גמזו. שעיר לעזאזל פרויקטור הקורונה רוני גמזו. שעיר לעזאזל צילום מסך: לע"מ

 

 

סכומים אלו מתווספים לפגיעה קיימת בהיקף 50 מיליארד שקל בתוצר שמתבטאת במאות אלפי מובטלים וקריסתם של עשרות אלפי עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים. מי שמבקש להיות קפדן יותר ולרשום את ההפרש התיאורטי בתוצר (ההפרש בין המצב בפועל לבין התוצר החזוי של ישראל לו היה ממשיך לצמוח בקצב נומינלי של 2% ברבעון) מגיע למספר מבהיל עוד יותר: 71.9 מיליארד שקל שהתאדו. התרחיש הפסימי של משרד האוצר ובנק ישראל כבר מדבר על עובדן תוצר של 95 מיליארד שקל ל־2020 כולה.

 

למספרים מבהילים אלו יש להוסיף את האפקטים הפסיכולוגיים והחברתיים של סגר שני, שמתורגמים בסופו של דבר גם הם לאובד תוצר. שכן סגר שני אינו כמו סגר ראשון. המשק הישראלי נכנס לסגר הראשון כשהוא אוחז בנתוני הפתיחה החזקים במערב ואולי בעולם: תעסוקה מלאה, אבטלה ברמה חיכוכית או מבנית, שיא בכל הזמנים ביצוא השירותים שהביא לעודף עתק בחשבון השוטף, צריכה פרטית מזנקת ומה לא. אחרי 10 שנים של צמיחה מהירה המשק נכנס למיתון הקורונה בעוצמה רבה. בכלכלה התופעה הזו מכונה אפקט הקצה: כשמנסים לעצור רכבת שנעה במהירות גבוהה היא מושכת כמה מאות מטרים טובים עד שהיא נבלמת לחלוטין. כך גם למשק לקח זמן להאט.

 

אלא שערב הסגר השני התמונה המאקרו־כלכלית שונה בתכלית. הפעם לא יהיה אפקט קצה, המשק כבר ממותן. יותר מחצי מיליון ישראלים כבר מובטלים בפועל, עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים טרם נפתחו מחדש מאז הכניסה לסגר הראשון. ומספר המובטלים בפועל, שבאפריל היה כ־1.2 מיליון איש ואט־אט ירד, עלול לזנק שוב לכ־800 אלף איש. לעשרות אלפי העסקים שכבר פשטו רגל עלולים להצטרף עסקים ששרדו את הסגר הראשון אך מגיעים לסגר השני ללא שכבות השומן והמגן שהיו להם אז.

 

 

 

5. אסון תעסוקתי

 

המכה שיספוג המשק הישראלי מהסגר השני תהיה קטלנית וגם הפעם, כמו בסגר הקודם, הפגיעה לא תהיה אחידה. שירותי אירוח, אוכל, הסעדה, מלונאות, תיירות פנאי ומסחר קמעונאי (להוציא רשתות שיווק) יספגו את המכה האנושה ביותר. את הזמן הנותר עד לספיגת המכה כדאי שהמדינה תנצל לביצוע כמה פעולות דחופות והכרחיות, כמו לקבוע מבעוד מועד כבר עתה את תוכניות הסיוע שיטפלו במובטלים ובעצמאים והעסקים שיפגעו, כדי למנוע מצב של חשש קיומי קולקטיבי. כל פיסת ודאות או יציבות שאפשר להעניק למגזר הפרטי והיצרני שווה את משקלה בזהב.

 

לא פחות חשוב לעצב מחדש, ובדחיפות, מודל תעסוקה חדש ושלם ולהיפרד לשלום ממודל החל"ת (חופשה ללא תשלום) שישראל אימצה, לבדה בין מדינות העולם. עדיף שהממשלה תממן באמצעות רשות המסים, ודרך המעסיקים, חלק משכר המובטלים במקום ביטוח לאומי. הניתוק בין העובד למעביד ומתן קצבאות כמעט ללא מגבלות החלו לייצר מלכודת אבטלה שמסוכנת למשק לא פחות מהקורונה עצמה.

 

6. סגר ארוך וממושך

הסגר השני לא יהיה קצר. מדובר לפחות בחודש ולפי פרסומים, נתניהו ביקש גם לבדוק את העלות המשקית של סגר של חודשיים. לפי המחקר של אוניברסיטת יל, שהיווה בסיס להחלטה על סגר, אורך הסגר הוא משתנה חיוני למידת האפקטיביות שלו. סגר קצר מדי של פחות מ־15 יום הוא בעל השפעה מינימלית על פרמטרים חשובים כמו עומס על מכונות הנשמה ומספר המתים, בעוד סגרים ארוכים מדי של יותר מ־45 יום לא מועילים לפרמטרים בתחום הבריאות בהשוואה לסגר של 45-30 יום. מסקנה חשובה לא פחות של המחקר היא כי סגר של 45 יום ולאחריו החלת ריחוק חברתי קפדני ואמצעים להפחתת ההדבקה, יעיל יותר מסגר ממושך של למעלה מ־45 יום.

 

עוד לפני שממשלת נתניהו הודיעה כי תטיל סגר שני הקדים יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לקרוא לציבור להתעלם מהוראות הממשלה ולהתנהג כראות עיניו. הקריאה משנוא נפשו הפוליטי של נתניהו מכוונת ישירות לאשראי הציבורי הנמוך שעמו מגיע ראש הממשלה לסגר השני, שלא ברור כמה הציבור יציית לו. לא מדובר אגב בתופעה מקומית בלבד: לצדה של ישראל בעשירייה הראשונה של המדינות המובילות בתחלואה לנפש מככבות גם ארגנטינה ופרו, שהטילו סגרים, התרשלו לאחריהם ומאז התחלואה בהן זינקה ואמון הציבור נפגע.

 

כאן, בישראל, כמה ערים כבר הפרו את הסגר הלילי המדומה שהוטל בשבוע שעבר על 40 הערים אדומות, ופתחו את מסגרות החינוך. וביום שישי כבר נפוצו דיווחים על מסעדנים ומפעילי חדרי כושר שמתכוונים להפר את הסגר. ומה אם יוחלט על השארת הישיבות פתוחות והתרת התפילות במהלך הסגר השני? בקרוב נגלה עד כמה איבדו אזרחי ישראל את האמון בראש הממשלה ובהצהרותיו.

x