$
בארץ

ראיון כלכליסט

"ההסכם באמירויות הוא גשר לסעודיה"

"ההסכם יחשוף עסקאות חשאיות", אומר פיני מידן שני שמייצג חברות סייבר באיחוד האמירויות. לדבריו, המהלך גם יקל על חברות ביטחוניות ומסחריות, ובאבו דאבי רצו בו כדי לממש אינטרסים משותפים ולהיחשב למבטלי הסיפוח

פיני מידן שני, איש עסקים שפועל באיחוד האמירויות, באנו לדבר על היתרונות הכלכליים והביטחוניים שבהסכם עם מדינה זו

 

את מי אתה מייצג באיחוד האמירויות?

"חברות שעוסקות בטכנולוגיות של סייבר הגנתי או אחר, שמוכרות פתרונות לשלטונות או לחברות פרטיות; ודיפנס: התעשיות הישראליות הבטחוניות הגדולות שאותן אני מייצג עם שותפים. התחלתי לעבוד שם ב־2012, לא בתחום בטחוני, אלא הכלכלי לחלוטין, לצד הרמטכ”ל לשעבר אמנון ליפקין שחק. יזמנו יחד פרויקט חקלאי בהיקף של עשרות רבות של מליוני דולרים שכלל פיתוח חקלאות אורגניות וחקלאות קונבנציונלית והכנסת טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות - בשיתוף עם חברה מקומית באבו דאבי. אמנון אמר ‘אני לא רוצה להתעסק בביטחון אז התחלנו בחקלאות אבל החיים חזקים מאתנו: היה צורך, היה עניין, היו פרטנרים, אז אתה נשאב גם לדברים האלה. ואז אתה משלב פעילות כלכלית אזרחית עם פעילות כזו והופך באופן לא רשמי לאחד השגרירים של ידע וטכנולוגיות ישראליות במפרץ הפרסי”.

 

 

 

למה הם צריכים אותנו בשביל חקלאות?

“הפרויקט החקלאי ארך שבע שנים מתוך תפיסת עולם של איחוד האמירויות את נושא ביטחון תזונתי. כבר לפני עשור הם חשבו איך להקטין את התלות בייבוא מוצרי צריכה חקלאיים מבחוץ, וחיפשו מדינות עם ידע בחקלאות מדברית, בתחום ההשקיה כמו של נטפים, טיפול במים, גידול דגים בבריכות בטמפרטורה גבוהה - קשת נושאים שבה לישראל יש ידע מאוד נרחב. כיום הפרויקט מנוהל בידי חברה מקומית מתוך כוונה להגיע ליכולת עצמאית במידה שיזדקקו לה".

 

פיני מידן שני (63). גר בבית חרות פיני מידן שני (63). גר בבית חרות צילום: עמית שעל

 

אם יש כאלה יחסים איזה חשיבות יש להסכם שנחתם?

"הוא נותן פומבי למערכת יחסית ארוכת שנים שקיימת ומתרחשת. עד היום חברות ישראליות רבות נאלצו לקיים פעילות עסקית משמעותית באמצעות גורם זר כמו זרוע בינלאומית, או דרך חברת בת, וכעת זה פותח פתח לעסקאות ישירות שלא דרך גורמי ביניים שבמקרים רבים גם מייקרים את הפעילות. ההסכם מצוין בכך שהוא הופך את הדברים לפומביים. אני לא יצאתי מהארץ חמישה וחצי חודשים, מאז פרוץ הקורונה. אבל בעידן שלפני המשבר הייתי טס לאיחוד האמירויות שם בין פעם לפעמיים בחודש כשחברות התעופה אתיחא’ד (מאבו דאבי) ואמיראייט (דובאי) ינחתו בארץ זה יחסוך לי לטוס לשם דרך ירדן וטורקיה ואוכל לטוס ישירות. זה פותח גם אפשרות לפיתוח התיירות, אני יכול להעיד על חברים ובני משפחה שלי שמאוד רוצים לבקר בדובאי וההסכם הזה בשלב מסוים יאפשר זאת. כיום אני מגיע עם דרכון זר. מעבר לכך, יש להניח שדובאי תוכל לשמש תחנת מעבר לישראלים שנסעו עד כה למזרח בעיקר דרך ירדן או טורקיה, הם יוכלו לעשות זאת עכשיו גם דרך שדה התעופה של דובאי, בהנחה שהמחירים יהיו כלכליים".

 

“כל התעשיות הבטחוניות שלנו שם”

 

מה זה ישנה במערכת היחסים הקיימת?

"עד היום לא עשו עסקה ישירה של חתימה ישירה על חוזה עם חברה ישראלית, כי בנראות של העניין - זה לא היה נכון לעשות. כעת זה מאפשר טכנית לחברות מאיחוד האמירויות לחתום על עסקה ישירות עם חברות ישראליות ולא עם שלוחה זרה שלהן, או עם חברה בת של החברה הישראלית. זה גם יקל על פעילות פיננסית בבנקים שתוכל להיעשות ישירות בין בנקים ישראליים לבנקים באיחוד האמירויות. חותמים על עסקה, למה להעביר כסף דרך חברות באירופה או בארה”ב? היום יכול להיות קשר ישיר בין בנקים".

 

מדוע ההסכם הבשיל דווקא עכשיו ? מה האינטרס של איחוד האמירויות?

"התחושה בציבור שזה קרה בהפתעה רחוקה מלהיות נכונה. זו תוצאה של דרך ארוכה. הפעילות שלהם מול ישראל היתה מתחת לראדר בגלל רגישות העולם הערבי, אבל מעולם לא היה ביננו סכסוך. העיתוי לחתימה, לפומביות, תלוי באינטרסים מדיניים ואחרים שעלו על פני השטח. ישנה המוטיבציה של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ ערב הבחירות, של ראש הממשלה בנימין נתניהו מסיבותיו שלו ושל נסיך הכתר שייח' מוחמד בן זייד להיות מעורב בכך שאנחנו כרגע לא נבצע סיפוח, זה נותן לו נקודות בעולם הערבי כמנהיג מוביל.

 

לנו בפן המדיני יש אחדות אינטרסים מאוד גבוה אתם. גם הם מאוימים על ידי איסלאם קיצוני. איראן שהיא שכנה קרובה מאיימת עליהם כמי שמממנת גורמים מוסלמיים קיצונים, וכמי שתמכה בין היתר בחימוש ארגון הטרור השיעי החות’ים בתימן, שסעודיה ואבו דאבי נלחמה בהם. אלה דברים שמאיימים על יציבות השלטון שלהם. זה הוביל לדו שיח ולשיתוף פעולה בתחומים אזרחים וביטחוניים עם ישראל, מה שמביא כמעט כל התעשיות הבטחוניות למכור שם".

 

יצוא בטחוני מחייב את אישור אפ"י, זרוע הפיקוח על יצוא בטחוני במשרד הבטחון.

“במשך תקופה ארוכה החברות הישראליות הגיעו להסכמות שאיפשרו את שיתוף הפעולה הזה. ולאור זהות האינטרסים, תאימות האיומים המשותפים והאינטרס הכלכלי המשותף — החלה להתקיים פעילות אינטנסיבית מאוד”.

 

איך מתקבלים הישראלים שם?

“כיום הם מקבלים את אנשי העסקים הישראלים בצורה יפה מאוד, בתנאי שאתה נוקט בהצנע לכת, לא צועק ‘אני ישראלי’ או מדבר עברית ברחובות, אבל הם בהחלט מקבלים ומכבדים".

 

בקרוב נוכל להוציא ויזה ולהצטלם ליד הבורג' חליפה? האם זה לא חושף לסיכון בטחוני?

"אני מעריך שישראלים יצטרכו ויזה, ושזה יהיה הדדי. זה תהליך שבודק את כל מי שנכנס, כך שאם יש גורם בלתי רצוי האינפורמציה לגביו תעבור ניטור ברמה כזו או אחרת. אזרחי ארה"ב, קנדה, האיחוד האירופי ומדינות נוספות לא מחויבים בוויזה. אם נתעלם לרגע מהקורונה, ומזה שלדובאי לא תסעי בקיץ בגלל החום הכבד - אז כן. כשכל העולם שרוי בחורף שם הטמפרטורות נעימות: 19־24 מעלות. חופשת חנוכה בדובאי היא דבר מתבקש. לדעתי זה יעד שיכול להחליף את טורקיה בקלות".

 

יש הבדל ביחס לתיירים בין דובאי לבין אבו דאבי?

"איחוד האמירויות הוא פדרציה שמורכבת משבע אמירויות, הגדולות שבינהן הן אבו דאבי ודובאי, כולן שותפות בממשלה הפדרלית. דובאי היא הליברלית ביותר מבחינת תיירות ומסחר, היא הדלת הפתוחה העיקרית של איחוד האמירויות לעולם. ואבו דאבי שומרת על צביון יותר מסורתית ושם נמצאת קריית הממשלה הפדרלית. יש שיתוף פעולה ראוי להערכה בין האמירויות, ויש קשרים מצוינים לסעודיה. הקשר ליורש העצר הסעודי קרוב ואינטימי וזה עוד גשר לעניין. אנחנו מרגישים מאוד בנוח לעבוד שם".

 

“חברים התקשרו להגיד מברוק”

 

איזה תגובות קיבלת מעמיתיך ואנשי הסקים שאתה עובד אתם באמירויות עם הידיעה על הסכם?

"יום אחרי שנודע על הסכם היו לי 60 טלפונים מאנשי עסקים וממשל, חברים מאבו דאבי ודובאי רק להגיד לי מברוק. הם שמחים שזה נהפך לפומבי. זה מאוד מקל עליהם. הם רוצים לבוא לפה. רוצים להיחשף לעוד טכנולוגיה. מאז ההכרזה מספרי טלפון ישראליים לא חסומים יותר. כולנו חשנו שזה הולך לקראת הסכם בשנה האחרונה. היתה אמורה להיות תערוכת אקספו 2020 בדובאי, והיתה כוונה להקים שם ביתן לחברות ישראליות עד שהגיעה הקורונה והאירוע נדחה. שלחתי לחברים במפרץ דגלים שראיתי אתמול בכביש החוף של איחוד האמירויות לצד אלה של ישראל. יש התרגשות שעכשיו הכל פתוח. אנשי עסקים כבר שאלו אותי באיזה חברות כדאי לטוס לישראל. זה לא יקרה מחר בבוקר. אבל יש התלהבות מאוד גדולה".

 

אבו מאזן החזיר את השגריר לאות מחאה על ההכרזה. מה התגובות שאתה שומע לצעד הזה?

"זה נתפס ככפיות טובה. יש תחושה שבמידה מסוימת שלטון אבו מאזן מפנה את גבו להסכם. בזמן שהמחיר הוא ביטול הסיפוח (וגם המחיר שנתניהו משלם מול הבייס שלו). עם הפלסטינים ישנה מערכת אמביוולנטית, מצד אחד סיוע כספי והבנה לצרכים, מצד שני הסתייגות מעזה שנשלטת על ידי איסלם קיצוני ומייצאת ג’יהאד. איחוד האמירויות היא חלק מהעולם הערבי ומעוניינת בפתרון קבע צודק ברוח היוזמה הסעודית שעוסקת בפתרון אזורי כולל, לא רק ישראלי־פלסטיני".

 

מה המדינה הבאה בתור?

"לתחושתי איחוד האמירויות היא הסנונית הראשונה, והייתי שם לב להתחממות היחסים הממושכת עם ממשלת בחריין ועם עומאן - שנתניהו ביקר בה לפני שנתיים. אם נרמול היחסים יתורגם גם לפתיחת שגרירויות לא אתפלא על התחממות עם מדינות כמו עומאן ובחריין תגיע. אני לא מהמחנה של נתניהו אבל מה שמגיע מגיע - זה הישג מדיני יפה מאוד".

 

מתי לפי דעתך יגיע גם נרמול של היחסים עם ערב הסעודית?

"יש יחסים בין המדינות במגוון תחומים אבל בפרופיל נמוך וזהיר. סעודיה פתוחה הרבה פחות מהאמירויות, החוקים החברתיים שם נוקשים יותר. בסעודיה יש מיעוט שיעי ומיעוט סלפי שיחסו אינו פתוח לקבל ישראלים, כך שריאד לא דומה לדובאי. סעודיה לא תהיה הבאה בתור לנירמול היחסים, אבל למרות זאת יש קשרים הדוקים בינה לבין איחוד האמירויות. ההסכם עם האמירויות יכול להיות גשר לנרמול היחסים, למשל אישור עבור טיסות של חברות ישראליות מעל סעודיה יהיה מחווה של רצון טוב מצדם כדי לקצר את זמן הטיסה מישראל לאמירויות. נרמול היחסים של

ישראל והאמירויות יקל על הסעודים להלבין את קשריהם עם ישראל בעתיד ולחזק קשרים כלכליים ובטחוניים עם ישראל תוך כדי חשיפה ישירה נמוכה יותר".

x