בארץ

כך בנו הישראלים את היכולות הצבאיות של האמירויות

עסקאות המל"טים שבנו וכמעט חיסלו את אירונאוטיקס, הזמנת המיליארדים מעמוס מלכה ומתי כוכבי, הטיסות החשאיות והבדידות באחד האזורים המפוארים בעולם: מבט מקרוב על הפעילות של התעשיות הביטחוניות באבו דאבי ודובאי בעשור האחרון

אודי עציון 08:5718.08.20

משכורות גבוהות, טיסות מיוחדות במטוסי מנהלים, אבל גם דרישה קפדנית לחשאיות, שחייבה את מי שרצה לשמור על קשר מהבית להיכנס למימי המפרץ הפרסי עם טלפון מנוילן, ורק משם כשאיש לא שומע אותם מדברים עברית, לשוחח עם האישה והילדים הקטנים שנשארו מאחור בישראל. כך נראו החיים של הישראלים שבנו בעשור האחרון חלק משמעותי מהתשתית הביטחונית של איחוד האמירויות.

 

 

 

כבר ב-2009 חתמה יצרנית המל"טים אירונאוטיקס שניהל אז אבי לאומי על עסקה למכירת מזל"טי הדומינייטור שלה לאבו דאבי. זה היה רק המתאבן: ביחד עם חברת פיאג'ו אירו האיטלקית, הציעה החברה הישראלית למדינה הערבית מל"ט ענק, על בסיס מטוס מאויש של האיטלקים, בפרויקט בשווי חצי מיליארד דולר, תחת הכינוי "זאב הים". על בסיס העסקה המתוכננת אף השקיעו בחברה קרנות כמו ויולה, בראשית ו-KCPS.

 

אבי לאומי אבי לאומי צילום: Aeronautics

 

אנשי אירונאוטיקס החלו לצאת להדרכות חשאיות למפעילי המל"טים באבו דאבי, תוך שימוש בדרכונים זרים, כאשר הם מציגים את עצמם לחיילים שמולם פעלו בשמות זרים כדי לטשטש את הקשר לישראל. המפקדים ידעו את האמת, אבל על הישראלים נאסר לשהות מחוץ לבסיסים שבהם עבדו, ולמלונות שבהם התגוררו.

 

למרות הסביבה המפוארת, אלה לא היו חיים קלים או מפתים. העובדים הצעירים, רובם בני 25-30, וחלקם גם בעלי משפחות, התקשו לשמור על קשר עם הבית. נאסר עליהם גם לשוחח עם הבית בארץ בעברית כדי שזהותם לא תיחשף, וכדי לעקוף את המגבלה הם נהגו להיכנס לים עם טלפוניים ניידים מנוילנים, להתרחק מהחוף ואז לחייג לישראל, לשיחה עם הנשים והילדים שנשארו מאחור. למרות הקשיים אירונאוטיקס לא התקשתה לגייס אנשי צוות לפרויקט, שזכו למשכורות נדיבות.

 

מל"ט של פיאג'ו אירו האיטלקית שהחל כפרויקט משותף עם אירונאוטיקס לאבו דאבי מל"ט של פיאג'ו אירו האיטלקית שהחל כפרויקט משותף עם אירונאוטיקס לאבו דאבי צילום: אתר החברה פיאג'ו

 

הבעיה הייתה שבניגוד להבטחות של לאומי, משרד הביטחון לא אישר מעורבות ישראלית בפיתוח ובאספקת מל"ט הענק לנסיכות. בנוסף, ההתמקדות בפרויקט באבו דאבי הביאה להזנחת עסקה חשובה עם פולין.

 

מטוס שהגיע מאיטליה לקראת הסבתו לטיסה לא מאוישת נותר חונה שנים ארוכות באחד המנחתים בארץ, ואחרי שלאומי הודח מהחברה. מחליפו הופתע למצוא מכתב התחייבות ששלח לאומי לאבו דאבי ובו אישור כי החברה חייבת לנסיכות 18 מיליון דולר ששולמו לה כמקדמה על הפרויקט, והחוב הזה ליווה את החברה במשך שנים ארוכות עד ששולם. האיטלקים אגב השלימו לבסוף את הפרויקט עם שותפים אחרים, אך הוא לא זכה להצלחה.

 

אולם האירועים לא מנעו מאירונאוטיקס לשוב לסיבוב נוסף בנסיכות. לאחר עזיבתו שמר לאומי על קשריו במפרץ, וחיבר את החברה לעסקה נוספת למל"טי האורביטר עם אבו דאבי, על סך כ-20 מיליון דולר, שכן התממשה. ב-2013 נפגשו אנשי החברה עם נציגי משרד ההגנה באבו דאבי לקלוז'ר לעסקת המל"ט הענק. הקשרים שוב התחזקו ועמוס מתן, המנכ"ל החדש, הוביל לעסקת ענק נוספת, למכירת כמות גדולה מדור חדש ומתקדם של האורביטר, הפעם בעסקה בשווי של כ-300 מיליון דולר. על בסיס הציפיות לרווחי העסקה יצאה אירונאוטיקס להנפקה ב-2017, לפי שווי של מיליארד שקל. אולם גם העסקת הענק הנוספת לא התממשה, ואירונאוטיקס נמכרה בשנה שעברה לרפאל תמורת 850 מיליון שקל, פחות מהסכום שבו הונפקה.

 

בניגוד לאירונאוטיקס, חברה ישראלית אחרת עשתה עסקים רווחיים מאוד עם דובאי. לוגי'ק, שניהל עמוס מלכה, חברת בת של AGT שהייתה בבעלות מתי כוכבי, צברה חוזים בסך 8 מיליארד דולר עם הנסיכות, למטוסי תצפית וביון, למערכת הגנת חופים ולמערכת הגנת גבולות. החברה גם בנתה מערכת שליטה לאומית לדובאי. אפילו מערך המצלמות החכמות ששימוש את משטרת דובאי במצוד אחרי מתנקשיו של איש החמאס מחמוד אל מבחוח, שנטען שהיו אנשי המוסד, נבנו לפי ההערכות בידי ישראלים.

 

לוג'יק גייסה לפרויקט חסרות רבות של יוצאי התעשייה האווירית, אלביט ורפאל, היא נעזרה בבירד, חברה ביטחונית קטנה מהרצליה ובחברה הולנדית, והידע הישראלי ניהל את הפרויקטים הביטחוניים הגדולים בנסיכות, על בסיס רכיבים שנרכשו באירופה. כסף רב זרם סביב הפרויקט לישראלים, וגם מנהלים לא בכירים, הרוויחו אז 200 אלף דולר בשנה.

 

עמוס מלכה, ניהל את חברת לוג'יק עמוס מלכה, ניהל את חברת לוג'יק צילום: צביקה טישלר

 

בכל תחילת שבוע היו ממריאים כ-50 ישראלים למדינה באזור, ושם, מבלי להחתים דרכוניהם, היו עוברים למטוס מנהלים סילוני גדול, שהיה מטיס אותם לדובאי בתנאי מחלקת עסקים – ומחזיר אותם לקראת סוף השבוע. "המוטו של החברה אז היה 'כסף זה לא בעיה'", מספר גורם שעבד אז בחברה. לקראת 2015 הסתיימו הפרויקטים ולוג'יק נסגרה.

 

גם התעשיות הביטחוניות הגדולות ניסו לחזור לשוק של האמירויות דרך הפרויקטים של לוג'יק. רפאל ניסתה לשלב בפרויקט הגנת החופים של האמירויות את ספינת המשמר הלא מאוישת שלה, הפרוטקטור, אך העסקה לא יצאה לפועל.

x