שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

עומק המשבר: המשק הישראלי התכווץ ב-28.7% ברבעון השני של 2020

מדובר ברבעון הגרוע ביותר של הכלכלה הישראלית. הסיבות העיקריות: צעדי הריחוק החברתי והסגר שננקטו במהלך רוב הרבעון (אפריל-יוני); הצריכה הפרטית נפלה ב-43%, צריכת השירותים - ב-80% והתוצר העסקי - ב-33%; עם זאת, ישראל רשמה פגיעה מתונה יחסית למדינות אירופה, וייצוא השירותים אף עלה ב-6%; נתניהו: "הירידה - מהנמוכות בעולם"

אדריאן פילוט 12:5916.08.20

המשק הישראלי רשם ברבעון השני של 2020 את 3 החודשים הגרועים ביותר שלו אי פעם, כך עולה מנתונים שפורסמו היום (א') על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. צעדי הריחוק החברתי והסגר שננקטו במהלך רוב הרבעון (אפריל-יוני) שלחו את המשק הישראלי להתכווצות בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של 28.7% זאת לעומת הרבעון הראשון, שם נרשמו "רק" שבועיים של צעדי ריחוק חברתי וירידה של  6.9%. בכך נכנסת ישראל באופן רשמי למצב של מיתון. במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של כ-10% בתמ"ג לעומת המחצית אחרונה של 2019.

 

 

 

על אף שמדובר כאמור בירידת התוצר החריפה ביותר אי פעם בישראל, בהשוואה לעולם התמונה פחות קשה. לפי נתוני הלמ"ס, הנסיגה של מדינות האיחוד האירופי וגם של גוש היורו עמדה על כ-40%, של ארה"ב על 33% ובמקרה של מדינות כמו בריטניה וספרד, הקריסה הגיע ליותר מ-50%. בהקשר הזה, הנסיגה של ישראל מזכירה את זו של שוודיה (שלא נקטה באף אחד מהצעדים אשר נקטה ישראל) אך עדיין רחוקה מזו של דרום קוריאה (כ-20%). האחרונה נחשבת למדינה מצטיינת בהתמודדות עם הקורונה מכל הבחינות.

 

 

 

בלמ"ס מציינים כי במונחי רמות התוצר, ההתכווצות במשק מחזירה אותנו לרמת תוצר במונחים ריאליים (בניכוי האינפלציה) הדומה לזו של הרבעון הרביעי בשנת 2016.

 

קריסת התוצר העסקי

אלא שכדאי להתרכז בעיקר בפגיעה של הקורונה בתוצר העסקי, המנוע האמיתי של המשק התורם כ-75% מהתוצר: הוא נסוג בכ-33% (כ-35% אם מנטרלים את הסטארט-אפים) ברבעון שהשני - יותר מהפגיעה בתוצר הכללי.

 

כאשר צוללים אל תוך הנתונים רואים שכולם קרסו למעט ההוצאה הממשלתית שדווקא זינקה ובשיעור חסר תקדים - כ-25% במונחים שנתיים - כפי שמתרחש באירועים בלתי קונבנציונאליים כמו שראינו אחרי תקופות של מלחמה. בהקשר זה הלמ"ס מציינת שני נתונים חשובים שמציירים את התמונה: הקניות נטו של הממשלה זינקו בכ-81% ומשקפות את הוצאות החריגות שלה עבור הצטיידות רפואית. מנגד, התמורה לשכירים (שמשקפת את שעות העבודה בפועל) וכלולה בהוצאה לצריכה האזרחית צנחה ב-34.3% בחישוב שנתי בעקבות החופשה החריגה שאליה הוצאו העובדים במהלך חודש אפריל. מנגד, נרשם זינוק חד וחסר תקדים של 145% בצריכה הביטחונית ברבעון השני של 2020 עליה אין פירוט, אך ניתן להסבירה בעלייה בייבוא הביטחוני.

 

מכונת הנשמה. התגברה ההצטיידות הממשלתית בציוד רפואי מכונת הנשמה. התגברה ההצטיידות הממשלתית בציוד רפואי צילום: אתר החברה אינווטק

 

אלא שהמנוע הצמיחה שהכי נפגע, הוא החשוב ביותר במשק הישראלי: הצריכה הפרטית המהווה כ-54% מהתוצר. לפי הלמ"ס, היא צנחה בצורה המשמעותית ביותר המשבר הקורונה בשיעור חסר תקדים של כ-43.4% ברבעון השני (מדד פסגות-כלכליסט ניבא ירידה של כ-50%), זאת בהמשך לירידה של 24% ברבעון הראשון. במחצית הראשונה של השנה קרסה הצריכה הפרטית בכ-22.4% לעומת המחצית השנייה של שנת 2019. בעקבות כך, הצריכה הפרטית לנפש, המכונה "רמת החיים", צנחה ב -44.2% והיא כוללת סעיפים כמו הוצאות למזון, משקאות וטבק, שירותים אישיים, דיור, דלק וחשמל לאחזקת בית. הסיבה: ירידה חסרת תקדים בצריכת השירותים - 80%, כאשר השפעות משמעותיות במיוחד היו בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי והבריאות. מנגד, ההוצאה לצריכת מזון משקאות וטבק לנפש ירדה בכ-8% בלבד בחישוב שנתי - ירידה די מזערית שמשתקפת היטב בנתוני שימוש בכרטיסי האשראי, הן של הלמ"ס והן של בנק ישראל.

 

נתונים גרועים אלו ברמת הצמיחה של המשק מבשרים על קריסה של היבוא שצנח אף הוא בכ-42% ברבעון השני של 2020, לאחר ירידה של 22.4% ברבעון הראשון. ירידה חדה במיוחד - של 74% - נרשמה כצפוי ביביוא שירותים המשקפת את עצירת התיירות היוצאת מישראל (היא נרשמת בחשבונאות הלאומית בתור יבוא שירותים).

 

 

שליח של וולט. יוצאים פחות החוצה שליח של וולט. יוצאים פחות החוצה צילום: יובל חן

 

נורה אדומה בתחום הנדל"ן

ירידה חדה גם נרשמה בצריכה של מוצרי בני-קיימא למחצה לנפש (הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) כפי שהיה צפוי על רקע סגירת חנויות וקניונים, וזאת בשיעור של כ-54%. צריכת מוצרי בני-קיימא לנפש (מכוניות ומוצרי חשמל גדולים) ירדה ב-47.3% כאשר רכישת מכוניות לשימוש פרטי קרסה ב-85%, בהמשך לירידה דומה ברבעון הקודם. פגיעה קצת פחות חמורה ספג מנוע צמיחה נוסף - ההשקעות - שירדו ברבעון השני ב-32%, בהמשך לירידה של 19.3% ברבעון הקודם.

 

בלמ"ס מדגישים נתון שחייבת להדליק נורה אדומה: כתוצאה ממשבר הקורונה חלה ירידה חדה בשעות העבודה בענף הבינוי שגרמה לירידה משמעותית בהשקעות בבנייה למגורים שצנחו ב-41.6%. ההשקעות בבנייה שלא למגורים ירדו בשיעור מתון בהרבה (8.5% בלבד) לאחר עלייה בההשקעה בתשתיות בעקבות ההחלטה לניצול הסגר להאצת קצב העבודה בפרויקטים לאומיים.

 

לגבי ההשקעות בשאר ענפי המשק נרשמה כמעט מחיקה טוטאלית בהשקעות ברכישת כלי תחבורה יבשתיים-או במילים פשוטות יותר "רכבי ליסינג" שנרשמים בחשבונאות הלאומית כהשקעה - בשיעור של 93.4%. זאת בהמשך לירידה ברבעון הראשון של השנה, שאיננה קשורה לשינוי במדיניות המסים. ובכל זאת בשורה טובה: ההשקעות בענפי ה-ICT (טכנולוגיה תקשורת ומידע) זינקו ב-49.7% בחישוב שנתי, ככל הנראה על רקע רכישת תוכנה על ידי המגזר העסקי שעבר לעבוד ב"זום".

 

היות שמדובר במגיפה עולמית שהפילה גם את כל הכלכלה הגלובלית, לרבות הכלכלות המפותחות המהוות שוקי יעד ליצוא הישראלי - הפגיעה במנוע צמיחה זה היתה צפויה. עם זאת, נתוני הלמ"ס מפתיעים: יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים והסטארט-אפים) ירד ברבעון השני של 2020 ב-28% "בלבד", לאחר עלייה של 12% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. נתונים אלו סוגרים מחצית הראשונה ירדה מזערית ביצוא בסך כ-1% בלבד (חישוב שנתי). אלא שדווקא יצוא השירותים - מנוע הייצוא החדש של המשק הישראלי - הוא זה שרשם פגיעה משמעותית בסך 28%, פגיעה המשקפת הפסקת מוחלטת של התיירות הנכנסת שנגרמה בשל משבר הקורונה. בהקשר של ירידות, גם היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) קרס ב-29%.

 

עם זאת, קיימת נקודת אור חשובה מאוד שתהפוך לחיונית עת תקופת ההתאוששות מהמשבר: יצוא השירותים האחרים לרבות שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת לא רק שלא ירד אלא שדווקא עלו בכ-6%.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בעקבות פרסום הנתונים: "הלמ"ס מפרסמת שהירידה בתוצר שלנו ברבעון השני של 2020 היתה 7.8%, זה מחצית מהירידה של המדינות באירופה, זו כמעט הירידה מן הנמוכות בעולם. דרום קוריאה לפנינו ואולי עוד שתיים-שלוש מדינות. זו תוצאה של המדיניות האחראית שנקטנו, שלא רק שצמצמה את מספר המתים בישראל, אלא גם את היקף הפגיעה בכלכלת ישראל".

x