שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

במקום עידוד צריכה, אובדן אמון

מדד אמון הצרכנים, שמלמד על כוונות הציבור לבצע רכישות משמעותיות, צנח לשפל כל הזמנים ביולי, אחרי שנתניהו הכריז על מענק אוניברסאלי חד פעמי לעידוד הצריכה. חוסר האמון הכלכלי שני רק ליוון בהשוואה למדינות ה־OECD

אדריאן פילוט 23:4210.08.20

אם היתה חסרה הוכחה נוספת לחוסר האמון של הציבור בישראל בהנהגת המדינה, בדגש על ניהול משבר הקורונה הכלכלי, היא סופקה היום בדמות הידרדרות נוספת במדד אמון הצרכנים בישראל שפרסמה הלמ"ס. המדד – שבודק בין השאר את כוונת הצרכן הישראלי לבצע רכישות משמעותיות – צנח למינוס 30% – הרמה הנמוכה שלו אי פעם, להוציא חודש אפריל אז היה הסגר בשיא.

 

 

מדד אמון הצרכנים בישראל הוא הנמוך בקרב כלל מדינות ה־OECD מלבד יוון, ויורד לשפל דווקא בחודש יולי שבו הוחלט על מתן מענק אוניברסאלי חד־פעמי שנועד לעודד את הצריכה במשק.

 

ישראלים קונים מוצרי חשמל ישראלים קונים מוצרי חשמל צילום: אריאל בשור

 

מדד אמון הצרכנים בישראל רשם שפל באפריל – אז היתה מצויה ישראל בשיאו של גל התחלואה הראשון ובעיצומו של סגר גורף במשק. עם הירידה בהיקפי התחלואה ושחרור המשק במאי זינק המדד למינוס 14% בחודש מאי, אולם ביוני ירד שוב למינוס 23% וביולי חזר לנקודת השפל של אפריל – מינוס 30% – למרות שחלקים ניכרים מהפעילות הכלכלית במשק פעלו, להוציא ענפי התעופה והתיירות ועולמות הפנאי ובעיקר התרבות.

 

כלכלני הלמ"ס ציינו כי ההידרדרות "מעידה על כך שהציבור פסימי יותר בנוגע למצב הכלכלי של משק הבית ושל המדינה". לדבריהם, "ההחמרה משקפת את הזיקה ההדוקה בין מערכת הציפיות וההערכות הסובייקטיביות של הפרטים, לבין השינויים במצב של הכלכלה הישראלית על רקע משבר הקורונה".

 

מדד אמון הצרכנים נחשב למדד צופה פני העתיד המוביל בעולם. הוא משקף אילו שינויים צופים פרטים באוכלוסיה במצב הכלכלי שלהם ושל המשק כולו, וההערכות של הנשאלים בנוגע לרכישות שבכוונתם לבצע והשינויים הצפויים ברמת החיסכון שלהם. ככל שערכו נמוך יותר, הוא מעיד על פסימיות רבה יותר בציבור.

 

 

נתניהו. המענק לא עצר את ההידרדרות נתניהו. המענק לא עצר את ההידרדרות צילום: אלכס קולומויסקי

 

המדד מורכב מארבעה תתי מדדים או מאזנים. הממצא המעניין ביולי היה ההחמרה החריפה שחלה במאזן המתייחס לכוונות של הפרטים לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה והוא ירד למינוס 42% – שפל כל הזמנים – לאחר שביוני הנתון היה גבוה בהרבה ועמד על מינוס 28% בלבד.

 

הנתון הזה מקבל משנה תוקף מכיוון שבחודש יולי הוחלט על מתן מענק אוניברסלי חד־פעמי שראש הממשלה נתניהו ויועצו הכלכלי אבי שמחון סברו שיעודד את הצמיחה הפרטית ויתניע את המשק מחדש – זאת בניגוד לדעתם של כלכלנים מובילים במשק, לרבות כלכלני בנק ישראל והאוצר. המטרה היתה שהמענק ישמש לצריכת מוצרים בני קיימא – או מה שמכונה בעגה של הלמ"ס "רכישות גדולות". למרות שאין הגדרה מדויקת ל"רכישות גדולות" – השאלה מציגה שתי דוגמאות: רהיטים ומוצרי חשמל.

 

המענק לא רק שלא שיפר את התוצאות בתשובה לשאלות אלה, הוא אף לא הצליח לעצור את ההידרדרות לשפל כל הזמנים. זאת ועוד: ביולי החלה הלמ"ס לפרסם לראשונה נתונים דו־שבועיים מסקר אמון הצרכנים. דווקא במחצית הראשונה של החודש עמד מאזן "הרכישות הגדולות" על מינוס 38% ודווקא בשבועיים האחרונים של החודש – אחרי שרה"מ הודיע על המענקים ב־15.7 בדיוק – צלל המאזן כלפי מטה ועמד על מינוס 46%.

x