שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בדיקת כלכליסט

65% מהישראלים חושבים שחלוקת המענקים היא מהלך שגוי

סקר שערך מכון מדגם עבור כלכליסט בקרב 802 נשאלים מצא כי מענק לכל אזרח שבו מתגאה ראש הממשלה מפספס את המטרה שלשמה ניתן: הנעת גלגלי הכלכלה; רק 36% מהנשאלים השיבו כי ישתמשו בכספי המענק לרכישת מוצרי צריכה, הרוב ישתמשו בו לצריכה שוטפת של מזון, דיור ותקשורת - ענפים שלא נפגעו במשבר; 51% מהעצמאים התנגדו לחלוקת המענקים

אדריאן פילוט 06:5306.08.20

כולם שמעו על המענק האוניברסאלי החד־פעמי שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשולם בימים אלו. שני שליש מהישראלים סבורים כי חלוקת המענק הוא מהלך לא נכון. בסופו של דבר - כפי שכולם התריעו והזהירו - המענק גם לא השיג את יעודו כאשר בין 40% ל־60% ממנו הלך לצריכה פרטית, רובה ככולה למזון ודיור, סקטורים שאינם זקוקים לתמריץ. אלו המסקנות הבולטות שעולות מסקר שערכה חברת "מדגם" עבור "כלכליסט" בקרב 802 ישראלים (מדגם מייצג).

 

 

 

לפי הממצאים, כ־98% מאוכלוסיית ישראל הכירו את נושא חלוקת המענק החד־פעמי שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר כבר שולם לילדי ישראל ביום ראשון האחרון. בימים הקרובים צפוים לקבל אותו גם בני 18 פלוס. בקרב בני 35 ועד 54 - החלק העיקרי בקרב האוכלוסייה בוגרת - שיעור ההיכרות עם עצם חלוקת המענק הגיע ל־100%. נתון בולט בהקשר הזה הוא כי בקרב בני מיעוטים, לרבות נוצרים, שיעור ההיכרות עם המענק עמד על כ־88.3%. עדיין שיעור גבוה אך רחוק בכ־11 נקודות אחוז לעומת האוכלוסייה היהודית (99.4%).

 

מהסקר עולה שכמעט שני שליש מהישראלים - יותר מ־65% - סבורים היום כי מענק מסוג זה הוא טעות ולא היה נכון לתת אותו. כלומר, רוב אוכלוסיית ישראל השתכנעה כי הכלי שבחר נתניהו, בניגוד מוחלט להמלצות של הדרג המקצועי ושל הקהילה הכלכלית היה בטעות יסודו. יתרה מזו, בולט במיוחד שיעור הישראלים שסבר כי המהלך היה מאוד לא נכון: כמעט 38%, קרי, כל ישראלי שלישי. זאת בניגוד ל־12% בלבד שסברו כי מדובר בצעד מאוד נכון.

 

יותר נשים התנגדו למענק

 

הסקר מצייר את מוקדי ההתנגדות המרכזיים של המהלך השגוי, שזכה כבר בתחילת הדרך להתנגדות של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, והחל מאתמול גם של שר האוצר ישראל כץ. נשים הביעו התנגדות הרבה יותר גדולה למהלך (כ־70%) לעומת גברים, כאשר יותר מ־40% מהנשים הביעו התנגדות חריפה למהלך (מאוד לא נכון).

 

 

 

מהסקר עולה באופן מובהק כי ככל שגילו של הישראלי עולה, כך עולה שיעור התנגדותו למהלך. שיעור המתנגדים בקרב בוגרים צעירים (18-24) עומד על 49%, והוא עולה באופן רציף ועקבי עד ליותר מ־77% בקרב בני 55 ומעלה. קשר לא פחות מובהק, אך הפוך, נמצא בין מידת ההתנגדות לבין מידת הדתיות. ככל שהאדם דתי יותר, הוא מתנגד פחות. מידת ההתנגדות בקרב חילונים עמד על 77% ובקרב חרדים כמחצית מהם בלבד התנגדו (49.3%).

 

כ־60% מהמסורתיים ומהדתיים סבורים שמדובר בצעד לא נכון כאשר 37% מהמסורתיים סבורים כי הצעד הוא מאוד לא נכון. בקרב האוכלוסייה הדרוזית נמצא הפער הכי קטן בין תומכים למתנגדים: 50% תמכו ו42% התנגדו.

 

גם ההשכלה מהווה משתנה משמעותי. ככל שהנשאל יותר משכיל, כך מידת התנגדות שלו עולה. כ־58% מבעלי ההשכלה התיכונית התנגדו לעומת יותר מ־77% בקרב האקדמאים. עוד ממצא מעניין: גם העצמאים, סקטור שמאוד נפגע מהקורונה והביע מורת רוח גדולה מהסיוע הממשלתי שניתן עד כה, הפך למוקד התנגדות עזה למהלך של נתניהו ושל יועצו הכלכלי אבי שמחון. כשלושה רבעים (74%) מהעצמאים התנגדו למהלך כאשר יותר ממחציתם (51%) הביעו בסקר התנגדות קשה למהלך ("מאוד לא נכון").

 

זאת ועוד, עשירים התנגדו למתן המענק יותר מאשר בעלי הכנסה ממוצעת ומטה. 62% מבעלי ההכנסה הממוצעת ומטה התנגדו כאשר 67% בקרב בעלי הכנסות מעל הממוצע התנגדו. עם זאת, פער גדול יותר נמצא בקרב המתנגדים הקשים למהלך. 33% בקרב בעלי הכנסה ממוצעת ומטה לעומת 43% בקרב בעלי הכנסה גבוהה.

 

 בנימין נתניהו מציג את תוכנית "מענק לכל אזרח" בנימין נתניהו מציג את תוכנית "מענק לכל אזרח" צילום: קובי גדעון

 

מהסקר עולה כי הגרושים/פרודים/אלמנים הם הקבוצה שהכי מתנגדת למהלך של נתניהו. כמעט 82% סבורים כי מדובר בצעד לא נכון. אחד הממצאים המעניינים, אך הלא מפתיעים, בפרק הזה הוא איך משפיעים מספר הילדים בתמיכה או התנגדות למהלך. כאן המגמה היא ברורה: ככל שיש במשק בית יותר ילדים - שיעורי התמיכה הולכים וגדלים. בקרב בעלי ילד אחד רק כ־16% תמכו במהלך. בקרב בעלי 7 ילדים או יותר, שיעור התמיכה מזנק ל־49%.

 

מענק חד־פעמי אינו משנה דפוסי צריכה

 

השאלה החשובה מכולן שעוררה סערה בקרב המומחים היתה מה הישראלים צפוים לעשות עם המענק. והאם הצעד שהיה מיועד לעודד צריכה פרטית וליצור ביקושים למשק - יצליח. כאן אין הפתעות גדולות והממצאים מתיישרים עם הניסיון והמחקר שנאסף במהלך השנים האחרונות במשברים הקודמים. אלה גם היו המסקנות שהוצגו על ידי כלכלני האוצר לפקידים הבכירים ולשר. "מחקרים שונים בעולם מעידים על כך שמענקים אוניברסלים חד־פעמיים כמו אלו שניתנו השבוע, הם אפקטיבים בקרב בעלי הכנסות נמוכות שמוציאים יותר לצריכה אך פחות אפקטיבים בקרב בעלי הכנסות גבוהות שמייעדים את אותם מענקים לחיסכון. בסופו של דבר החלק שמיועד לצריכה נע בין 40% ל־60% לצריכה לכל היותר", הסביר אתמול ל"כלכליסט" גורם באוצר.

 

עוד ציינו שם כי מענקים הם לא כלי אפקטיבי כדי לעודד ענפים ספציפיים שנפגעו מהמשבר. כפי שסבר נגיד בנק ישראל, באמצעות הכלי הזה אין יכולת שליטה לא על מיקוד הסיוע, לא על אוכלוסייה שמבקשים לסייע לה, וגם לא על מרכיב הזמן. בגלל שהכסף אינו פג תוקף, גם אזרח שהצהיר כי הוא ירכוש הרבה מוצרי צריכה, יכול לעשות זאת בעוד שנה.

 

 

נזכיר כי שני הכלכלנים המשפיעים ביותר בעידן המודרני, ג'ון קיינס ומילטון פרדימן, שכתבו את משנתם בתקופות שונות לחלוטין והשתייכו לאסקולות מחשבה שונות, אם לא הפוכות, הסכימו כי שינויים חד־פעמיים בהכנסה אינן משנים דפוסי צריכה. חשוב מכך, דווקא הציפיות לגבי זרם ההכנסות העתידיות הן אלו שהכי משפיעות על דפוסי צריכה.

 

חשוב להבהיר כי בניגוד לשאר השאלות שנשאלו, בשאלת ייעוד המענק התאפשר למשיבים לבחור יותר מתשובה אחת. שכן אנשים נוטים לייעד את המענקים ליותר ממטרה אחת. לפי הממצאים, רק 36% מהישראלים השיבו כי הם גם ישתמשו במענק לצורך רכישת מוצרי צריכה (לרבות כלי רכב). הנתון אינו שונה, ואפילו קצת נמוך מהנתונים הבינלאומיים.

 

יתרה מזו, כ־54% מהישראלים השיבו כי הם השתמשו במענק לצורך כיסוי הוצאות שוטפות (צריכה שוטפת) הכוללות מזון, הסעיף העיקרי - דיור (משכנתא או או שכר דירה) וגם הוצאות תקשורת – ברמה הרבה יותר פחותה.

 

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון נגיד בנק ישראל, אמיר ירון צילום: אוהד צויגנברג

 

לפי הסקר כ־45% ישתמשו בכספי המענק לצורך רכישת מזון. על פי נתוני בנק ישראל, אם יש ענף אחד שאינו זקוק לסיוע ולא נפגע כלל ממשבר הקורונה - זהו ענף המזון. כאשר לפי נתוני בנק ישראל אתמול, ממוצע הנע השבועי חזר ל־170-175 מיליון שקל לשבוע, רמה דומה לזו שהיתה ערב משבר הקורונה בינואר 2020.

 

בניגוד לציפיות: רק 11% יתרמו את המענק

 

הסקר מאפשר להגיע למסקנות חשובות. בחינת השימושים לפי רמת הכנסה מעלה כי שני שליש (65%) בקרב החלשים שלהם הכנסה מתחת לממוצע, השיבו כי ישתמשו במענק לצורך צריכה שוטפת וזאת בניגוד ל־45% בקרב בעלי הכנסה מעל הממוצע שהשיבו כי ירכשו מזון עם המענק. פער של 20 נקודות אחוז. מנגד, כ־11% מבעלי ההכנסות הנמוכות דיווחו כי יחסכו את המענק, לעומת כ־21% בקרב בעלי הכנסות גבוהות שדיווחו כי יחסכו את המענק - פער של 10 נקודות אחוז.

 

פערים גדולים נמצאו בין רווקים לבין נשואים. כ־31% מהרווקים דיווחו על כוונה לחסוך את המענק לעומת כ־11% מהנשואים. כאשר 10% ממשקי בית עם ילדים דיווחו על כוונה לחסוך לעומת 24% בקרב משקי בית ללא ילדים. הפער הגדול ביותר נמצא בין בני 18-24 שכשליש ממנו דיווחו על כוונה לחסוך את המענק לעומת בני 45-54 בו רק 7% השיבו כי בכוונתם לחסוך את המענק. הנתונים האלו מבהירים את התמונה: עשירים, רווקים, צעירים ומשקי בית ללא ילדים הם בעלי נטייה מובהקת לחסוך את המענק ולא להשתמש בו בכלל.

 

 

מנגד, ניכר כי המענק מילא את תפקידו בקרב חרדים. יותר מ־55% מהם השיבו כי בכוונתם לרכוש מוצרי צריכה עימו. כמו כן, גם בעלי הכנסה ממוצעת (44%) דיווחו על כוונה לרכוש מוצרי צריכה שאינם מזון, כאשר 40% ממשקי בית עם ילדים גם דיווחו על כוונה דומה.

 

גם מספר הילדים מעיד על רצון לרכוש מוצרי צריכה. ככל שיש יותר ילדים, יש כוונה יותר גדולה לרכוש מוצרי צריכה (יש מתאם עם ההגדרה של חרדי). כאשר בקרב משקי בית עם 7 או יותר ילדים השיעור מגיע לכ־50%.

 

ממצא מעניין נוסף הוא שבניגוד לרושם שנוצר לפיו הרבה ישראלים יתרמו את המענק, הסקר מעלה כי רק 11% מהמשיבים יתרמו את המענק כאשר ישנה שונות גדולה לפי הכנסות. בקרב בעלי הכנסות הגבוהות כ־16% מהנשאלים השיבו שהם יתרמו את המענק וזאת לעומת כ־6% בלבד בקרב בעלי הכנסות הנמוכות שהצהירו כי יתרמו אותו.

x